מועדון ה־60 פלוס שאתם כן רוצים להשתייך אליו

משבר הקורונה, שפרץ בסערה לחיינו ולשוק ההון העולמי והמקומי, הביא לשינויים רבים, בהם גם ההעדפות של המשקיעים בבורסת תל אביב. השינויים האלו באים לידי ביטוי, בין היתר, באחד מהיחסים הפיננסיים הוותיקים — מכפיל הרווח. מדובר ביחס פיננסי שמתאר את היחס בין הרווח הנקי לשווי השוק של החברה, או כמה פעמים הרווח הנקי שהחברה מייצרת "נכנס" בשווי השוק שלה.

במילים אחרות, אפשר לומר שזוהי הדרך לאמוד בתוך כמה שנים הרווחים ישתוו לשווי החברה. ככל שהמכפיל גבוה יותר, כך על פי רוב פירוש הדבר הוא שהמשקיעים צופים, בנקודת הזמן הנוכחית, שקצב הצמיחה של החברה יהיה גבוה מאוד. לכן לא נדיר למצוא חברות טכנולוגיות שנסחרות במכפילים גבוהים, גם כשההכנסות והרווחים שלהן נמוכים משמעותית משל חברות תעשייה וקמעונאות ותיקות.

כיום נסחרות במדד המייצג של הבורסה — מדד ת"א־125 — 10 חברות לפי מכפיל של 60 ומעלה, שמשקף צפי לצמיחה מטאורית (ראו תרשים). בחלק מהמקרים, אכן מדובר על צפי לצמיחה כזו בשל השינויים הרבים שהכניס נגיף הקורונה לחיינו, בהם הגברת השימוש בטכנולוגיות. אך כשבוחנים את קצב הצמיחה של הרווח הנקי וההכנסות, ניתן לראות שלא תמיד הוא עולה בקנה אחד עם החלום שמשקף המכפיל. חשוב להדגיש כי מכפיל הרווח משתנה מדי יום, בהתאם לביצועי המניות בבורסה.

8 מ־10 המובילות רשמו עלייה חדה ברווחיות

בדיקת הרווח הרבעוני העדכני ביחס לרבעון המקביל לו שנה קודם לכן, בכל 10 השיאניות במכפיל הרווח הנקי, נכון לאתמול, מלמדת שאצל כולן, למעט שתיים (נייר חדרה ואיי.סי.אל), נרשמה עלייה חדה ברווחיות. הממוצע מלמד על עלייה של 94.4% ברווח הנקי. העלייה בהכנסות מתונה יותר ‑ 2.2% בממוצע.

בחינה של נתונים אלה מול הנתונים שנרשמו ב־2019 ביחס ל־2018 מעידה על עלייה של 0.9% בממוצע בהכנסות ו־62.3% ברווח הנקי. גם נתון זה מלמד שהחברות מאיצות את קצב הצמיחה ברווח ובהכנסות, ומסביר מדוע המניות נחשקות על ידי המשקיעים.

הפעילות הקשורה לקורונה הזניקה את המכפיל של באטמ ואודיוקודס

נכון לאתמול, במקום הראשון בטבלת שיאניות המכפילים, ניצבת באטמ, חברה שעוסקת בפיתוח ציוד תקשורת, מכשור רפואי, וכן גם בפיתוח בדיקות לקורונה, עם מכפיל רווח של 171.99. למכפיל זה היא הגיעה בחסות עלייה של 224% במניה מתחילת השנה, בין היתר על רקע כניסתה לתחומי פעילות הקשורים לקורונה.

החברה מדווחת על התוצאות שלה פעם בחצי שנה, כך שבדיקת הרווח הנקי במחצית האחרונה של 2019 מלמדת שהוא עלה ב־75% ביחס למחצית המקבילה.

יש לשער שמתחילת השנה המשקיעים מקווים שכללי המשחק השתנו ושהחברה תצמח עוד יותר. את שנת 2019 סיימה החברה עם קיטון של 4.8% בהכנסות ביחס ל־2018, אבל עלייה חדה של 908% ברווח הנקי.

במקום השני בקרב שיאניות המכפיל נמצאת חברה שעסקיה מושפעים ממשבר הקורונה ‑ אודיוקודס. המכפיל של החברה עמד אתמול על 147.93, נפילה חדה בתוך כמה ימים לאחר שלפני שבוע (ביום שלישי) עמד על מעל ל־220, נתון שהעניק לה את המקום הראשון. הסיבה לירידה במכפיל? מחיר המניה נפל בשבוע שעבר.

כמו כן, אודיוקודס דיווחה על עלייה של 50% ברווח ברבעון השלישי, באמצע השבוע שעבר. למה המשקיעים כל כך אוהבים את החברה, שרשמה רווח רבעוני של 10.5 מיליון דולר והשווי שלה עומד על 1.3 מיליארד דולר? גם כאן הקורונה יכולה לספק תשובה. לאודיוקודס טכנולוגיות מתקדמות לשיחות ועידה ממוחשבות. בדיוק מה שהעולם צריך בימי הסגר ושיחות הזום.

במקום השלישי בקרב החברות עם מכפיל הרווח הגבוה ביותר במדד ת"א־125 נמצאת חברת המלט, שמייצרת שסתומים ומחברים לתחום הולכת הגז, עם מכפיל של 137.13. זאת, אף ששווי השוק של החברה דשדש ב־12 החודשים האחרונים וירד ב־16%.

ברבעון הראשון של 2019 התאפס הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של המלט, לאחר שנפל ב־95%. היה זה לאחר כמה שנים של ביצועים סולידיים. ברבעונים השני והשלישי של 2019 רשמה החברה הפסדים של 2.4 ו־3.2 מיליון שקל בהתאמה והצליחה להתאושש ברבעון הרביעי ורשמה רווח של 9.5 מיליון שקל. המשקיעים, כך נראה, מעדיפים להמשיך להשקיע בחברה שנחשבת לסולידית, על רקע הסערות בחודשים האחרונים, ולכן לא "הענישו" את המניה מאוד.

שאר החברות במקומות ה־4 עד ה־10 מציירות פסיפס של ההעדפות הטרנדיות של המשקיעים. במקום הרביעי נמצאת חברת האנרגיה הירוקה אנרג'יקס, עם מכפיל של 112.14. סקטור האנרגיה הירוקה נהנה מתנופה בעקבות משבר הקורונה והניב שתי הנפקות של חברות מניות חדשות אחרי הקורונה — דוראל ומשק אנרגיה. הוא נחשב לסולידי בימים הסוערים של שווקים משתנים.

במקומות הבאים נמצאות חברת הסלולר פרטנר, חברת ההאחזקות קנון, הבורסה לני"ע, חברת נייר חדרה, איי.סי.אל ונייס, שסוגרת את העשירייה הפותחת. בהקשר של נייס, המספקת פתרונות תוכנה לתחום שירות הלקוחות, אפשר לציין שתמחור הטכנולוגיה נשאר מאוד נדיב בשוקי ההון. מכיוון ששווי החברה זינק ב־62% מאז השפל האחרון באמצע חודש מרץ, מכפיל של 64.88 לחברה ותיקה עם שוק איתן כמו נייס הוא הגיוני.

מימין לשמאל: שבתאי אדלסברג מנכ"ל אודיוקודס; צבי מרום מנכ"ל באטמ; אמיר וידמן מנכ"ל המלט; אסי לוינגר מנכ"ל אנרג'יקס צילומים: אוראל כהן, יובל חן

הקשר של המובילות למשבר הקורונה מקרי בהחלט

הקשר של מרבית השמות בעשירייה הפותחת ביחס מכפיל הרווח להשלכות משבר הקורונה נראה מקרי בהחלט. יש לציין שיש כמה "כוכבות" שמתומחרות בנדיבות רבה, מבלי להתברג בדירוג מכפיל הרווח. כך למשל חברת לייפרסון, שמדורגת במקום ה־16 במדד ת"א 125 במונחי שווי שוק, עם שווי של 9.53 מיליארד שקל, לא נכללת בטבלת מכפיל הרווח ‑ כי אין לה רווח. החברה רשמה בשנה החולפת הפסד מצרפי של 395 מיליון שקל. בכלל, לייבפרסון לא הציגה שורת רווח נקי חיובית מאז הרבעון השלישי של 2015.

בשוק ההון אומרים ש"ככה זה". כלומר חברות טכנולוגיה מתומחרות בנדיבות וכלל לא נמדדות לפי מכפיל רווח, אלא לפי מכפיל הכנסות. לא קשה לאמת טענה כזאת, כשחברה כמו אמזון שווה 1.58 טריליון דולר ונסחרת במכפיל רווח של 121. אנומליה נוספת היא חברת בזק, ששווי השוק שלה הוא 9.65 מיליארד שקל ובארבעת הרבעונים האחרונים רשמה הפסד מצרפי של מיליארד שקל.

שתי השיאניות במונחי שווי השוק בבורסת תל אביב, שהציגו הפסדים ב־12 החודשים האחרונים, הן אופקו וטבע, ששווי השוק שלה הוא השני בגובהו בבורסה ועומד על 43.7 מיליארד שקל. זאת, בזמן שרשמה הפסד של 2.8 מיליארד שקל מצטבר ב־4 הרבעונים שחלפו. אלא שבהקשר של טבע אפשר לציין את העובדה שהיא נחלצת בהדרגה מהצרות שלה. חברת התרופות רשמה רווח נקי ב־2 הרבעונים האחרונים, כך שההפסד המצטבר מעמעם את המגמה המתפתחת. לגבי טבע ואופקו אפשר לציין את השפעת הקורונה על הסנטימנט בסקטור.