המחשבים לתלמידים מהשכבות החלשות יגיעו, אולי, במהלך השנה

1. חודש יקר עבר מאז שהציג שר החינוך יואב גלנט את המתווה הראשון שלו לפתיחת שנת הלימודים שאמור היה לעלות 12 מיליארד שקל ועד שהציג אתמול (ד') את המתווה הנוכחי הסופי (בינתיים), שיעלה רק 4.2 מיליארד שקל. החודש שבוזבז ללא ספק יגרום לבלגן תקלות וקשיים בפתיחת שנת הלימודים. אלא שעדין יש מספיק זמן להתארגן - בתנאי שהחלטת הממשלה תעבור, תקציבים יאושרו וקולות קוראים יפורסמו בשבוע הקרוב. הסיכוי שהדברים באמת יתקדמו מהר כל כך הוא די קלוש.

שר החינוך יואב גלנט צילום: עומר מסינגר

הרעיון המקורי של משרד החינוך היה לנוע בין שלושה מתווים. במתון שבהם המיועד לשגרת קורונה תוכננה למידה של הגנים ובתי הספר היסודיים בכיתות הרגילות עם אמצעי מיגון מוגברים. במתווה השני כיתות א-ד היו אמורות ללמוד בקפסולות ואילו כיתות ה-ו מרחוק. במתווה השלישי גם גני הילדים יחולקו לקפסולות.

בסופו של דבר רק כיתות ג ו-ד ילמדו בקפסולות וזה מה שצמצם לשליש את עלות התוכנית. עלות תוספות השכר לשתי הכיתות נאמדת ב־2.6 מיליארד שקל. אפשר להניח שתוספת כוח אדם לחמש שכבות גיל נוספות היתה עולה עוד 6.5 מיליארד שקל. גלנט אגב הדגיש שבשל הצורך בהיערכות מורכבת לא ניתן יהיה לפצל בהמשך את גני הילדים וכיתות א-ב גם אם ייווצר צורך בשל סגר בגל השלישי. במשרד החינוך מסבירים את העיכוב בתיאומים המורכבים עם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, ארגוני המורים וההורים.

לא ניתן היה לקבל ממשרד החינוך תשובה לשאלה כמה אלפי מורים חדשים יהיה צריך להעסיק בשל המעבר לקפסולות. חלקם יגיעו מתוך המערכת, מורים שיעלו ממשרה חלקית למשרה מלאה. כן, מתברר שבגלל הקורונה הרבה פחות מורים יצאו השנה לשנת שבתון. עוד אלפי עובדים יגויסו מקרב סטודנטים להוראה, מדריכים ומורות חיילות לשעבר.

2. מערכת החינוך תיכנס לשנת הלימודים הבאה כשהפער הדיגיטלי העצום בשיאו. שר החינוך הבטיח שיוקצו 1.2 מיליארד שקל לרכישת אמצעי מחשוב לבתי ספר ולהשאלה לתלמידים. הוא אמנם הבהיר שהתוכנית לא תיושם במלואה עד ה-1 בספטמבר, אך טען שעד אז המצב ישתפר בהרבה. בפועל נראה שמאות אלפי תלמידים מהשכבות החלשות יפסידו עוד חודשים ארוכים של למידה מרחוק.

כיתה בבית ספר. בסוף רק בכיתות ג-ד ילמדו בקפסולות צילום: אלכס קולומויסקי

מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר סיפר בראיון ל"כלכליסט" שמדינות עניות בהרבה פתרו את בעיית הפער הדיגיטלי במהירות וביעילות. קשה להשתחרר מהרושם שבישראל איש אינו מזדרז משום שזו נחשבת בעיקר בעיה של ערבים.

שלשום דיווח סמנכ"ל טכנולוגיות במשרד החינוך עופר רימון לוועדה לזכויות הילד כי המשרד פועל לרכישת 140 אלף מחשבים להשאלה לתלמידים. מיועדים לכך חצי מיליארד שקל. הסיוע הזה יביא את ישראל רק למצב של מחשב לכל משפחה ולא לכל תלמיד כנדרש.

3. את חומרת הפער הדיגיטלי ממחיש מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) שהוגש השבוע לווועדה לזכויות בילד בראשות ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת.

המסמך חושף שעל פי הערכות משרד החינוך יש בין 95 אלף ל־117 אלף תלמידים ללא מחשב בבית. נתוני משרד החינוך עומדים בסתירה לנתוני הכלכלנית הראשית באוצר שלפיהם כ־20% מהתלמידים (בערך חצי מיליון) מתגוררים במשקי בית ללא מחשב. מאז המעבר ללמידה מרחוק עמדו לרשות ישראל ארבעה וחצי חודשים לפעול לסגירת הפער הדיגיטלי. הממ"מ חושף שבפועל חולקו רק 7,000 מחשבים. שר החינוך לשעבר רפי פרץ הבטיח שיגויסו 50 מיליון שקל למטרה זו אבל הוקצו בפועל 16.5 מיליון שקל בלבד. אין דבר זול כמו הבטחות לתקציבים בימי קורונה.