שיחת ועידה
הכלכלנית הראשית באוצר: "הפוטנציאל באיחוד האמירויות גבוה מ-500 מיליון דולר"
שירה גרינברג אמרה באירוע האונליין של כלכליסט ומכון היצוא שהמשבר פוגע בתעשייה המסורתית, אך מהווה הזדמנות לענפי השירותים וההייטק
"ההסכם עם איחוד האמירויות ישפיע באופן חיובי. יש פוטנציאל יצוא משמעותי", כך אמרה שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, בשיחה עם עמרי מילמן מ"כלכליסט" במסגרת אירוע האונליין "יצוא ישראלי בתקופת הקורונה" ששודר היום (א').
- ההייטק הישראלי והאמירויות: ההזדמנויות והמשמעויות
- התקשורת באמירויות מבליטה עסקה עם חברה מישראל
- חברות ההייטק הישראליות שפועלות במפרץ נחשפות
"גם באיחוד, כמו בישראל, עושים את המעבר מתעשייה לשירותים", אמרה גרינברג. "האיחוד הוא בהחלט יעד שיכול להיות אטרקטיבי מבחינת ישראל, וגם להשקעות בישראל. אנחנו עובדים על המספרים, ונפרסם אותם בימים הקרובים. הם גבוהים יותר אל מול הבדיקות שלנו ואל מול מדינות אחרות שיש לנו קרבה גיאוגרפית והסכמי סחר איתן. הפוטנציאל גבוה יותר ממה שמשרד הכלכלה הוציא, 500 מיליון דולר".
בורג' חליפה, דובאי צילום: בלומברג
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי
לשאלה מה הממשלה צריכה לעשות ,כדי לסייע ליצוא סחורות ולתעשייה המסורתית, השיבה גרינברג: "עוד לפני משבר הקורונה היה שינוי מבני במשק הישראלי - מתעשייה לשירותים. זה קיים בכל המדינות המפותחות, ובמשק הישראלי הוא נעשה בעוצמה גבוהה יותר, בגלל היתרון היחסי שלנו בענף ההייטק. כמחצית מהיצוא הוא שירותיםף ומתוכו יותר מ-50% זה יצוא של הייטק. הענף הזה פחות רגיש לשינויים. כמו כן, ייסוף ריאלי של שער החליפין, שקרה עוד טרום משבר הקורונה במשך עשור, היקשה מאוד על כושר התחרות של התעשיות הישראליות.
עוד לפני המשבר נקטה הממשלה צעדים רבים, כדי לסייע לתעשייה בכללותה", הוסיפה גרינברג, "כמו הפחתות רגולציה, שיכולות לשפר את כושר התחרות של התעשייה בישראל מול העולם. זה יימשך ביתר שאת, ומדובר ברפורמות במסגרת חוק ההסדרים שיסייעו. מעבר לכך, אנו מצפים במחצית השנייה של השנה ולקראת 2021 - אם לא יהיה גל שני עוצמתי - לתרחיש של התאוששות מהירה גם ביצוא הישראלי. מנגד, יש תרחישים שליליים, שיבואו לידי ביטוי בביקושים עולמיים".
לגבי הביקורת שנשמעת על ההטבות שנותנים ליצואניות על חשבון התעשייה, אמרה גרינברג: "אנו מנסים לעזור לכלל החברות, ללא הבדל של מי מייצאת ומי לא, שכן הפגיעה היא רוחבית בכל המשק. חוק העידוד, שמיטיב ונותן מס מופחת לחברות יצאניות, מגיע מנושא התחרות הגלובלית, ובהשוואה בינלאומית למיסוי בעולם. הנושאים האלה נדונים כל הזמן במסגרת הממשלה והשיח עם ה-OECD".
