מנקים את ענף הצ'יינג', גם במחיר פגיעה שרירותית בפרנסה

אם יש מקצוע אחד שמומלץ לראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לעסוק בו לאחר פרישתו הוא "נותן שירותי מטבע" (נש"מ, או צ'יינג' בלעז). הסיכוי שיקבל רישיון נראה שואף לאפס. בוודאי כל עוד ד"ר משה ברקת הוא הרגולטור - הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ואצל ברקת לא צריך כתב אישום כדי למנוע מתן רישיון, אפילו לא חקירה פלילית. די במידע מודיעיני, ואפילו כזה שמסורב הרישיון לא יכול להתגונן כראוי מפניו.

הסיפור הזה הגיע כעת לפתחו של בית המשפט העליון כשהשופט עוזי פוגלמן עיכב בשבוע שעבר ביצוע פסק דינו של המחוזי, שגיבה את סירובו של ברקת לתת לאיסלם עאמר רישיון לצ’יינג’.

מידע בצורת פרפראזה

סירובו של ברקת נשען על מידע מודיעיני חסוי שקיבל מהמשטרה ומצביע על מעורבות עאמר בביצוע עבירות פליליות. בקשת פרקליטו של עאמר עו"ד רונן רוזנבלום לקבל את המידע נדחתה ותחתיו הועברה לו "פרפראזה", גרסה מצונזרת של המידע, ולפיה "ברשות המשטרה מידע חסוי הקושר את הנדון למעורבות בביצוע עבירות פליליות, בדגש על עבירות הלבנת הון. לאור זאת, המלצת המשטרה הנה שלילית".

עו"ד רונן רוזנבלום צילום: חזי בירן

עו"ד רוזנבלום: "לא יעלה על הדעת שכנגד אזרח מן השורה, נעדר עבר פלילי, תיטען טענה בעלמא לפיה הוא 'מעורב בעבירות פליליות'. מדובר בטענה שאי אפשר לחשוב על הגדרה כללית וגורפת ממנה".

בית המשפט המחוזי דווקא הסתפק ב"פראפרזה". השופט ארז יקואל הסכים אמנם שמדובר בתמונה כללית, אבל פסק דינו התמקד בכיבוד החלטת ברקת שלא חרגה "ממתחם הסבירות המינהלי באופן היורד לשורשו של עניין", ואז "בית המשפט לעניינים מינהליים אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית בשיקול דעתו שלו".

ועל כך מערערים עוה"ד רוזנבלום ודניאל קליין לבית המשפט העליון. הפגיעה בחופש העיסוק, בזכות הקניין ובזכות להליך הוגן היא הטענה המשפטית המרכזית. וברקע מרחפת מדיניות הרגולטור — לטהר את תחום הצ'יינג'ים מגורמים מפוקפקים. המטרה כשרה, אבל האם כל האמצעים כשרים? זו השאלה. האם שימוש בפראפרזה ממידע מודיעיני די בה לשלילת רישיון?

צ'יינג' צילום: תומי הרפז

השופט פוגלמן עיכב את ביצוע פסק דינו של יקואל. עיכוב ביצוע ניתן בשני מצבים - סיכויי ערעור טובים ו"מאזן הנוחות". רוזנבלום וברקת חלוקים כמובן על סיכויי הערעור, ופוגלמן, שנמנע מלהביע את דעתו, מעכב מהנימוק השני: מאזן הנוחות נוטה בעת הזו לטובת המבקש. שלילת האפשרות לעסוק במתן אשראי תביא לפגיעה ניכרת בפרנסתו זה כשמונה שנים, ועלולה לגרום לו לנזקים בלתי הפיכים אם יתקבל ערעורו".

השאלה העקרונית מתמקדת בסמכות הגורפת של ברקת. באוגוסט 2016 פורסם חוק הפיקוח המטיל חובת רישוי חדשה על העוסקים בשירותים פיננסיים. החוק מקנה לממונה שיקול דעת רחב בהענקת ומניעת רישיונות. למשל, "שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור”. בנוסף, החוק קובע "נסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה".

לפי חוק זה, ניסח המפקח חוזר שמכונה "חוזר יושר ויושרה". החוזר מפרט את אמות המידה לבחינת יושרו של גורם מפוקח "כגון הרשעה, צו בית משפט ללא הרשעה, הגשת כתב אישום, לרבות מידע מרשות ביטחון".

שיקול הדעת הרחב הזה מובא כעת לביקורת בג"ץ. עוה"ד רוזנבלום וקליין טוענים לפגיעה בזכויות חוקתיות על סמך מידע מודיעיני ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי מצד ברקת. הסנגורים מבקשים מבג"ץ להנחות את הממונה ואת בתי המשפט בשאלות כמו מהו המידע המודיעיני שיש להעביר כדי שהאזרח יוכל לממש את זכותו אל מול מידע כוזב.

“אינטרס של מקור”

הסנגורים מצביעים על "ההנחה הידועה שלעתים מידע מודיעיני נובע מאינטרס של המקור המניע אותו למסור מידע כוזב או בלתי מבוסס... פגיעה בזכות יסוד תתאפשר רק במקום שמדובר במידע מהימן ולא כפי שקורה כיום בערכאות השונות".

הסנגורים מגייסים לתמיכה בטיעונם בין השאר מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מינואר 2019 בעניין הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים שהצביע על כך שמידע שנמסר מהמשטרה לבחינת בקשות לקבלת רישיון הוא "מידע כללי בלבד" ולעתים "איכות המידע אינה מספקת לצורך בחינת בקשות הרישיון".