הדולר נגע בשפל של שנתיים וחצי - על 3.405 שקלים

השקל ממשיך להתעצם אל מול מקבילו האמריקאי שנסחר בשיעור הנמוך שלו מאז סוף ינואר 2018: הדולר אמנם עבר לעליות קלות אל מול השקל, אך מוקדם יותר הבוקר מחק 0.3% לרמה של 3.405 שקלים - הרמה הנמוכה שלו מאז סוף ינואר 2018.

שיעורים נמוכים יותר בדולר לא נרשמו עד לפני שנתיים וחצי: ב-26 לינואר 2018 עמד שערו היציג על רמה של 3.388 שקלים, ב-30 לינואר עמד על 3.399 שקלים. ב-31 לינואר נרשם שער יציג הזהה לשיעור שנרשם הבוקר.

דולר, עידן הקורונה צילום: גטי

איתי יושע, מנהל דסק אופציות מט"ח בחדר המסחר של בנק הפועלים, על היחלשות הדולר: "השקל מתחזק כנגד הדולר הבוקר ולהערכתנו ימשיך כך על רקע המגמה החיובית במדד ה-s&p המובל ע״י ענקיות הטכנולוגיה שפרסמו דוחות חזקים לרבעון השני, ולאור הכסף הרב שהפד שופך לשווקים. בזירה המקומית, בנק ישראל נוהג באחריות ובשמרנות שפועלת לטובת חיזוק אמון המשקיעים בשקל. מזה מספר חודשים שהבנק מפעיל צעדים רבים שנועדו לספק נזילות בשוק המקומי. סביר שמגמת ההתחזקות של השקל תמשיך, בהנחה ותפוג אי הוודאות בנושא התקציב וכל עוד לא תהיה החרפה במגיפת הקורונה, אשר תחייב החלת סגר נוסף".

גם בשוקי העולם, הדולר נחלש לאחר שאמש התחזק: היורו מטפס ב-0.2% ל-1.178 דולרים, הפאונד מוסיף 0.1% ל-1.308 דולרים. קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות השווקים של לאומי שוקי הון: "הדולר ימשיך לתפקד בחסר מול סל המטבעות וגם הסיכויים של השקל נוטים לכיוון החלשות מול הסל".

לדברי לוי, "בניגוד למגמתו בחודש האחרון, הדולר התחזק בימים האחרונים מול הסל ומול המטבעות העיקריים, כמו גם מול השקל. יתכן כי חדשות טובות לגבי ההאטה בקצב ההדבקה בארה"ב ופתיחת בתי הספר האפשרית בניו יורק במהלך השבוע, תמכו בו, למרות נתוני הצמיחה הגרועים מאד ברבעון השני, הפחתת תחזית דירוג האשראי של ארה"ב לשלילית על ידי סוכנות הדירוג פיץ' בסוף השבוע והפרסומים על רצונו של טראמפ לדחות את הבחירות. להערכתנו לא מדובר על שינוי מגמה, והתחזית שלנו היא שהדולר ימשיך לתפקד בחסר מול הסל בחציון השני של 2020, בעיקר מכיוון שבאירופה ובמזרח הפעולות והתוכניות להתמודדות עם המיתון נראות אפקטיביות יותר מאשר בארה"ב".

לוי מוסיף כי "בראייה קדימה, התמונה לגבי עתידו של השקל מורכבת, אך לדעתנו הסיכויים נוטים לכיוון החלשות של השקל מול הסל, בהתאם למגמה שלו בחודש האחרון. הגורמים שצפויים להכביד על השקל הם: הסיכוי לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל בגלל הגדלת החוב המהירה, הקושי בהסכמה על תקציב המדינה, הירידה הצפויה ביצוא הגז בעקבות הירידה במחירי הנפט, ההשפעות השליליות של מגבלות על עסקים בעקבות התפרצות הגל השני של הוירוס, נתוני האבטלה הגבוהים, הצפי לירידה חדה בתוצר ברבעון השני ובשנת 2020, וצפי להתאוששות איטית בשנת 2021.

נתונים נוספים לרעת המטבע הישראלי: "ההסתברות הגבוהה לירידה בנפח הסחר הגלובלי בעקבות ירידה בצריכה והגברת הפרוטקציוניזם והמהפך השלטוני בארה"ב וקירור היחסים עם ישראל כתוצאה מכך. גורמים שיכולים לשנות את התחזית - לטובת השקל, הם מציאת חיסון וחזרה לשגרה מהירה מהצפוי; פתרון הסבך הפוליטי המקומי והתמודדות יעילה עם נזקי הנגיף; ואפשרות לשמירה ואף הגדלת פעילות סקטור ההייטק ובמיוחד התוכנה שיקזזו את הפגיעה בסקטורים אחרים", כך לדברי לוי.

"הפרוטקציוניזם עלול להשפיע על סקטור ההייטק - בתרחיש הזה ישראל עשויה להפסיד"

לוי מתייחס לסקטור ההייטק המקומי ומציין כי "קיימת אי ודאות רבה, והמגמות בתקופה הקרובה יוכלו להעיד רבות על ההמשך. מצד אחד הדוחות הטובים שפרסמו חברות ההייטק מעידים על כך שהפגיעה בסקטור התוכנה נמוכה, ולכן ייתכן שהפעילות עסקית, הגיוסים והאקזיטים של חברות תוכנה מקומיות ימשכו. אך מצד שני, קיים קושי בביצוע Roadshows המשפיע לרעה על יכולת הגיוס, בנוסף קיים סיכון שגל הפרוטקציוניזם העולה (שבא לידי ביטוי בפעילות ממשלתית להגנה על התוצרת המקומית באמצעות כלים רגולטוריים כמו איסור הפעלת תכנת טיקטוק בארה"ב, ואיסור מכירת חומרה של חברת וואוי הסינית בארה"ב, או על ידי הטלת מכסים, כמו אלה שהוטלו בארה"ב על תוצרת סין) יפגע בייצוא המקומי של שירותים ושל חברות תוכנה".

לדבריו, "אינדיקציה לכך שהפרוטקציוניזם יכול להשפיע על סקטור ההייטק ניתן למצוא באירוע העדויות של מנכ"לי חברות ההייטק הגדולות לקונגרס בשבוע שעבר. הממשל הציג במעמד זה, גישה הרבה יותר לוחמנית כלפי ענקיות התוכנה, באופן שיכול להערכתנו לבוא לידי ביטוי בדרישה להגדלת חלקן בכלכלה הריאלית המקומית. בתרחיש זה ישראל עשויה להפסיד".