יו"ר ועדת הפנים ח"כ מיקי חיימוביץ': "הקורונה היא רק קדימון למשבר האקלים"

"בעיית האקלים היא בעיית ביטחון לאומי אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שתשפיע על ביטחון מדינת ישראל גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך" – כך התריעה ד"ר שירה עפרון מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בכירה במכון ראנד האמריקאי, בדיון מיוחד שנערך היום (ב') בוועדת הפנים של הכנסת, בנושא המוכנות של מדינת ישראל להתמודדות עם משבר האקלים.

חרף חשיבות הנושא והסכנה המוחשית שהוא מציב למדינת ישראל, הדיון העלה שגופים רלוונטיים רבים, ובראשם משרד האוצר, המל"ל ומערכת הבריאות, כמעט אינם עוסקים בו, או לא עוסקים בו כלל, ואינם ערוכים להשפעות המשבר. "יש חוסר הבנה וחוסר הפנמה בדרגים של הנושא הזה, והגיע הזמן שנצעק", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ', "עד שיבינו שמדובר באיום ביטחוני".

יו"ר ועדת הפנים ח"כ מיקי חיימוביץ' צילום: עמית שעל

חיימוביץ' פתחה את הדיון בביקורת על היעדרם של חברי כנסת אחרים מדיון חשוב זה (במהלך הדיון הצטרפה ח"כ תמר זנדברג). לדבריה, מדובר בדיון ראשון בשורה של דיונים בנושא. "מדינת ישראל מתמודדת עם השלכות משבר הקורונה", אמרה. "בשנים האחרונות היו מי שהתריעו ממגיפה שכזו, אבל ביומיום קשה להיערך לה. הקורונה היא רק הקדימון למשבר האקלים. המאפיינים יהיו דומים, וגם משבא האקלים עתיד להוביל לפגיעה קשה בכלכלה, במערכות בריאות ובחוסן הלאומי, אבל העוצמה וההרס יהיו גדולים בהרבה, יימשכו לאורך זמן רב יותר, יחמירו עם הזמן ולא יהיה לזה חיסון. התפקיד שלנו הוא להיערך מראש, לשפר את מוכנות המשק ולזהות את ההזדמנויות להצמחת כלכלה ותעשייה ירוקה. כל זה בשיתוף כוחות של כל הגורמים במשק ובמדינה".

מנהל השירות המטאורולוגי, ניר סתיו, סיפק סקירה של המגמות שצפויות להתרחש בישראל בעשורים הקרובים. "שינוי האקלים כבר כאן וקורה", הוא הבהיר. "כבר בישראל עלינו במעלה אחת מאז שנות ה-70. המשמעות היא שעברנו את ה-1.5 מעלות לעומת התקופה הקדם-תעשייתית, ואנחנו בדרכנו מעלה. בתרחיש של עסקים כרגיל, עד סוף המאה תירשם התחממות של 4 מעלות נוספות. גם בתסריט של צמצום פליטות הטמפרטורה ממשיכה לעלות, כי גזי החממה נשארים באטמוספירה. פעולה שנתחיל לעשות היום תעזור לנכדים שלנו, אבל ב-30 השנים הקרובות לא משנה מה נעשה, הטמפרטורות יעלו באותו קצב. בקיץ הטמפרטורות יעלו בצורה תלולה יותר, בערך ב-5 מעלות לעומת כיום. במישור החוף יהיו 36 מעלות בצהריים ו-30 מעלות בלילה.

"בתוך הממוצע יש פיקים, שאצלנו קיצוניים עוד לפני שינוי האקלים הגדול. יש חשש משמעותי מהתגברות של אירועים כמו שריפות יער, כי התקופות החמות הולכות ומתארכות, וההפוגות בין פרקי הגשם עלולות להתארך. לגלי חום יש משמעות לבריאות האוכלוסייה, במיוחד קשישים וחלשים. לגבי משקעים, יש מגמה של ירידה במספר ימי הגשם. בעשור האחרון היו פחות ימי גשם מאשר בשנות ה-60 וה-70, וכשמסתכלים קדימה המגמה נמשכת. זה לא אומר שיהיה פחות גשם, אפילו אומרים שההיפך. מבחינה פיסיקלית, אוויר חם מכיל יותר אדי מים, עננים עם כמות גדולה יותר של מים, וכתוצאה מכך ענן יכול לתת מכת גשם גדולה יותר. ימים כאלו הם גם עוצמתיים יותר בהיבטים כמו רוח או ברד. אלו לא דברים שלא היו בעבר, אבל הסבירות להתפתחות שלהם עלולה לגדול".

השפעות משבר האקלים באנטארקטיקה צילום: שאטרסטוק

בתשובה לשאלה עד עד כמה הוא מודאג מהשינויים הצפויים השיב סתיו: "אני לא מודאג משינוי האקלים, כי זה לא יקרה מחר בבוקר. אני מודאג כשאני רואה שלא נערכים ולא נותנים לזה משמעות".

סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה ויו"ר המינהלת להיערכות לשינוי אקלים, אלון זס"ק, הוסיף שהשינוי יוביל לא רק לאקלים חם יותר, אלא לאקלים יבש יותר, לצד עלייה במפלס מי הים של 0.3 -0.5 ס"מ בשנה, ועלייה בעוצמה ובתדירות של אירועי קיצון, כמו שיטפונות ושריפות. "מה שידענו לפני חמש שנים זה לא מה שאנחנו יודעים היום, ומה שאנחנו יודעים היום ייתכן שישתנה לאור דברים חדשים שלומדים כל הזמן. יש צורך קיומי לעשות פעולות משמעותיות, לעלות מודעות ולהנגיש ידע גם לציבור וגם למקבלי ההחלטות. זו גם הזדמנות. ישראל יכולה להשתלב במאמץ הגלובלי. אנחנו יכולים להיות אור לגויים בנושאים כמו מים וטכנולוגיה, וצריך לנצל את זה", אמר זס"ק.

זס"ק הוסיף שהמינהלת צפויה להגיש בקרוב שורת המלצות לממשלה, שכוללות הכרה בשינוי אקלים כתרחיש אסטרטגי במפת האיום, יצירת תקציב רב שנתי, ביצוע הערכה מאקרו-כלכלית של השפעות שינוי אקלים והסיכונים למשק, תמיכה בשלטון המקומי להכנת תוכניות היערכות ויישומן ,וגיבוש ויישום כלי מדיניות ליישום פעולות להיערכות לשינוי אקלים.

 ד"ר עפרון הסבירה שלמשבר האקלים תהיה השפעה משמעותית על הביטחון הלאומי של ישראל: "השלכות משבר האקלים ישפיעו על תכנון תקציב, תשתיות, בסיסים, פעילויות מבצעיות. עליית הטמפרטרוות באזור של ישראל היא מהחמורות בעולם. כל המודלים כיום צופים המשך עליית טמפרטורות באזור ים סוף והמפרץ הפרסי. אם המגמה תימשך, ב-2050 אי אפשר יהיה לחיות במפרץ הפרסי. זה יפחית את מספר ימי האימון של צה"ל ויפגע בכשירות ובמוכנות המבצעית. חום גבוה ישפיע על יכולת התעופה של מטוסים, וזה כבר קורה בכוויית ובקטאר. חצי מאוכלוסיית העולם חיה באזורים עם מחסור במים לפחות חודש בשנה, ומדינות רבות באזורנו סובלות ממחסור במים לכל אורך השנה. חוסר מים קיצוני מוביל לסכסוכים ולחוסר ביטחון תזונתי. מאז 2011 היו במזרח התיכון 40 סכסוכים אלימים על מים, כשהדוגמה הבולטת ביותר היא מלחמת האזרחים בסוריה, שפרצה על רקע בצורת חמורה".

מפגינים נגד ההתחממות הגלובלית בלוס אנג'לס צילום: איי אף פי

ד"ר מיה רגב מההסתדרות הרפואית אמרה שמשבר האקלים הוא גם האתגר הגדול ביותר לבריאות הציבור במאה ה-21 - בישראל ובעולם בכלל. "אנחנו כבר רואים בישראל עלייה בתחלואה ובתמותה מעומס חום וממחלות נשימה. קדחת הנילוס המערבי כבר הגיעה, ויכולות להגיע מחלות נוספות. יש גם סכנה לגידול בפגיעה בבריאות הנפש ולירידה בביטחון התזונתי. בגל החום של מאי 2020 ראינו עלייה בתחלואה העודפת". לדברי רגב, היערכות נכונה יכולה לתרום להפחתת הפגיעה בבריאות הציבור ובכלכלה. ואולם, היא הוסיפה: "מערכת הבריאות לא ערוכה לחירום אקלימי".

כן עלה בדיון, מדברים שאמרו נציגי רשות החירום הלאומית, המל"ל ומשרד האוצר, שהגופים האלה כמעט אינם עוסקים במשבר האקלים, או שאינם מייחסים לנושא חשיבות מספקת. נציג המל"ל, למשל, אמר "לא קיבלנו דירקטיבה להתייחס לסוגיה זו, אם נידרש על ידי גורמים רלובטיים, נלמד את הסוגיה וניתן את המענה הראוי".

נציג אגף התקציבים באוצר אמר שהם ממתינים לקבלת נתונים, כדי שיוכלו להתחיל לבצע חישובי עלות/תועלת. "למה אין ניתוח של משבר האקלים מבחינת משמעויות כלכליות, וההשקעות שיהיה צורך לבצע כדי להתמודד איתו?", שאלה חיימוביץ' בתגובה והוסיפה: "לא נראה שיש הפנמה במשרד האוצר על הנושא הזה".

ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, שמונתה למנהלת התוכנית לסביבה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) באירופה, אמרה בהקשר זה: "אנחנו נמצאים בפער אדיר. יש הכחשה של כל השרים בממשלת ישראל למצב. אין לישראל תשתית ידע פיסית לקבלת החלטות. המסגרת הקיימת אינה מספקת. חסר מרכיב תקציבי ותקנים ייעודיים. כתוצאה, משבר האקלים הוא לא סוגיה לאומית כפי שהוא צריך להיות".