הפתרון לצמצום תחלואה ובדידות בגיל השלישי: רובוט

פנימאים הזועקים כי יעדיפו לטפל בצעירים על פני קשישים, הצעה לבידוד של קבוצות הסיכון של בני ה-60 ומעלה ותחזית המתארת עלייה בתחלואה מנגיף הקורונה, המאיימת על יציבות מערכת הבריאות.

כל אלו מובילים את אוכלוסיית בני הגיל השלישי החיים בקהילה להימנע מיציאה מהבית ולצמצם פעילות. אולם לכך השפעות הידועות ממחקרים רבים – עלייה בתחושת הבדידות, ירידה תפקודית והדרדרות קוגניטיבית, לצד החמרה של מחלות כרוניות בשל הימנעות מהגעה לבדיקות תקופתיות, סכנה של היענות נמוכה ללקיחת תרופות ואף הפסקת שמירה על הרגלי חיים המקדמים את הבריאות.

ייתכן שההשלכות של ההנחיות השונות מאיימות על מערכת הבריאות לא פחות ואולי אפילו יותר מנגיף הקורונה. השאלה היא האם קיים פתרון ממשי שייתן הן מענה לתמיכה החברתית והפיזית עבור בני הגיל השלישי, והן יקדם את בריאותם גם בימי ריחוק חברתי וצמצום פעילות?

קשישים במהלך משבר הקורונה צילום: רויטרס

אחת הפלטפורמות המתפתחות בעולם הרפואה הדיגיטלית של ימינו היא ממשק הרובוט הרפואי-חברתי. הרובוט הרפואי אינו רק מכונה אוטומטית המסוגלת לאסוף מדדים פיזיולוגיים כדוגמת דופק, רווית חמצן בדם, רמת סוכר בדם ועוד, אלא שהוא גם בעל יכולות חברתיות, תנועתיות והוא אף מסוגל להיות מודע למצבו הנפשי והפיזי של בעליו ולתקשר עמו. מחקרים הראו כמה קל לגרום לאנשים לחוש אמפתיה כלפי רובוטים ולהיות קשובים לדעתם.

למשל, במחקר שנעשה בגרמניה לפני כשנתיים, נמצא שקבוצת מבוגרים אשר התבקשו לכבות רובוט חברתי לאחר ששיחקו איתו, התקשו לעשות זאת לאחר שהרובוט ביקש מהם לא לכבות אותו "כי הוא מפחד".

הרובוט כבן לוויה אישי

מכאן מתקצרת הדרך להפוך את הרובוט החברתי לבן לוויה אישי, לפלטפורמה שתקדם ותשמור על בריאותו של המבוגר ושתזהה איתותי מצוקה פיזיים או נפשיים, במיוחד לאור העובדה כי 43% מבני 60 ומעלה מדווחים על בדידות. היכולת של הרובוט לתקשר מונעת באמצעות מערכות בינה מלאכותית המוטמעות בתוכו. למעשה, תוכנות המחשב לא רק בונות תסריטי שיחה בעלי משמעות, אלא גם יודעות לזהות את הפרופיל הפסיכולוגי של האדם שעומד מולן ולפתח את השיח המתאים לו על מנת להניעו לפעולה.

מרביתנו זקוקים לעזרה שתעודד אותנו לבצע מטלות, אם זה לקיחת תרופות באופן קבוע, ביצוע תרגילים פיזיים וקוגניטיביים, ניתור מדדים יומיומי, שמירה על תזונה נכונה ועוד. מעבר לכך, נוכחותו של הרובוט בחיי האדם נותן לו תחושה כלשהיא של שיתוף, תחושה שאינו לגמרי לבד. יתרונותיו של הרובוט הם בסבלנות האינסופית שלו ובזמינות. אין ספק שבימים בהם נכפה עלינו בידוד חברתי ברמה זו או אחרת רובוטים ביתיים שכאלו יכולים להיות פלטפורמה תומכת הן להתמודדות עם תחושת הבדידות והן כפלטפורמה תומכת למערכי שירותי הרפואה מרחוק ולקידום בריאות. במסגרת הביתית יכול הרובוט החברתי להניע את האדם לשמור על בריאותו, לתזמן ולהפעיל ביקורי רופא וירטואליים, לעקוב אחרי מצב בריאותי, לסייע לשמור על רשת קשרים חברתית פעילה, לשמש כבן לוויה וכמזעיק עזרה בעת צרה.

ללא ספק, הרובוטים יסייעו למערכת הבריאות, לבני הגיל השלישי ולמשפחותיהם שדואגות לשלומם מרחוק. הם מהווים פתרון טכנולוגי, נפשי ופיזי שיכול להגן על האוכלוסייה המבוגרת. הרובוטים הם לא העתיד, הם כבר כאן, ויש לנקוט צעדים על מנת לשלב אותם בחיי האוכלוסייה המבוגרת שכל כך זקוקה להם. יחד עם זאת, יש לזכור שהם אינם תחליף לקשר האנושי, הם רק אמצעי לשפר ולשמור על איכות החיים של יקירנו.

ד"ר יעל בנבנישתי היא מנכ"לית קרן מגדלי הים התיכון VENTURES