עורכי הדין נגד השופטים: “היינו צריכים להשבית את מערכת המשפט"

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שנועדו לקצר הליכים משפטיים, צפויות להיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2021 ולחולל מהפכה במערכת המשפט. הנהלת בתי המשפט, שיזמה ודחפה את הרפורמה הזו, משוכנעת שמהלך זה ייתן מענה לבעיית העומס על בתי המשפט והתמשכות ההליכים. אלא שמול העמדה הנחושה של השופטים, ניצבים עורכי הדין שטוענים תקופה ארוכה כי התקנות החדשות רק ירדדו וישטיחו את הדיון המשפטי, בין היתר בשל ההגבלות על היקף הטקסט הכתוב.

מימין: שופט העליון יצחק עמית ושר המשפטים החדש אבי ניסנקורן. מעוניינים לצמצם את העומס על השופטים צילומים: אלכס קולומויסקי, אלעד מלכה

עד לאחרונה נראה שידם של עורכי הדין במאבק היא על העליונה, מאחר ששרי המשפטים הקודמים איילת שקד ואמיר אוחנה דחו פעם אחר פעם את כניסת התקנות לתוקף, ולשכת עוה”ד היתה כה בטוחה בעצמה, שרק לאחרונה הצהיר בפייסבוק המשנה לראש הלשכה, עו"ד יוסף ויצמן: "אני מרשה לעצמי להעריך שהתקנות האלה לא ייכנסו לתוקף לעולם".

אלא שכניסתו של שר המשפטים החדש אבי ניסנקורן למשרד המשפטים שינתה את מאזן הכוחות, ובטקס חגיגי שהתקיים לפני כעשרה ימים הוא חתם רשמית על התקנות והודיע מפורשות ש"לא תהיה ארכה נוספת".

הטקס הזה, שראש הלשכה אבי חימי נעדר ממנו, הכניס לסחרור את בכירי הלשכה וחשף עד כמה מעמדה של הלשכה היום, בעידן שאחרי אפי נוה, נחלש. למעשה, בימים האחרונים אפף את חברי המועצה הארצית בלשכה פרץ של געגוע לנוה ולסגנון הבוטה והשנוי במחלוקת שבו ניהל מאבקים ציבוריים, למשל בקמפיין שלטי החוצות נגד המתמחים או ההתקפה הבוטה נגד המפקחת על הביטוח.

התקנות החדשות הן פרי עבודה של כמה שנים ותיקונים שהוכנסו לאחרונה על ידי ועדה בראשה עומד שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, ועם חבריה נמנים גם נציגים של עורכי הדין ומשרד המשפטים. הרפורמה, שמיועדת לקצר הליכים משפטיים ולצמצם הליכי סרק, היא בעלת כמה סעיפים מרכזיים. ראשית, היא הגדירה תפקיד חדש, "מזכיר משפטי", שהוא עורך דין שמקבל סמכויות מעין שיפוטיות, לאחר שמונה בידי נשיא בית המשפט. על פי תקנה 33, מזכיר משפטי לא יקבל מסמך שאינו ממלא אחר הדרישה הקבועה בתקנות או אחר הוראת בית המשפט, ויפרט בכתב את הטעמים לכך.

שנית, התקנות מרחיבות מאוד את הסמכות של השופטים לסלק כל בקשה, תביעה ואפילו ערעור שאינם נראים להם. תקנה 41, העוסקת ב"מחיקת כתב תביעה", מאפשרת לשופט "בכל עת" למחוק תביעה מכל נימוק שלפיו השופט סבור "שראוי ונכון" לעשות זאת. תקנה 147 קובעת שההוראות בדבר מחיקה או דחייה של תביעה יחולו גם על ערעור, כלומר אם השופטים סבורים שהערעור אינו מוצדק, הם יכולים לסלקו מיד.

שלישית, התקנות מקצרות את היקפי הסיכומים (הטענות והעדויות בכתב בתביעה בבימ”ש שלום לא יחרגו משישה עמודים, במחוזי תשעה עמודים, ובתביעות כספיות מעל 2.5 מיליון שקל 20 עמודים), ומעבירות משקל רב יותר להצגה בעל פה. לפי תקנה 74, סיכומי טענות בעלי הדין יישמעו בעל פה בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות. תקנה 67 קובעת שגם חקירה ראשית תיערך בעל פה, במקום תצהיר כתוב. כמו כן הן קובעות פורמט אחיד לכתבי טענות.

רוצים כמו בפלילי

לעורכי הדין יש שלל טענות ונימוקים נגד התקנות, כמעט בכל מישור אפשרי. בראש ובראשונה הם טוענים שמאחר שמדובר בתקנות ולא בחוק, מתאפשר להן "לעקוף" את ועדת החוקה; מלבד זאת, המעורבות של השופטים בגיבוש התקנות פוגעת לכאורה בעקרון הפרדת הרשויות.

לדברי עו"ד אילן בומבך, חבר המועצה בלשכה, "היחס הראוי בין חקיקה לבין תקנות הוא שבחקיקה יעוגנו הסדרים ראשוניים או הסדרים שיש בהם פגיעה משמעותית בזכויות יסוד, כמו שיש לנו חוק סדר הדין הפלילי. חקיקה היא הליך פומבי, בהשתתפות הציבור, הנעשה בכובד ראש, במסגרת ועדות שאליהן מוזמנים מומחים. ההחלטה היא מושכלת. ההליך הזה בוודאי קובע ערובות טובות יותר להחלטה מההליך החפוז של התקנת תקנות ללא מעורבות של ועדה מוועדות הכנסת".

עו"ד אילן בומבך. "על מזבח היעילות פוגעים קשות בהליך עשיית הצדק. איך יכול להיות שהרשות השופטת היא זו שדנה בתקנות? איפה הפרדת הרשויות?" צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

בומבך הוסיף: "התקנות מותקנות כאן על ידי השר, בסמוך לכניסתו לתפקידו, בלי שהסכים לפגוש את נציגי לשכת עורכי הדין ובלי שטרח ללמוד את העיוותים העצומים הגלומים בהן. התקנות מקדשות את השטחיות והרדידות. על מזבח היעילות פוגעים קשות בהליך עשיית הצדק. איך יכול להיות שהרשות השופטת היא זו שדנה בתקנות? איפה הפרדת הרשויות? זה פשוט לא מתקבל על הדעת".

המעורבות של השופטים בגיבוש התקנות עוררה גם ויכוח במועצת הארצית בלשכה סביב השאלה אם יש טעם ליישם את הצעתו של עו"ד משה טייב ולהגיש בג"ץ נגד כניסת התקנות לתוקף. חברי מועצה טענו שההליך חסר סיכוי מאחר שהשופטים מעורבים בתקנות ותומכים בהן.

עו"ד איתן ארז, העוסק שנים רבות בליטיגציה אזרחית, אמר ל”כלכליסט”: "כישלון גדול של לשכת עורכי הדין שלא הצליחה למנוע את כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. התקנות הללו שגויות מן היסוד. על התקנות הללו היה צריך להוציא את ציבור עורכי הדין למאבק הרבה יותר גדול עד כדי השבתת מערכת המשפט".

אחת הטענות המטרידות שמעלים עורכי דין היא היעדר נתונים על המשמעות של התקנות מבחינת עומס על אולמות בתי המשפט. המעבר לסיכומים בעל פה עלול לדרוש הרבה מאוד שעות אולם, ולא ברור אם המערכת מסוגלת לעמוד בכך. גם כיום יש עומס דיונים ואין כמעט שעות פנויות לשופטים. המהלך עלול להוביל לקביעת דיונים ב"משמרת שנייה" אחרי הצהריים, דבר שעורכי הדין מתנגדים לו. לדברי חברת המועצה עו"ד גליה שמילוביץ גרינגרד, לא ניתן להעביר את התקנות במתכונתן בלי לאשר הרבה מאוד תקנים לשופטים חדשים.

חבר המועצה עו"ד ערן גולן פנה להנהלת בתי המשפט בשאלה כמה סיכומים בעל פה מתקיימים כיום. התשובה שהוא קיבל: "אין בידינו ריכוז של נתונים אלה". הדרך היחידה לאתר את המידע היא להיכנס לכל תיק ותיק ולבדוק אם הסיכומים נשמעו בעל פה או הוגשו בכתב.

עו"ד ערן גולן. "שאלתי כמה סיכומים בעל פה מתקיימים כיום, ונעניתי שאין נתונים. הדבר הבסיסי שהייתי מצפה ממי שיוזם רפורמה שמכפילה את שעות האולם הוא לערוך בדיקה על בסיס נתונים אמפיריים" צילום: עמית שעל

לדברי גולן, הבסיס לפעולה או גיבוש רפורמה של רשות מנהלית מחייב גיבוש תשתית עובדתית: “הדבר הבסיסי שהייתי מצפה ממי שיוזם רפורמה שמשמעה הכפלת שעות האולם שנדרשות לניהול תיק כתוצאה ממעבר של עדויות וסיכומים מכתב לדיון בעל פה הוא לערוך בדיקה על בסיס נתונים אמפיריים".

חבר המועצה עו"ד משה טייב, שמכהן בצוות המאבק המצומצם של הלשכה: “יש להצר מאוד על הניסיון לכפות את התקנות החדשות על הציבור. מדובר בתקנות לא טובות, שנוגדות את שיטת המשפט בישראל. הן יהפכו את הפורמליזם לעיקר ואת החתירה לצדק לטפל. לכן עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע את כניסתן לתוקף, וכך נעשה”.

סוגיה נוספת העלתה בימים האחרונים התנועה למשילות ודמוקרטיה, שפנתה לוועדת חוקה בטענה שהתקנות מפרות את חוק יסוד השפיטה, משום שהסמכות לשפוט ניתנת רק על פי חוק ודרכי המינוי של שופטים הם באמצעות הוועדה לבחירת שופטים. בפנייה נכתב כי תקנה 177 מעניקה לעוזר משפטי של שופט את הסמכויות הבאות שעד כה היו נתונות לשופטים ולרשמים: לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בית דין, להעביר לתגובת משיב בקשה שהגיש בעל דין, להביא בפני בעלי הדין הצעות להסדר דיוני שיש בו לקדם ולייעל את הטיפול בתובענה, להעביר לבעלי הדין הנחיות מוקדמות לדיון בתובענה, להציע לבעלי דין להסכים למינוי מומחה, להביא הצעות להפניית התביעה למנגנון חלופי ליישוב סכסוך ועוד.

הטענה היא שאין כל הוראה בחוק או בתקנות בדבר אופן מינוים של עוזרים משפטיים, הדין המשמעתי החל עליהם, כללי הימנעויות וניגודי עניינים החלים עליהם. “הדבר חמור ביותר שכן ניתנת בידם של אנשים סמכות שפיטה ללא כל בסיס בחוק, תוך עקיפה של הוראת החוק המפורשת הקובעת כי אפילו דבר שבסדרי דין אין להעניק בידיהם של רשמים ללא אישורה של הוועדה”, נטען. בחוק בתי המשפט נקבע שסמכויות הרשמים צריכות לקבל את אישור ועדת החוקה.

"דרך המלך היא בע"פ"

ומה טוענים השופטים מול הביקורת הזו? עמדת השופטים היא כי גם בתקנות סד"א הנוכחיות הסיכומים בכתב הם רק אפשרות, ודרך המלך היא שמיעת העדויות והסיכומים בעל פה. למעשה, התקנות החדשות נועדו "לרענן את דרך המלך שהלכה ונזנחה עם השנים". השופטים סבורים שאין סיבה שצדדים יגישו סיכומים בכתב בעיקר בשל הזמן הנדרש להכנתם, בקשות הדחייה של עורכי הדין לצורך הכנת הסיכומים וכדומה. המטרה היא ששופטים ייתנו פסק דין בתוך זמן קצר, כשהתיק טרי בזיכרונם. יש לציין שאין בתקנות החדשות הוראות שקוצבות זמנים לשופטים, למשל מועד מקסימלי למתן פסק דין או לקיום דיון.

בנוגע לטענה שהדברים צריכים להיעשות בחוק, העמדה המערכתית שנשמעה היא שלא ניתן להשוות לחוק סדר הדין הפלילי, מאחר שהוא דן בנאשמים ולכן חייב להיעשות בחקיקה ראשית. בנוגע למזכיר המשפטי נטען כי גם כיום קיימת סמכות כזו ומדובר בתפקיד טכני בלבד. אגב, במענה לביקורת של הלשכה הוכנסה בתקנות הוראה שלפיה בשנתיים הראשונות עורכי הדין יוכלו בתוך 72 שעות לתקן כל כתב טענות שהמזכיר המשפטי מצא שאינם עומדים בכללים. תקופת החסד הזו מיועדת לאפשר לעורכי הדין להסתגל לשינויים בתקנות.

* * *

חימי ויתר על "יחידת הלוביסטים" של נוה

יחידת הכנסת, מהסמלים המזוהים עם ראש הלשכה לשעבר, היתה יכולה לסייע במאבק נגד התקנות החדשות. אלא שחימי סגר אותה בשקט לפני חצי שנה

בניסיון להיאבק בתקנות החדשות, מנסים כעת גורמים בלשכה לבקש מוועדת חוקה חוק ומשפט לבקש שזו תקיים דיון רציני נושא התקנות. חברי מועצה בלשכת עורכי הדין תהו בימים האחרונים איפה “יחידת הכנסת” של הלשכה, שאמורה לסייע להם במאבקים כאלה, אולם מבדיקת “כלכליסט” התברר שהיחידה הזו נסגרה בשקט לפני כחצי שנה.

יחידת הכנסת היתה אחד הסמלים המזוהים עם ראש הלשכה הקודם עו”ד אפי נוה. נוה שהיה מקושר מאוד לשרים ופוליטיקאים הצליח לקבל אז חדר בכנסת שהיה שייך ללשכה, ונציגיה הורשו להסתובב בחופשיות בכנסת ולא הוטלו עליהם המגבלות שמוטלות על לוביסטים רגילים.

אפי נוה, לשעבר ראש לשכת עוה”ד. העסיק ביחידה שישה עורכי דין צילום: עידן מילמן

המשמעות של היחידה הזו היתה אפשרות להשפיע על חקיקה, לפעול לקיום דיונים בוועדות הכנסת וכדומה. נוה מינף אז את העובדה שתיקונים שהוכנסו בחוק לשכת עורכי הדין הפכו אותה לגוף שאמור להביע דעה על הליכי חקיקה ושלטון החוק באופן כללי.

בתקופת נוה הועסקו ביחידה שישה עורכי דין, ברובם סקטוריאליים, למשל עורך דין שהיה מוסכם על המפלגות הערביות, עורך דין שמקובל על הימין הדתי וכדומה. תקצוב הפעילות בכנסת עמד על 1.3 מיליון שקל בשנה.

לאחר פרישתו של נוה ומינויו של עו”ד אבי חימי לראש הלשכה, היה מי שהחליט לסגור דווקא את פעילות יחידת הכנסת. לדברי מקור בלשכה, ההחלטה התקבלה לאחר כשנה של חוסר פעילות בגלל מערכות הבחירות של 2019. עם זאת, כמה גורמים משפטיים שעמם שוחח “כלכליסט” הביעו תמיהה על כך שהלשכה ויתרה דווקא על מה שהעניק לה כוח פרלמנטרי.

כיום הלשכה עדיין עובדת עם הלוביסטית החיצונית, עו”ד יעל גויסקי. גויסקי מועסקת על ידי הלשכה כבר שנים רבות וזוכה להערכה רבה. עם זאת, היא כפופה לנהלים החלים על לוביסטים, לרבות האזורים המסוימים בכנסת שאליהם יש לה גישה.

בלשכה סירבו להגיב.