הורדות הריבית בארה"ב ייעצרו בקו האפס, כדי לא לפגוע בקרנות הכספיות

הדיבורים על האפשרות להורדת הריבית בארה"ב אל מתחת לאפס נמשכים למרות הכחשות חוזרות ונשנות מצדו של הפדרל ריזרב. אפשר לדון על מידת ההצלחה של הריביות השליליות ביפן ובאירופה, אך באשר לארה"ב הדבר יישאר בגדר דיון תיאורטי בלבד, וזאת כל עוד המדינה אינה ניצבת מול אתגר כלכלי או פיננסי גדול אף בהרבה מהמשבר הנוכחי.

אמנם חל בחודשיים האחרונים שיפור בנתונים הכלכליים בארה"ב, ואיש כבר לא מדבר על שפל בסגנון זה של תחילת המאה ה־20, אך עדיין יש הקוראים לבנק המרכזי להוריד את הריבית אל מתחת לאפס. החסרונות של ריביות שליליות ברורים לקובעי המדיניות בארה"ב: יצירת בועות נדל"ן; פגיעה בחסכונות ובפנסיות; הגדלת שיעורי ההישרדות של חברות לא יעילות ("חברות זומבי"), התופסות משאבים כלכליים ופוגעות בפריון העבודה ובהון במשק; וכמובן הסיכון שעומד לנגד עיני מנהלי הפדרל ריזרב: הפגיעה הקשה בעמודי התווך של כלכלת ארה"ב — הבנקים המסחריים והקרנות הכספיות.

חשש מפגיעה בצמיחה ובכלכלה

כאשר הריבית שלילית נאלצים הבנקים המסחריים לשלם לבנק המרכזי עבור הזכות להחזיק את כספם בקופתו, במקום המצב הרגיל שבו הם מקבלים ריבית קטנה על הפיקדון. תיאורטית, זה אמור לגרום לבנקים להלוות יותר, במקום להחזיק עתודות בבונקר. אך בתקופות של מיתון הביקוש להלוואות מסחריות פוחת. בנוסף, הבנקים מעדיפים לשלם על אחזקת הכסף ולא לבצע הלוואות שעלולות להתברר כרעות.

הבנקים בארה"ב גם מנועים מלגלגל את העלויות אל הלקוח, כלומר לגבות כסף על הפיקדונות, וזאת, בין היתר, בשל התחרות בענף, בעיות חוקיות ורגולטוריות והתנגדות פוליטית וחברתית. כתוצאה, רווחיות הבנקים יורדת, דבר שמקטין את יכולתם ונכונותם לספק אשראי. לכן הם ילוו פחות לחברות ולפרטיים, יקשיחו תנאים ויגבו ריבית גבוהה יותר על הלוואות. כך, הירידה בנזילות תצמצם את הסיכויים להתאוששות כלכלית מהירה. הפדרל ריזרב אינו מעוניין לפגוע בבנקים, ובצדק, שכן ירידת היקפי האשראי תפגע ביכולת הכלכלה לצמוח.

אך הבנקים אינם הסיבה היחידה להימנעות מריבית שלילית. סיבה כבדה אולי אף יותר היא הרצון לשמור על אחת מאבני היסוד של המערכת הפיננסית האמריקאית: הקרנות הכספיות. קרנות אלה רוכשות חוב קצר מאוד מישויות פיננסיות בדירוג גבוה, ובהן חברות, בנקים, ממשלות ועיריות. הקרנות משמשות לאותן ישויות מקור עיקרי של מזומן זמין, והוא חשוב מאין כמותו לתפקוד החלק של מנוע הצמיחה הפיננסי של כלכלת ארה"ב. התשואה על הנכסים הללו היא, כמובן, מזערית בשל הסיכון הנמוך מאוד.

 

ריבית שלילית, בתוספת דמי ניהול נמוכים ככל שיהיו, יביאו למצב של תשלום התשואה בידי המשקיעים לקרנות. מאז המשבר הפיננסי הגלובלי למדה תעשיית הקרנות הכספיות בארה"ב להסתדר עם שולי רווח נמוכים ואף שליליים — שכן בסביבת הריבית האפסית הקרנות גם יודעות לוותר על דמי ניהול לפרקי זמן מסוימים, כדי שהתשואה נטו ללקוחות לא תהיה שלילית. אך ריבית שלילית של הפדרל ריזרב תהפוך את כל העסק ללא כדאי, הן עבור הקרנות והן עבור הלקוחות. 

 

לפחות דולר אחד או שאתה נכחד

אחד היתרונות הגדולים של הקרנות הכספיות בארה"ב הוא מסורת העומדת בבסיס התעשייה הזו, ולפיה יכולים המשקיעים למשוך בכל עת ובמהירות לפחות את מלוא השקעתם, ממש כמו בבנקים, וזאת אף שההשקעה בקרנות אינה מבוטחת בידי הממשל. אי־עמידה בהבטחה להשיב את קרן ההשקעה נקראת "Breaking the Buck" (שבירת הדולר), כלומר ירידת ערך המניה מתחת ל־1 דולר.

במשבר 2008 היתה קרן כספית אחת שהפרה את ההבטחה הזו, בגלל הפסדים שגרמו לה אחזקותיה בליהמן ברדרס שקרס, דבר שגרם לבהלת הקרנות הכספיות. בתוך כמה ימים משכו המשקיעים מהקרנות כ־250 מיליארד דולר. כדי לעצור את בהלת המשיכות ולמנוע את קריסת התעשייה, נאלץ הממשל הפדרלי לתת סוג של ערבות ממשלתית לשמירת ערך כספי המשקיעים בקרנות.

אך גם לאחר שהממשל הרגיע את המצב, הפיקדונות חזרו רק לקרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות ולא לקרנות הכספיות מסוג Prime, המשקיעות בניירות ערך קצרים של חברות — דבר שלא תרם, בלשון המעטה, ליכולת התאגידים לקבל מימון בתנאי השוק במשבר. שבירת הדולר זעזעה את המשקיעים וגרמה לצניחת הסנטימנט, שכן עד לאותו רגע נחשבו הקרנות הכספיות בטוחות ממש כמו מזומן. גם לאחר הערבויות שהעמיד הממשל, עבר זמן עד שאמון המשקיעים בקרנות הכספיות התאושש.

הטראומה היתה כה גדולה, עד שבמרץ 2020 החלו המשקיעים למשוך את כספיהם מקרנות הפריים מבלי שאחת מהן תשבור את הדולר, ובתוך שלושה שבועות בלבד נחתכו אחזקותיהן ב־120 מיליארד דולר. כדי למנוע בהלה כמו זו שהיתה ב־2008, הקים הפדרל ריזרב קרן נזילות מיוחדת לתמיכה בקרנות הכספיות. הדבר מצביע הן על החשיבות של הקרנות הכספיות, שכה ברורה לפד, והן על כך שבימינו אין דבר כזה "נכס פיננסי חסר סיכון".

5 טריליון סיבות נגד ריבית שלילית

החלת ריבית שלילית צפויה לגרום למרבית הלקוחות לוותר על התענוג של השקעה שאינה כדאית. אם המשקיעים האמריקאים יראו מינוס בשורת התשואות, הם פשוט ימשכו את כספיהם מהקרנות הכספיות ויעברו לפיקדונות בבנקים, שלא יטילו ריבית שלילית כל עוד הם יכולים לשרוד. בשונה מחברות ותאגידים, המשקיע הפרטי יכול לשמור את כספו "מתחת לבלטות", דבר שעלול, על הדרך, לפגוע במערכת הפיננסית כולה. בריחת משקיעים מהקרנות הכספיות תפגע בחברות ובישויות הפיננסיות שסומכות על שוקי הכסף למימון. וכך עלולה הורדת הריביות אל מתחת לאפס למוטט תעשייה פיננסית חיונית בהיקף של 4.9 טריליון דולר — כמעט רבע מהתמ"ג של ארה"ב — ולהנחית מכה קשה על הכלכלה.

השורה התחתונה: ריבית שלילית עלולה למוטט תעשייה של 4.9 טריליון דולר, כרבע מהתמ"ג של ארה"ב, ולהכות קשה בכלכלתה

ארז ברית הוא מייסד ומנכ״ל בית ההשקעות טנדם קפיטל ויוליה ויימן היא אנליסטית בכירה לשווקים גלובליים בבית ההשקעות