לולה מארש: "הבידוד הוציא מאיתנו שירים חברתיים"

לפני שלוש שנים חזרו יעל שושנה כהן וגיל לנדאו, מייסדי הרכב האינדי הישראלי המצליח "לולה מארש", מהופעה בפסטיבל גדול במסגרת טור בינלאומי. השעה היתה שלוש לפנות בוקר ובלובי של בית המלון בווינה ישבו וניגנו עם שאר חברי הלהקה. למקום הגיע סולן להקת The Villagers שהצטרף וניגן שירי פולקלור איריים. כששאל אילו שירים בסגנון יש בעברית, פצחה הלהקה בטייק ספונטני של "היו לילות", שכתבו יעקב אורלנד ומרדכי זעירא וזכה לביצוע המיתולוגי של אסתר עופרים.

"זה היה ערב בלתי נשכח. הוא עף על זה", מספרים השניים. אלא שאז לא שיערו שכעבור כמה שנים יסגרו מעגל ויקליטו גרסה משלהם לשיר. זה קורה בימים אלה במסגרת פרויקט "צו השעה" שעלותו כ־5 מיליון שקל, מיזם שלישי של הקרן המשפחתית של ענבר ומריוס נכט - יזם ההייטק ממייסדי צ’ק פוינט - לתמיכה במוזיקה הישראלית מאז פרוץ הקורונה.

בפרויקט יבצעו 80 אמנים גרסאות חדשות ל־50 קלאסיקות ישראליות מכל הסגנונות, ויועסקו בו יותר מ־700 עובדים. האלבום ייצא לקראת החגים וזה אקורד הפתיחה ליוזמת הקרן לקידום חקיקת חוק המוזיקה הישראלית שיבטיח את עתידה.

"מבחינתי זה סוג של הגשמת חלום", מספרת כהן. "אלו היו נעליים גדולות להיכנס אליהן. אסתר עופרים היא מודל לחיקוי עבורי, אני מעריצה שלה וזוכרת שראיתי אותה בפעם הראשונה שרה בלייב בטלוויזיה לבושה הכי סבנטיז וחליל צד מלווה אותה ואמרתי לעצמי - 'כזה אני רוצה'. תמיד אהבתי את הרומנטיקה והשירים של פעם, וכששואלים אותי מה השיר הכי יפה בעברית, אני אומרת ‘היו לילות’. אלה כמובן המלודיה והמילים, אבל אני גם מתחברת אליו כי יש בו משהו ציוני מהבית שלי. סבא וסבתא שלי עלו מארגנטינה והקימו את קיבוץ כיסופים, וסבתא השמיעה את השיר לאמא שהשמיעה אותו לי".

גם לנדאו מכיר את השיר מילדות. "כשהתחלתי לנגן, אבא שלי היה קורא לי לפסנתר ללמוד שירים וזה היה אחד מהם, ואני זוכר שמאוד אהבתי אותו. כשהכרתי את יעל, היינו שרים אותו יחד מדי פעם בשביל הכיף והנה הגיעה ההזדמנות".

יעל שושנה כהן וגיל לנדאו בחזרות צילום: תומי הרפז

באולפני אנובה בתל אביב הם משמיעים לי את הסקיצה הראשונית, ומדגישים שהיה להם חשוב לשמור על האווירה הנוסטלגית. הגרסה החדשה הרמונית ונעימה ועושה כבוד למקור; וקול האלט המלטף, המסתורי והחושני של כהן מתיישב היטב על הבלדה, וזה עוד לפני שהקליטו את הכינור. "אנחנו שנינו אנשים דרמטיים שאוהבים רומנטיקה וחלומיות - והבאנו את זה לשיר", אומרת כהן. "יש בשיר אקורדים עם קצת אופל, אז הלכנו עם זה ואז שברנו את זה", מוסיף לנדאו.

"להכניס את עצמנו לשיר"

לולה מארש לא מורגלים בשירה בעברית וכל האלבומים והלהיטים שלהם באנגלית. לאחרונה ביצעו קאבר ל"ז'ה טם" של עדן בן זקן והלחינו את "הלילה ציפורים" של יותם ראובני וזה עשה חשק לעוד, אבל כשעיקר הקריירה היא בחו"ל אך טבעי שימעיטו בעברית. "לכתוב בעברית זה אחד הדברים הקשים והמאתגרים”, אומרת כהן, “אבל זו השפה שלנו. אני לגמרי חולמת בעברית".

הקורונה קטעה את סיבוב ההופעות שלהם באירופה בעקבות אלבומם Someday Tomorrow Maybe. לוח ההופעות שלהם ריק עד לטור הבא שאמור להתחיל בחורף 2021, בהנחה שהמצב ישתנה, וכשפנו אליהם להשתתף בפרויקט, לא היססו לרגע. "אנחנו לא מופיעים עכשיו אבל חמש פעמים בשבוע יושבים וכותבים. מבחינתנו זו פלטפורמה נהדרת להוציא עוד מוזיקה ולהביא את לולה מארש לשיר", אומר לנדאו.

התקופה הזאת משפיעה על היצירה?

לנדאו: "כן. בעיקר במילים. כשחזרנו מאירופה ישר לבידוד, לא היתה לי שום השראה. אבל עכשיו כל סשן שלנו מתחיל בלדבר על מה שקורה במדינה ובעולם ועל מה בא לנו לכתוב, על פחדים שיש לנו מהעתיד. אני מדבר עם אנשים בני 40-30 ולכולם חשש ממה יהיה. הרמנו לפני עשר שנים עסק שנקרא להקה ופתאם העסק לא יכול להתקדם בעשייה וזה מפחיד ומלחיץ. זה יחזור? לא יחזור? ואם כן, איך? הרבה מהשירים שלנו שואלים שאלות".

כהן: "נקלענו לבידוד אחרי שהיינו באדרנלין של במות ענק, אבל מהבידוד הזה יצאו כמה שירים, אחד מהם אפילו מדבר על סוף העולם. זה שאין הופעות בחו"ל זו מכה גדולה בשבילנו כי רוב הקריירה שלנו שם: שש שנים אנחנו בטור ופתאום הכל עצר. . אני עוצרת לחדד אצלי דברים שבמירוץ החיים אני לא יכולה לעשות, ואני מתחילה לקבל את זה. הדאון עבר".

השירים החדשים לא פוליטיים אלא יותר חברתיים. "זה לא עניין של ימין או שמאל אלא האדם הקטן ביומיום מול המערכת הענקית: העולם, השלטון, המדינה. אנחנו עוסקים במקום של התרבות במדינה ואיך השלטון או אנשים ברחוב תופסים אותה. הרוב המוחלט מקבל את הדברים אבל יש גם טוקבקים רעים", אומר לנדאו, וכהן מוסיפה: "יש כאלה שאומרים 'תמצאי עבודה אמיתית', אבל זו העבודה שלי ואני מתפרנסת ממנה בכבוד כבר שנים. לעומת זאת, אנחנו מקבלים כל יום הודעות מאנשים שאוהבים את המוזיקה שלנו והיא משפיעה עליהם ומחזקת אותם, במיוחד בתקופה הזו".

"דרושה מנהיגה"

כהן מקפידה ללכת כל שבוע להפגנות בבלפור. בשבוע שעבר הכינה שלט "דרושה מנהיגה" שהלהיב את הסובבים. "אני שומעת על יותר ויותר מנהיגות בעולם שהתמודדו עם הקורונה וזה מדהים. יש משהו בנשים שהוא עם פחות אגו, פחות כוחניות, ואולי לנהל מדינה דווקא מהמקום הזה של חמלה יהפוך אותה למקום לטוב יותר לחיות בו. אני מאמינה בכוח נשי, ואם תהיה מפלגה נשית שתרצה שאכתוב לה שירים לקמפיין - אני פה".

"צריך אנשים טובים ולא מושחתים בלי אגו", מוסיף לנדאו. "גם כל ההפרדה בין תרבות לשאר התחומים, ובין שכירים לעצמאים לא ברורה. נשגב מבינתי למה עצמאים משלמים ביטוח לאומי כמו שכירים שזוכים למענק, כאילו המדינה עושה להם ג'סטה. אנשים שמשרתים בצבא, משלמים מסים, והכל מאהבת המדינה, צריכים להרגיש כאילו עושים להם טובה. זו אחריות של המדינה