המחוזי בי-ם ידון בדרישה להעמיד את עו"ד אפי נוה לדין משמעתי

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד גדעוני ידון מחר בבוקר (א') בעתירה המבקשת להורות לפרקליט המדינה להגיש קובלנה משמעתית נגד עו"ד אפי נוה, שעמד בראש לשכת עורכי הדין, וכן לבקש השעיה זמנית שלו. זאת בשל כתב האישום שהוגש נגדו בפרשת הדרכון, במסגרתה הוא מואשם בקבלת דבר במרמה.

את העתירה הגישו עורכי הדין חיים שטנגר ועידו שיפוני אשר טוענים כי ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין נמנעו מלדון בתלונות שהוגשו נגד נוה, וזאת נוכח תפקידו כראש הלשכה הקודם, והחליטו להמתין לסיום ההליכים הפליליים נגדו בטרם יוחלט עם לנקוט נגדו בהליכים משמעתיים.

אפי נוה צילום: עופר מתן

לטענת שטנגר ושיפונ,י לפרקליט המדינה וגם ליועץ המשפטי לממשלה ישנה סמכות מקבילה לשמש כ"קובל" במקום ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, אולם היועמ"ש אביחי מנדלבליט פסל את עצמו מלדון בענייני נוה עקב קשרי ידידות עמו.

בעת שהוגשה תגובת הפרקליטות לעתירה, פרקליט המדינה היה שי ניצן אך בינתיים הוא פרש וממלא מקומו הוא מנדלבליט עצמו. ככל הידוע, הטיפול בעתירה הועבר לידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לעניינים פליליים. עו"ד שלמה (מומי) למברגר.

בשם פרקליט המדינה הוגשה תגובה ובה נטען שיש לדחות את העתירה; לפי העמדה, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, השימוש בסמכות הקבילה של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ייעשה במקרים חריגים ונדירים, כאמצעי פיקוח על פעילותה של לשכת עורכי הדין. במקרה זה החליטה ועדת האתיקה של הלשכה כי יש להמתין עד תום ההליך הפלילי נגד נוה ובסיומו תתכנס שוב הוועדה ותחליט. "אין מדובר בהחלטה סופית שלא לנקוט בהליכים משמעתיים נגד נוה כי אם החלטה בעלת אופי זמני", נטען בתגובת הפרקליטות לעתירה.

נוה טוען לרדיפה

במסגרת תגובה לעתירה שהגיש עו"ד נוה הוא טוען כי עו"ד שטנגר העומד מאחורי העתירה רודף אותו מזה שנים ומנהל מאבק אישי מר כנגדו וזאת מאחר שכאשר שימש נוה יו"ר ועדת האתיקה של מחוז ת"א בלשכה, נקטה ועדת האתיקה הליכים משמעתיים נגד עו"ד שטנגר. "שטנגר והעותרים אינם עותרים ציבוריים נקיי כפיים אלא מדובר בהליך שכל כולו נובע ונגוע ברדיפה אישית", טוען נוה.

לגוף העניין טוען נוה כי ההחלטה של ועדת האתיקה להמתין לסיום ההליך הפלילי "אינה יוצאת דופן ולא נערכה לכבודו בלבד" ופעמים רבות כשמדובר בהליך פלילי ונאשם הטוען לחפותו, החליטו ועדות האתיקה לאפשר לעורכי הדין לנהל את ההליך הפלילי כאשר הם נדרשו לתלונה עם סיום ההליך. כך לדוגמה החליטה ועדת האתיקה ביחס לעו"ד יעקב וינרוט המנוח כשהוגש נגדו כתב אישום חמור באשמת שוחד, והוא כפר באשמה ולבסוף ההליך הסתיים בזיכוי. "זוהי רק דוגמה אחת של עו"ד בכיר מוכר וידוע מתוך עשרות מקרים אחרים", טוען נוה המיוצג בהליך באמצעות עו"ד עידן דואניס ממשרד אטיאס נוה כהן.

בימים האחרונים הגישו העותרים עיקרי טיעון לקראת הדיון מחר והם חוזרים על טענתם שההחלטה שלא לנקוט נגד נוה בכל הליך משמעתי היא בלתי סבירה וחורגת ממתחם הסבירות ובנוסף "מנציחה" את הפלייתו של נוה לטובה אל מול עניינים של עורכי דין רבים אחרים ונוספים. בכללם הם מזכירים את עו"ד שיפוני העותר, שהינם עורכי דין מן השורה ואינם ראשי לשכה לשעבר ואשר בענייניהם "ננקטו גם ננקטו הליכים משמעתיים שונים לרבות בדרך של בקשה להשעיה זמנית, וזאת לאחר שהוגש נגדם כתב אישום ואף בעבירות חמורות פחות, לכאורה, מהעבירות הנ"ל שיוחסו לנוה, ותוך כדי כך שההליכים הפליליים בעניינם תלויים ועומדים וטרם הסתיימו, כלומר בענייניהם שלהם לא סבר מי שסבר כי 'ראוי ליתן לנילון לנהל משפט פלילי ללא התערבות גורם שלישי'.