המדינה משיבה לעתירה בבג"ץ: "ההחלטה בעניין הסרת הפרסומים ברשת נתונה בידיהן של הפלטפורמות"
עתירה של מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הוגשה לבג"ץ בעקבות מדיניות שמפעילה מחלקת הסייבר בפרקליטות המבקשת מחברות כמו פייסבוק, גוגל וטוויטר להסיר תכנים שלתפיסתם מנוגדים לחוקי ישראל או כוללים חשד להסתה. כעת המדינה מבהירה כי הבקשות להסיר תכנים - אינן בגדר דרישה
המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות על הסף את העתירה שהוגשה נגד מדיניות הפרקליטות לפנות באופן יזום לפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות בבקשה להסרת תכנים. "דיווחים אלו אינם בגדר 'דרישה'", נכתב בתגובת המדינה לעתירה שהוגשה אתמול, "הם נבחנים על ידי הפלטפורמות המקוונות להן נתון שיקול הדעת המלא להחליט אם להסירם. לא כל הדיווחים שמועברים מובילים להסרת הפרסום".
- מי עומד מאחורי פרופיל הפייסבוק שלכאורה קרא לרצח נתניהו?
- מומחים מזהירים מפני הדור השני של אפליקציית המגן: "אינה לפי התקן המוכר בעולם"
- עתירה חדשה נגד איכוני השב"כ: "להשהות את חוק האיכונים עד קבלת החלטה סופית בנושא"
העתירה של מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, שהדיון הראשון בו יתקיים ביום שני הקרוב, הוגשה בעקבות מדיניות שמפעילה מחלקת הסייבר בפרקליטות מאז 2015 במסגרת מדינות זו פונה הפרקליטות לחברות כמו פייסבוק, גוגל או טוויטר בבקשה שיסירו תוכן שלתפיסה מנוגד לחוקי ישראל או שיש בו חשד להסתה. החברות השונות נענות לבקשות פעמים רבות, אחרי שבדקו אותן ומצאו שהתוכן מנוגד לכללי השימוש שקבעו (במידה שהתוכן לא מנוגד לכללים אלו, יסכימו החברות להסיר תוכן רק עם צו בית משפט, וגם אז הוא לא יוסר לחלוטין אלא רק יחסם לצפייה בישראל).
ב-2019 הגישה הפרקליטות 19,606 בקשות מסוג זה (גידול של 37.3% לעומת השנה שעברה), 90% נענו בחיוב. לדברי הפרקליטות, 76% מהבקשות עסקו בפרסומים של ארגוני טרור או נציגים מטמעם ו-22% בהסתה לאלימות או לטרור. "מנגנון זה פועל ללא כל הסמכה בחוק ומפקיד בידי הפרקליטות, כגוף מינהלי, את האפשרות לקבוע, ללא פניה לערכאות וללא מתן זכות טיעון, כי תוכן מסוים הוא בלתי חוקי, ועל בסיס האמור בלבד לבקש מספקיות תוכן להפעיל סנקציה קשה של הסרה, הגבלה או חסימה של תוכן", נכתב בעתירה. "מדובר, אם כן, במנגנון משולל סמכות הפוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, ללא עמידה בתנאי פסקת ההגבלה ותוך הפרה מצטברת של עקרונות יסוד במשפט המינהלי והחוקתי לרבות עקרון חוקיות המינהל וכללי הצדק הטבעי".
המדינה מבקשת לדחות את העתירה, כשהיא טוענת בין השאר שמועברים רק דיווחים על פרסומים שמהם עולה חשד לעבירה פלילית, ושיותר מ-95% מהפעילות בתחום זה היא בתחום הביטחוני. "דינה של העתירה להידחות על-הסף בשל אי-צירופן של הפלטפורמות המקוונות כמשיבות בעתירה, הגם שהן גורם רלוונטי ביותר לעתירה הן מבחינת פרישת התמונה העובדתית הן מכיוון שהן עשויות להיות מושפעות מקביעותיו של בית המשפט", נכתב.
כן מבקשת המדינה לדחות את העתירה, בין השאר בטענה שהעברת הדיווחים אינה שקולה להפעלת סמכות שלטונית, ושכל מטרתה היא יידו הפלטפורמות על פרסום שמפר את תנאי השימוש בהן: "הדיווח נבחן על-ידי הפלטפורמות בלבד וההחלטה מתקבלת במלואה על-פי מיטב שיקול דעתה של הפלטפורמה. ההחלטה בעניין הסרת הפרסומים נתונה בידיהן של הפלטפורמות המקוונות בלבד בהתאם לתנאי השימוש שלהן, ואין מדובר כלל בהחלטה או בהפעלת סמכות על-ידי המדינה. דומה כי העותרים התעלמו בעתירתםם ממסגרת זו של תנאי השימוש שנקבעו על-ידי הפלטפורמות המקוונות, ואשר עומדים בבסיס השימוש של כל משתמש בהן".
עו"ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה אמר בתגובה לעמדת המדינה: "באמצעות פניות וולונטריות לכאורה אל ספקיות תוכן פרטיות, המדינה מנסה לעקוף את חובותיה מהמשפט הציבורי ולהוביל להסרת תכנים, ומבצעת צנזורה של אלפי ביטויים ברשת כל שנה. המדינה מודה שפעילות זו מתבצעת מעבר לשולי החוק, ללא שקיפות וללא ביקורת חיצונית ותולה את יהבה בטענה-לא-טענה שאין מדובר בפעולה שלטונית. טענה זו מופרכת בשעה שעובדי מדינה מנתרים, בודקים, מנתחים ופונים באלפי בקשות בשנה אל ספקיות התוכן שנתונות תחת איום הרגולציה מצד המדינה עצמה. הנתונים מראים שהמדינה אך מגבירה את השימוש באמצעי זה הפוגע קשות בחופש הביטוי, ללא סמכות וללא כל הליך הוגן".