"מתופעות הקורונה - המסחר בבורסה הפך להיות תחליף לפורטנייט"

"יש ענפים שנהנים מהקורונה אבל שליש מהכלכלה נפגע מאוד", כך אמר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, בשיחה עם שי סלינס מ"כלכליסט", שהתקיימה במסגרת הוועידה המקוונת של "כלכליסט" בנושא השקעות הגופים המוסדיים בעידן הקורונה. "בהסתכלות קדימה יהיה מעניין לראות איך השליש שנפגע מתאושש. גם עם הגל השני ואפילו בלעדיו, אנחנו רואים שלוקח לכלכלה הרבה זמן להתאושש, ולכן אפשר להניח שגם בהמשך ההתאוששות תהיה איטית מאוד".

אורי גרינפלד צילום: עמית שעל

יום חמישי האחרון היה יום היסטורי. מצד אחד הכלכלה האמריקאית התכווצה ברבעון אחד בשליש, ומצד שני באותו לילה דיווחו חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם על התוצאות לאותו הרבעון והמניות זינקו. מה קרה? הכלכל גרועה או טובה?

"צריך להפריד בין מבט על הכלכלה מלמעלה למקומות מאוד ספציפיים בכלכלה. למשל, מכירות האופניים בכל העולם מרקיעות שחקים כי אנשים לא נוסעים בתחבורה ציבורית. יש ענפים וחברות שנהנים ממה שקורה בקורונה. אנשים עובדים מהבית, משתמשים בזום וגולשים יותר ברשתות חברתיות ובאינטרנט כך שנאסף הרבה דאטה ומישהו צריך לאגור אותו. יש ענפים שנהנים מהקורונה אבל זו לא כל הכלכלה. כשמסתכלים על הכלכלה הרחבה: על חנויות ברחוב, קניונים וכל מה שקשור לקניות – רואים את הפגיעה. ראינו בנתוני התוצר האמריקאי שהפגיעה האמיתית היא בצריכה הפרטית ובצריכת מוצרים בני קיימא כמו מכירות רכבים שירדו ב84%".

ראינו שאנשים ברבעון הראשון והשני אוהבים לסחור בעצמם, למשל באפליקציית המסחר רובין הוד נפתחו 3 מיליון חשבונות חדשים רק ברבעון הראשון. איך זה משפיע על ההשקעות? זה חדשות טובות לא טובות? זה כדאי?

"אחת התופעות הכי מוזרות עם רובין הוד זה שחלק גדול מהחשבונות זה של חבר'ה מאוד צעירים ונראה שהמסחר הפך להיות תחליף לפורטנייט. משעמם בבית אז הולכים לסחור. אני חושב שיש כאן שילוב של שני דברים, קודם כל הקלות של המסחר שמביאות התפתחויות טכנולוגיות שהיו כבר לפני הקורונה אבל תפסו תאוצה כי אנשים נתקעו בבית להרבה זמן. הדבר השני זה התיאבון לסיכון שמאוד התגבר, כי מצד אחד יש לנו מיתון עמוק בסביבה הכלכלית הריאלית ומצד שני כדי למנוע את זה עד כמה שאפשר באות הממשלות והבנקים המרכזיים ומדפיסים כמויות אדירות חסרות תקדים ומעבירים כסף לאנשים גם בארץ וגם בעולם.

"בארה"ב למשל שילמו די אבטלה מוגדלים, מעבר לדמי האבטלה הרגילים, עוד 600 דולר לשבוע לעובד. צריך להבין שלחלק גדול מהעובדים מדובר בהכפלה של המשכורת שלהם. כך שלאנשים פתאום יש כסף, הם תקועים בבית, מחפשים מה לעשות והתיאבון לסיכון הולך וגדל ומביא הרבה אנשים לחפש דרך לעשות עוד כסף. התופעה של המסחר העצמאי זו תופעה מאוד אמביוולנטית. מצד אחד זה טוב שיש גישה לכולם וזה מפזר את מוקדי הכוח ומצד שני מסחר בסוף זו לא דרך לעשות כסף מהיר, כולנו יודעים שמי שמשקיע לטווח קצר מפסיד ומי שמשקיע לטווח ארוך מרוויח הרבה. כרגע זה סוג של מערב פרוע אבל ככל שאנשים יבינו איך הדברים עובדים אולי זה ישפר בכלל את המסחר בעולם".

אנחנו נמצאים בתקופה של הרבה תוכניות סיוע ממשלתיות שאמורות לעזור לעסקים. איך התכניות האלה משפיעות על כלכלה בארץ ובעולם?

"אני חושב שצריך לחלק את התוכניות הממשלתיות לשלושה חלקים. חלק אחד זה הכסף שהממשלות נתנו כדי להשאיר את הראש של הציבור מעל המים – אנשים לא עובדים, חסר להם כסף הם לא יכולים לפתוח את בתי העסק והם צריכים הכנסה מסוימת, כאן נכנס החלק של התכניות ואנחנו רואים שהיישום שלהם בארץ לוקח זמן בגלל עניינים בירוקרטיים, לעומת זאת בעולם ראינו יישום יותר פשוט ומהיר. בסך הכל יש המון תכניות כאלה שהמטרה שלהן היא לאפשר לאנשים להמשיך לצרוך ברמה סבירה.

"החלק השני, שאותו אנחנו רואים פחות בארץ ויותר בעולם זה מה שאמור לעודד צמיחה קדימה, ביום שאחרי הקורונה. למשל בארה"ב הממשל מאפשר לעסקים לקחת הלוואות מאוד זולות ואם הם מחזירים את העובדים לעבודה אז ההלוואה הופכת להיות מענק. המטרה כאן היא לא רק לאפשר לעסק להישאר פתוח בחודשים הקרובים אלא לתת איזו השקעה לטווח ארוך שתפתח את העסק. התוכנית של האיחוד האירופי שהוכרזה בשבוע שעבר מעודדת את המדינות לבצע רפורמות עם פוטנציאל צמיחה לאחרי הקורונה ובארץ זה מאוד חסר. נכנסנו לבור, מתישהו נצא ממנו, המתישהו הזה תלוי כרגע בחיסון שאף אחד לא יודע מתי יגיע, אבל בהנחה שהוא יגיע חשוב לא רק איך עברת את התקופה אלא איך אתה יוצא ממנה קדימה.

החלק השלישי שהוא מאוד חשוב זה החלק של הבנקים המרכזיים שעוזרים לממשלות לממן את כל הטוב הזה, לממשלות הרי אין מדפסת של כסף, המדפסת נמצאת אצל הבנק המרכזי שמדפיס את הכסף, מעביר אותו דרך שוק החוב לממשלות. אנחנו רואים גם בארץ וגם בעולם שהבנקים המרכזיים משתוללים עם הדפסות כסף".

לאיזה סקטורים כדאי לשים לב בתקופה הזו?

"אנחנו קודם כל מבצעים הפרדה בין חברות שסובלות מהקורונה, חברות שפחות סובלות וחברות שאפילו נהנות כמו בטכנולוגיה. צריך לחפש את המקומות שפחות נפגעים כרגע. השלב הבא יהיה כשנתחיל להבין שהחיסון מגיע, הרי השוק לא יחכה ליום שבו החיסון ממש יינתן לאנשים, כך שביום שיהיה ברור שיש חיסון נראה את אותם סקטורים חבוטים כמו נדל"ן, פיננסים, רכב ומוצרי יוקרה מתאוששים. היום הסקטורים האלה מאוד חבוטים ומתומחרים במחירים שמשקפים תרחיש שלילי – ברגע שהם יבינו שהקורונה לקראת עזיבה נצטרך להתחיל לחפש גם שם את החברות המעניינות ולחכות לרגע שבו יהיה נכון להתחיל להגדיל גם שם את ההשקעות".