אושר הסדר הנושים של משפחת פישמן עם הבנקים ורשות המסים

עפ"י ההסדר הסכום שישולם לקופת פשיטת הרגל לא יפחת מ-214 מיליון שקל, לעומת 140 מיליון שקל בהסדר הקודם, ואם הסכום שיגבו הנושים מפישמן עצמו לא יגיע לסכום זה ישלימו אותו בני המשפחה, רעייתו טובה, וילדיו איל, ענת ורונית. בני המשפחה ישלמו לא פחות מ-15-20 מיליון שקל לקופת הנשיה.

בית המגורים של פישמן ורעייתו יפונה בתוך 9 חודשים ויימכר בשיתוף פעולה בין הנאמן לבין עורכי הדין של טובה פישמן ומחצית הסכום תמורת המכירה תועבר לקופה. המחצית השניה תועבר לטובה פישמן. כך גם לגבי דירה בברלין שתימכר. בני המשפחה ישלמו 8.4 מיליון שקל עבור מניות בשלוש חברות של פישמן. ההסדר לא מעניק פטור לפישמן אלא רק לבני המשפחה. פישמן עצמו כבר הכריז על פשיטת רגל.

מימין אייל פישמן, אליעזר פישמן ובנותיו ענת ורונית צילום: אוראל כהן

ההסדר אושר למרות התנגדות נחרצת של הנאמן על נכסי פישמן, עו"ד יוסף בנקל. בנקל מונה ע"י אורנשטיין עצמו שבסופו של דבר דחה את עמדתו וקיבל את עמדת הנושים.

עיקרי הטענות של בנקל אותן ציין אורנשטיין בהחלטה היו כי "כנגד קבלת פטור מלא וגורף מפני תביעות הנאמן ובעלי תפקיד אחרים, בעילות שונות ובהיקף מצטבר של למעלה ממיליארד שקל, מציעים בני משפחת פישמן להעמיד לקופת פשיטת הרגל 'תרומה' בסכום מגוחך, הקרוב לאפס, וגם זאת רק לאחר שקופת פשיטת הרגל תעביר לידיהם – שלא כדין – נכסים נוספים שהם אינם זכאים להם".

בנקל טען כי לא היה חלק לניסוח ההסכם וכי בחצי השנה האחרונה לא הוזמן כלל לפגישות בין בני המשפחה לנושים. הדבר מצביע על חוסר האמון, גם המקצועי, של הנושים של פישמן, הבנקים בראשם פועלים ולאומי דיסקונט מזרחי-טפחות ומרכנתיל, וכן רשות המיסים, כלפי בנקל.

אורנשטיין עצמו החמיא לבנקל למרות שלא קיבל את עמדתו: "אין חולק כי קיים שיפור בהסדר זה בהשוואה לנוסחים בהצעות הקודמות של המגשר, ובאחרון יש כדי להיטיב יותר עם הנושים".

הנושים, הבנקים ורשות המיסים, קיימו כל אחד שקילה ובחינה של ההסדר במוסדות הרלוונטים של המוסד, וקיבלו החלטה לתמוך בו. אורנשטיין מצטט את דבריו של עו"ד רונן מטרי שייצג את בנק לאומי: "המסקנה היתה שההסדר משקף בצורה ראויה את הסיכון והסיכוי בתביעות אלו... ולכן מסקנתו שזהו הפיתרון הנכון".

גם הכנ"ר תמך באישור ההסכם והליך הגישור. בא כח הכנ"ר אמר בדיון כי "הובהר לכנ"ר שהנושים נטלו חלק בהליך הגישור, מודבר בהליך גישור מורכב לפני מגשר בר סמכא, כי עסקינן בנושים מקצועיים, ששקלו את כל הדרוש בטרם החלטה ועל יסוד זאת, אין לעמדת הכנ"ר מקום להתערב בשיקול דעתם".

"בית המשפט לא יתערב בשיקול הדעת הכלכלי-עסקי של הנושים, אלא במקרים חריגים" ציין אורנשטיין. "אין המדובר בנושים הדיוטים, אלא בנושים מקצועיים בעלי ידע פיננסי, אשר נתנו דעתם להסדרים ולהשלכותיהם; שאלו שאלות את הגורמים השונים, ובכלל כך את הנאמן וקיבלו מענה; ביצעו בדיקות עצמאיות; נטלו חלק פעיל בהליך הגישור, בין באמצעות באי כוחם ובין בעצמם; חלק מדרישותיהם הוטמעו בהסדר.

על עמדת בנקל אמר אורנשטיין: . אין חולק שהנאמן מתנגד, משיקולים שונים לרבות היעדר כדאיות כלכלית, אולם טענותיו אינן מייחסות חוסר תום לב, העדר יידוע בתנאי ההסדר או פגם כגון דא, ולכן אין מקום להתערבות בית המשפט...אין חולק כי קיים שיפור בהסדר זה בהשוואה לנוסחים בהצעות הקודמות של המגשר, ובאחרון יש כדי להיטיב יותר עם הנושים".