ועדת הכלכלה: "התחרות בענף הרכב נכשלה"

חוק רישוי רכב - אותו חוק שגרם בשעתו לשר האוצר המכהן ישראל כץ לטעון שיוביל להוזלת מחירי המכוניות והחלפים - נכשל. כך קבע היום ח"כ יצחק מרגי, יושב ראש ועדת הכלכלה.

יש לציין: חוק רישוי רכב נכנס לתוקף ב-2016. למרות שלל טענות שנשמעו בשנים האחרונות מגורמים בענף, כיום מדובר בתחום משגשג. טכנית, ניתן לרכוש כיום בישראל מכוניות מתוצרת טויוטה, ג'יפ, פולקסווגן, מרצדס בנץ, פורד ואחרות ביבוא מקביל, כלומר לא באמצעות יבואני הרכב הוותיקים. אלא שהמחירים בהם נמכרות המכוניות אינם זולים משמעותית ממחירי יבואני הרכב הוותיקים, ויותר מכך - מדובר במהלך שכלל לא גרם ליבואני הרכב הוותיקים להוזיל מחירים. בחלק גדול מן המקרים, המחירים אף עלו.

מגרש מכוניות חדשות צילום: תומריקו

החוק הגדיר שלושה סוגי יבואני רכב: יבואן רגיל - כלומר יבואן רכב ישיר הרוכש את הרכב מן היצרן; יבואן עקיף - כלומר יבואן הרוכש את הרכב מסוכן בחו"ל; ויבואן זעיר - המייבא את הרכב לקומץ של עד 20 לקוחות.

במהלך הדיון נחשפו לראשונה נתונים רשמיים של משרד התחבורה אודות היקף התופעה. כך, כיום פועלים בישראל יותר יבואני רכב עקיפים וזעירים מיבואני רכב ותיקים. לדברי איציק סרור, מנהל אגף שירותי תחזוקה במשרד התחבורה, כיום פעילים בישראל 111 יבואני רכב ישירים. יש להדגיש כי בפועל, פחות מ-20 מהם הם יבואנים של מכוניות. לצידם פועלים 20 יבואני רכב מקבילים - כלומר יבואנים עקיפים, ולצידם לא פחות מ-200 יבואנים זעירים.

לדברי יו"ר קבוצת גלובל אוטו מקס, המייבאת ארצה מכוניות מתוצרת טויוטה וג'יפ: "הבעיה היא באין סוף אנשים שהאינטרס הציבורי לא עומד מול עיניהם. מישראל יוצאת קריאה ליצרנים, ולסוכנים שונים, בסוגים שונים של איומים, שלא למכור לשוק הישראלי. יש איומים על חברות ההובלה. בטורקיה חברת ההובלה הימית הגדולה לישראל הודיעה שאסור לה להוביל לכאן רכבי טויוטה. מכוניות שיש להן יבוא מקביל, מחירן ירד בכ-15%, וכל המכוניות שיבואנים מקבילים לא מייבאים - מחיריהן עלו". אוטו מקס עצמה נמצאת בימים אלה תחת חקירה של רשות המיסים.

גם שיטת הניקוד בשל עבירות תנועה עלתה לדיון

ואולם, לדברי חבר הכנסת בועז טופורובסקי, יו"ר השדולה למלחמה בבירוקרטיה: "מאז שמירי רגב נכנסה לתפקיד הפסיק שיתוף הפעולה של משרד התחבורה איתי, בוטלו לי פגישות וסיורים מאחר ואנשי המקצוע לא מקבלים את אישור השרה להיפגש איתי". עוד ציין טופורובסקי, כי "טרם הוכח ששיטת הנקודות מונעת תאונות דרכים".

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, סקרה את הנושא ואמרה כי מחקר שביצע הטכניון אודות יעילות השיטה לא הגיע לתוצאה חד משמעית. "נמצא אפקט לקורסים ולפסילת רישיון בטווח הקצר, אבל הוצעו שינויים בכל הקונספט הזה שנקרא שיטת הניקוד. כשהשיטה לא מגובה באכיפה של עבירות חמורות לא משיגים הרבה. האכיפה חייבת לבוא יחד עם השינויים וההסברה והפרסום לציבור".

לדברי מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחלי טבת ויזל, "מאז תחילת השנה נהרגו 164 איש בדרכים, 31 בני אדם פחות מהתקופה המקבילה אשתקד. צריך לאפשר גמישות בשינוי ועדכון השיטה אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לעבירות מסכנות החיים של אותה תקופה, כמו למשל פגיעה בהולכי רגל". ביקורת יותר קשה נשמעה מצד נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד יוסי יעקובי, שציין כי "השיטה אנכרוניסטית, לא מתאימה לימינו וגורמת לחוסר אמון של הציבור - וצריך להתאים אותה לעבירות הנכונות".