פרשנות
כלכלת איחוד האמירויות: מאוד תחרותית, אך גם לא שוויונית
המדינה המפרצית, שהתבשרנו על כינון יחסים דיפלומטיים עמה, היא בעלת כלכלה דומה לישראל מבחינת גודלה; עם זאת, היא תלויה בנפט ובחברות בבעלות מדינה, בעוד שבישראל 75% מהתוצר מגיע מהסקטור הפרטי
- הרווח של האמירויות בעקבות ההסכם: נשק מתקדם מארה"ב
- "חברות התעופה של איחוד האמירויות יהיו הנהנות העיקריות מהסכם השלום עם ישראל"
- טראמפ: "הסיפוח לא על השולחן, ויתור חכם מצד ישראל"
הצצה פנימה מגלה כי מדובר באחת הכלכלות המרתקות והייחודיות בעולם, כולל מאפיינים דומים לכלכלה הישראלית - בהיבט של גודל הכלכלה (תמ"ג כללי), גודל אוכלוסייה ושער החליפין אל מול הדולר. אבל בצלילה לפרטים הפערים עצומים. למרות הדמיון בתוצר, כשליש מכלכלת האיחוד הוא תלוי נפט, וחברות בבעלות המדינה מהוות מרכיב מרכזי במודל הכלכלי. זאת בניגוד מוחלט לישראל שבה 75% מהתוצר מגיע מהמגזר הפרטי, על פי נתוני הלמ"ס.
למרות זאת, האמירויות מצטיינות במדדי תחרותיות ובעיקר בקלות בעשיית עסקים בו היא מדורגת בין המקומות הגבוהים בעולם, כשישראל נמצאת הרחק מאחור. לפני כשנתיים, המדינה ביצעה סדרה ארוכה של רפורמות מבניות לרבות הפחתת אגרות, הקלות ברישוי עסקים, הקלות משמעותיות במתן בעלות עסקית זרה במגזרים נבחרים, מתן ויזות ארוכות (10 שנים) לבעלי מקצוע ומשכילים, והפחתה בתעריפי החשמל לתעשייה.
לעומת זאת, כלכלת ישראל מגוונת ושוויונית בהרבה בהשוואה לכלכלת האיחוד שלוקה באי שוויון חמור: הנתונים הלא רשמיים מדברים על כך ששני שלישים מהעושר הלאומי מרוכזים בעשירון העליון.
להפחית את התלות בנפט
נתונים מהשנים האחרונות מחדדים את גודל התלות של איחוד האמירויות בנפט ואנרגיה ומספקים הסבר לכך שעל פי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית, חותר השלטון להפחתת חלקו של הנפט בתוצר לפחות מ-20% מהתמ"ג עד שנת 2021. נכון להיום איחוד האמירויות מחזיק כ-580 מיליארד דולר בקרן העושר מהכנסות נפט וגז – הקרן השלישית בעולם בגודלה (אחרי קרנות העושר הנורבגית והסינית). בנוסף, הבנק המרכזי של האיחוד מחזיק עוד כ-96 מיליארד דולר (קצת פחות מבנק ישראל) כך שברשותו כמות המט"ח הגדולה בעולם אחרי נורבגיה. ההמלצה העקרית של קרן המטבע היא לנצל את הרזרבות העצומות של הנפט "ליצירת כלכלה תוססת, מגוונת ומבוססת על ידע, תוך ביצוע רפורמות מבניות עמוקות, בניית מגזר פרטי חזק, קידום ופיתוח הכישורים של האוכלוסיה הכללית ובניית מודל של כלכלה מכלילה".
הנתונים מספקים הסבר לחשיבותה של המלצה זו: למרות שהגירעון הממשלתי של האיחוד עמד ב-2019 על כ-1% מהתמ"ג בלבד, כאשר מנטרלים את ההכנסות מנפט הגירעון מזנק לכ-30% מהתמ"ג.
המבנה הכלכלי הזה הוא שהכניס את האמירויות למשבר כלכלי בשנים 2015-2016 עם הצניחה החדה במחירי הנפט. ב-2017 הצמיחה באיחוד כמעט התאפסה, הכנסות המדינה צנחו, הגירעון זינק ולראשונה גובשה מדיניות פיסקאלית שכללה גביית מסים סדורה וב-2018 הוטל לראשונה מע״מ על הצריכה. ככלל, אחד המאפיינים הבולטים של כלכלת האמירויות הוא היעדר המסים: אין מס חברות ועדיין אין מס הכנסה; ההפרשות סוציאליות שהיקפן לא שונה מישראל (כ-17.5% מהשכר) מוטלות ברובן על המעסיק ולא על העובד. למרות שאירועי השנים הללו הקפיצו את החוב הממשלתי, הוא נותר נמוך מאוד ברמה של כ-19% מהתמ"ג (לעומת 61% תמ"ג בישראל) ולמרות האיומים של חברות הדירוג באותם שנים והפחתת "תחזית", נותר דירוג האמירויות על AA-, מהגבוהים בעולם.
הסקטור החיצוני (יצוא ויבוא של סחורות שירותים והון) הוא דומיננטי ביותר באמירויות, עם היקף יצוא שמתקרב ל-100% תוצר (אין נתונים רשמיים) והופך אותה לאחת המדינות ה"פתוחות" בעולם אך גם לאחת הפגיעות לזעזועים גלובליים. לפי הנתונים, יותר מ-37% מיצוא הסחורות מורכב ממוצרי אנרגיה לרבות נפט וגז, ויותר מ-15% מורכב מזהב, יהלומים ותכשיטים.