לא כוחות: למה רק הקבוצות הגדולות מניפות את הגביע
גמר ליגת האלופות הפגיש בין שתי קבוצות – באיירן מינכן ופריז סן ז'רמן – בעלות יתרון כלכלי עצום על פני יריבותיהן בליגות המקומיות, מה שמאפשר להן השתתפות קבועה בליגת האלופות ושימור כוחן הפיננסי ⋅ מדיניות אופ"א רק הולכת ומרחיבה במכוון את הפערים בין הקבוצות הגדולות לקטנות בחלוקת כספים לא שוויונית ⋅ לכן לא תראו חצאי גמר בלי קבוצות ספרדיות, אנגליות ואיטלקיות עוד הרבה זמן
1. ברנרד טפי, בנו של יצרן מקררים פריזאי, הוא טיפוס מרתק ושערורייתי ששירת כשר בממשלתו של פרנסואה מיטראן והיה השחקן הראשי בגרסה תיאטרלית של "קן הקוקיה" – בתפקיד של ג'ק ניקולסון. בין השאר, הוא גם היה הנשיא היחיד שהוביל קבוצה צרפתית לאליפות אירופה. טפי, שהרוויח את כספו מרכישת חברות שפשטו רגל, שיקומן ומכירתן, היה מיליארדר שהשקיע מספיק כסף במארסיי כדי להביא לשם את מרסל דסאיי, דידייה דשאן, אלן בוקסיץ', רודי פלר וכוכבים אחרים. הוא הסתבך בפלילים, מארסיי הורדה ליגה בגלל מכירת משחקים, אבל בליגת האלופות לא נגעו. מארסיי נותרה הקבוצה הצרפתית היחידה שזכתה בליגת האלופות. ובמארסיי היו חגיגות עד אמצע הלילה בעקבות ההפסד של הקבוצה השנואה מפריז בגמר ליגת האלופות לבאיירן מינכן.
- בבאיירן אהבו את הסיכון - והרוויחו
- כיף זה יעיל: כך הופכים את האימונים למהנים ומעשירים עבור השחקנים
- באיירן מינכן וקטאר: קשר מושתק שעוזר להלבין את הדיקטטורה
2. הסיבה העיקרית לכך שהצרפתיות לא מצליחות בליגת האלופות היא כספית. אמנם צרפת היא הכלכלה השנייה בגודלה באירופה – אבל שילוב של מסורת חזקה יותר של כדורגל אצל היריבות מגרמניה, אנגליה, איטליה וספרד, סכומים נמוכים יחסית על זכויות שידור ומיסים גבוהים – הפכו את הליגה הצרפתית לליגה שמייצאת כוכבים ולא מייבאת כוכבים. זה משפיע, מן הסתם, על הביצועים בתחרויות האירופיות. כדי לשנות את המגמה הזו צריך כסף חיצוני עצום כמו שהקאטרים הביאו – בשידוך נשיא אופ"א לשעבר מישל פלאטיני ונשיא צרפת לשעבר – אותה קטאר שיש ראיות רבות לכך ששילמה שוחד עצום כדי להשיג את המונדיאל ב־2022. מאז שפלאטיני, סרקוזי ונציגים קטארים נפגשו ב־2010 – קטאר רכשה את קבוצתו האהודה של סרקוזי, השקיעה בה יותר ממיליארד יורו ובין השאר גם רכשה את זכויות השידור של ליגת האלופות של אופ"א במחיר מופקע.
3. ההכנסות של באיירן מינכן עומדות על כ־750 מיליון יורו ותקציב השכר על 356 מיליון יורו. ההכנסות של הקבוצה הכי קרובה אליה בבונדסליגה עומדות על כ־450 מיליון יורו ותקציב השכר כחצי משל באיירן. פריז סן ז'רמן עם הכנסות של כ־636 מיליון יורו ותקציב שכר העומד על כ־371 מיליון יורו, כאשר הקבוצה הקרובה ביותר אליה מבחינת שכר היא מונאקו, שמשלמת לשחקניה כ־31% ממה שפריז משלמת. תקציבי השכר העצומים מבטיחים שהפערים המקצועיים יישארו עצומים. באיירן מינכן זכתה שמונה עונות רצופות בתואר האליפות. פריז סן ז'רמן זכתה בתואר האליפות בצרפת בשבע משמונה השנים האחרונות. האליפויות מבטיחות את ההמשכיות של הקבוצות בליגת האלופות. הקורונה רק החריפה את הפערים. הקבוצות שאין להן כלום איבדו את מה שיש להן. הקבוצות שיש להן הרבה, איבדו לא מעט אבל עדיין יש להן הרבה יותר מכל השאר.
4. באיירן מינכן ופריז סן ז'רמן שולטות לחלוטין בליגות שלהן בעיקר בגלל יתרון כלכלי עצום על פני היריבות המקומיות שלהן. הגמר היה משחק על 19 מיליון יורו. פריז הסגנית קיבלה 15 מיליון יורו. אבל זה "הכסף הקטן". באיירן, שניצחה את כל המשחקים השנה בליגת האלופות, תקבל כ־82 מיליון יורו (הבונוסים: 15.25 מיליון יורו לשלב הבתים; ניצחון בשלב הבתים: 2.7 מיליון יורו; תיקו: 900 אלף יורו; שמינית גמר: 9.5 מיליון יורו; רבע גמר: 10.5 מיליון יורו; חצי גמר: 12 מיליון יורו).
אופ"א מחלקת בפרסים לקבוצות 2.55 מיליארד יורו לקבוצות בליגת האלופות וליגת אירופה מתוך הכנסות של 3.25 מיליארד יורו מטורנירים. 79.7% מכספי הזכייה (2.032 מיליארד יורו) מיועדים לליגת האלופות והשאר לליגת אירופה וסופר קאפ. מתוך כספי ליגת האלופות – 1.95 מיליארד יורו מחולקים בשלב הבתים. הפרסים בשלב הבתים של ליגת האלופות מתחלקים כך: 25% (488 מיליון יורו) לכל 32 הקבוצות המשתתפות; 30% (585 מיליון יורו) לפי ביצועים; 30% (585 מיליון יורו) לפי דירוג הקבוצות (ביצועי הקבוצות בעשור האחרון) ו־15% (292 מיליון יורו) לפי ההכנסות של הקבוצות מהסכמי הטלוויזיה בשווקים שלהן.
הסכומים שמחולקים לפי העשור האחרון הם סעיף חדש יחסית בחלוקת הכספים ומטרתו היחידה היא להשאיר יותר כסף בקרב הקבוצות הגדולות. קבוצה כמו ריאל מדריד תקבל מהסעיף הזה כ־35 מיליון יורו וקבוצה קטנה תקבל כ־1.1 מיליון יורו. ככל שמסתכלים יותר על חלוקת הכספים והרגולציה של אופ"א (הפייר פליי הפיננסי – שמונע מקבוצות להוציא יותר ממה שהן מכניסות) מבינים שהפערים שנוצרו וגדלים מדי שנה בכדורגל האירופי הם לא טעות, הם מדיניות. מדיניות של מארגני הטורנירים הגדולים והרגולוטרים.
5. לאחר שנודע שיהיו רק גרמניות וצרפתיות בחצי גמר ליגת האלופות נשיא צרפת עמנואל מקרון צייץ: "כמו בבריסל, כך גם על המגרשים – צרפת וגרמניה, המנועים של אירופה!". אבל יש סיבה לכך שמעולם לא היו שתי גרמניות ושתי צרפתיות בחצאי גמר ליגת האלופות, והשנה היתה הפעם השנייה מאז 1955 שלא היתה לפחות קבוצה אחת מאנגליה, איטליה או ספרד. כן, האקדמיות בצרפת מצוינות, כן, המאמנים הגרמנים עוברים את הלימודים המתקדמים ביותר – אבל המיסים גבוהים, הרגולציה בגרמניה מקשה להביא משקיעים חיצוניים והכסף משחק תפקיד גדול יותר בכדורגל האירופי – ובעשור האחרון יותר מתמיד. והכסף הגדול נמצא באנגליה, ספרד וגם באיטליה. וכל עוד הרגולציה של התחרות של אופ"א תמשיך בהגדלת הפערים, וחלוקת הכספים של ליגת האלופות תמשיך להטיב בעיקר עם הליגות הגדולות, אז המאורע הזה – של חצאי גמר ללא איטלקיות, ספרדיות ואנגליות – יישאר נדיר.