דוראד בוחנת הנפקה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

משבר הקורונה לא עוצר את הרתיחה בבורסה. בתקופה האחרונה חברות רבות מחממות מנועים לקראת הנפקה ראשונית (IPO) בבורסת תל אביב, כשאת הגל מובילות חברות האנרגיה המתחדשת.

מי שכעת בוחנת את האפשרות להצטרף לקלחת ההנפקות הרותחת היא דוראד, שמחזיקה בחברת הכוח הפרטית הגדולה ביותר בארץ, שנושאת שם זה וממוקמת דרומית לאשקלון. 

ל"כלכליסט" נודע כי לאחרונה נפגש מנכ"ל דוראד אלי אסולין עם גופי החיתום הגודלים במשק במטרה לבחון את האפשרות להנפיק את החברה באחוזת בית, כאשר השווי המדובר הוא 1.5 מיליארד דולר (כ־5.7 מיליארד שקל).

משווי זה, ועל בסיס התוצאות הכספיות של דוראד במחצית הראשונה של 2020 (ראו תרשים ופירוט בהמשך), נגזר מכפיל רווח מבוקש של 52. לשם השוואה, חברת האנרגיה OPC של עידן עופר, שמפעילה גם היא תחנות כוח, נסחרת בשווי שוק של 3.6 מיליארד שקל, שגוזר לה מכפיל רווח של כמעט 62.

בשלב זה טרם התקבלה החלטה בנוגע להוצאת ההנפקה לפועל, ובהתאם טרם התקבלה ההחלטה אם לבצע הנפקה בדרך של הנפקת מניות חדשות — מהלך שיכניס את הכסף לקופת החברה — או ביצוע הצעת מכר על ידי בעלי המניות הקיימים — מהלך שיכניס את הכסף לכיסם של בעלי המניות.

אם בסופו של דבר יוחלט להנפיק את דוראד ויושג השווי המדובר, אזי יהיה מדובר בהנפקה הגדולה ביותר שבוצעה בבורסת תל אביב מאז הנפיק דוד פתאל את חברת המלונות שלו, פתאל החזקות, בפברואר 2018 לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל. החברה של פתאל נמנית עם לקוחותיה של דוראד.

מימין: עמוס לוזון, אלי אסולין, שלמה נחמה ואורי אדלסבורג צילום: עמית שעל, אלי דסה, אורנשטיין-חושן

הסכסוך בין השותפים

דוראד היא, כאמור, חברה פרטית כיום, והיא מוחזקת על ידי החברה הממשלתית קצא"א (37.5%), חברת האנרגיה הטורקית זורלו (25%), אדלקום של משפחת אדלסבורג (18.75%) ודורי אנרגיה (18.75%) שמוחזקת בחלקים שווים על ידי קבוצת לוזון של עמוס לוזון ואלומיי קפיטל, שעם בעלי השליטה שלה נמנה שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים לשעבר.

בין השותפים מתקיים סכסוך שמצד אחד עשוי להפריע להנפקה, אך מצד שני, ההנפקה גם עלולה להוות פתרון עבורו. ב־2016 חברת דורי אנרגיה שמה את ידה על מסמכים ותכתובות מייל בין אדלסבורג וזורלו, שהיו אחראים על הקמת תחנת הכוח שהחלה לפעול ב־2014.

מתביעה נגזרת שהגישה שנה מאוחר יותר עולה כי לטענתה, אדלסבורג וזורלו ניפחו את עלויות הקמת התחנה, שבאופן רשמי מסתכמות ב־1.1 מיליארד דולר, הסתירו זאת מיתר השותפות ושלשלו את הפרשי הסכומים לכיסם. לטענת דורי אנרגיה וקצא"א, "העוקץ" מסתכם ב־140 מיליון דולר.

מנגד, אדלסבורג, שהגיש תביעה נגדית, טען כי הטענות של השותפות הן "תמונה מעוותת ותלושה לגמרי מהמציאות". לטענתו, כל ההסכמים היו ידועים לשותפות בדוראד, שרק מחפשות כיצד לחמוק מהתשלום. כיום מתקיים הליך בוררות בין הצדדים.

שיפור בתוצאות העסקיות

את המחצית הראשונה של 2020 סיימה דוראד עם הכנסות של כמעט 1.2 מיליארד שקל שמהוות ירידה של 9% בהשוואה למחצית הראשונה של 2019, אז הסתכמו ההכנסות ב־1.3 מיליארד שקל. הסיבה לירידה טמונה בהפחתת תעריפי החשמל.

הכנסות החברה ב־2019 עמדו על 2.7 מיליארד שקל, עלייה קלה של 3% בהשוואה להכנסות של השנה הקודמת.

הרווח הנקי במחצית הראשונה של השנה עמד על 55 מיליון שקל – יותר מפי 3 בהשוואה לרווח הנקי בתקופה המקבילה, שעמד על 17 מיליון שקל. את 2019 סיימה דוראד ברווח נקי של 161 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 134 מיליון שקל ב־2018 – עלייה של 20%.

בסוף המחצית הראשונה של השנה עמד ההון העצמי של דוראד על 1.16 מיליארד שקל, ירידה קלה בהשוואה לסוף 2019, אז ההון העצמי עמד על 1.2 מיליארד שקל.

בפברואר האחרון חילקה דורארד לראשונה דיבידנד לבעלי המניות שלה בהיקף כולל של 120 מיליון שקל.