אסף גרניט: "ישבנו וחיכינו להנחיות. עכשיו אי אפשר להחזיר אותנו אחורה"

"לצערנו, אנו רואים אירועים - במיוחד חתונות גדולות - שנהפכו מוקדי הדבקה גדולים מאוד. ביישובים שונים, למשל בדימונה, בלוד או ביישובי הבדואים בנגב, החלה ההתפרצות בגני אירועים שלא הקפידו על הכללים, וכך גם במקומות שבהם הקפידו על הכללים והיתה בהם קבוצת אנשים גדולה. זה אירוע שהוא מפיץ הדבקה מרכזי, ואין ספק שבעת הזו נכון לא להפעיל את המקום, ונכון לפצות את מי שנפגע". כך אמר הבוקר פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, בדיון בוועדת הכלכלה בנושא ההגבלות על גני אירועים ומסעדות בשל הקורונה, שנכחו בו, בין היתר, השפים והמסעדנים אסף גרניט ותום אביב, ומנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן.

במסגרת הדיון עלתה לגבי המסעדות שאלת המסכות, שכן הקושי העיקרי הוא חובת עטיית המסכות שאי אפשר לאכול איתן. גרוטו אמר כי זו עיקר הבעיה במסעדות, וזאת בניגוד למצב בתחבורה הציבורית ואפילו בבתי כנסת. "כשאנשים אוכלים הם מורידים את המסיכות, וכך יש סיכון משמעותי להדבקה. עשינו תו סגול עם משרדי האוצר והכלכלה, ועם בעלי המסעדות ואולמות האירועים, אבל במקומות האלה נראה שהוא אינו מתאים. במיוחד ראינו שזה לא עובד בגני אירועים. ההגבלות לא נפלו על הענף במפתיע. אמרנו שאם תהיה עלייה בתחלואה, נחמיר את ההגבלות - ולצערי זה מה שקרה".

המשתתפים בדיון שאלו את גרוטו אם ידוע למשרד הבריאות שיעור ההדבקה במסעדות, ואם נתון זה נלקח בחשבון בזמן שהמשרד מקבל את ההחלטות לגביהן.

"לצערי מי שנתן מכה אנושה זו הקורונה", השיב גרוטו, "לא משרד הבריאות. ההדבקה היא באמצעות מגע הדוק בין אנשים קרובים, והרבה פעמים קשה להקפיד על מסכה. ברגע שיש יותר מ-20 איש, הרי שככל שמספר האנשים גדול יותר, מספר המפגשים גדול יותר, והסיכוי שתתרחש הדבקה מסיבית גדול יותר. גם אם המסעדה מחולקת לאזורים, עדיין מותר שיהיו בה רק 20 איש. אנחנו בדיונים במטרה למצוא פתרונות".

אסף גרניט. "בלונדון יש מטר בין שולחן לשולחן" צילום: ג'יון ריפקין

אסף גרניט אמר כי המסעדות שלו בבריטניה ובצרפת פתוחות ופועלות ללא הגבלה במספר הסועדים. "בצרפת נפתחו מסעדות עם מרפסות וחצרות למשך שלושה שבועות, וכשראו שאין הדבקה פתחו שם בהרחבה, ורואים שהיקף ההדבקה אינו עולה. בבריטניה יש מטר מרחק בין שולחן לשולחן, בלי הגבלה על מספר הסועדים. יש גבול כמה מסעדה יכולה לשרוד בלי פיצוי מהממשלה. אבל ברור גם שהמדינה לא תצליח לפצות את כולם בכל מה שהם צריכים. אנחנו ישבנו וחכינו להוראות. חכינו להנחיות. ועכשיו אי אפשר להגיד לנו הולכים שוב אחורה".

לעומתו, טען תום אביב כי המתווה צריך להיות שונה ממסעדה למסעדה, לפי אופיין. בעל הברים סער אשל טען כי הוא זקוק לתפוסה של 70 איש לפחות כדי להמשיך להפעיל את העסק ברווחיות, ולעומתו תום אביב אמר שלגבי מסעדות מסוימות עדיף שייסגרו, כי מתווה משרד הבריאות לא מאפשר להן להתקיים. "זה לא קשור לגודל המקום אלא לאופי המסעדה. כל מסעדה צריכה לקבל התייחסות לגופה, והכסת"ח שאומרים לנו לפתוח עם 20 איש... שום מסעדה לא יכולה לשרוד כך, זה לא יעזור לאיש. אומרים לנו תפתחו בצורה לא הגיונית, תפסידו כסף כל חודש, וכשתבואו לבקש פיצויים תגידו לנו 'הייתם פתוחים'. אני מעדיף שתסגרו אותנו, ואם לפתוח, אז כל עסק לפי היכולת והאופי שלו. אני צריך שיהיו 150 סועדים במסעדה שלי בתל אביב. ההוצאות הקבועות שלי הן 100 אלף שקל בחודש, ואילו יש בר שמספיקים לו 70 איש. לא בכל מסעדה היא אותו דבר.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, אמר כי "הפרמטר של קביעת הגבלה לא לפי גודל המקום אינו מתקבל על הדעת. צריך לקבוע את מספר הסועדים על פי גודל המקום. המודל של משרד הבריאות מתאים למסעדה בגודל של 100-70 מ"ר כולל חצר. בחוץ לא צריכה להיות כלל הגבלה על מספר האנשים, ואפשר לתת לאנשים לשבת עם מרחק ביניהם. לגבי פנים המסעדה, יש מרחקים של 1.5 מטר בין השולחנות ואפשר לעשות גם 2 מטר, אבל לא ייתכן שהפרמטר יהיה 20 איש - ולא משנה מה גודל המסעדה".

 גם שי ברמן, מנכל איגוד המסעדות, אמר כי הגבלת מספר הסועדים שלא לפי גודל המקום אינה מתקבלת על הדעת. "צריך לקבוע את מספר הסועדים המותרים בהתאם לגודל המקום, ובחוץ לא צריכה להיות בכלל הגבלה על מספרם".

פרופ' גרוטו הוסיף ואמר כי "כרגע, לצערנו, אין לנו טכנולוגיה שיכולה למנוע או לצמצם הדבקה. מפתחים כל מיני דרכים לבדיקות מהירות, אפליקציות כאלה ואחרות שיאפשרו לבדוק את המצב טוב יותר, אבל כרגע אין פתרון קסם. הפעלנו צו סגול והשקענו בו מאמץ, אבל כרגע אנחנו במצב תחלואה שהחמיר, והרי אמרנו שאם תהיה החמרה ניאלץ ללכת אחורה. זה נאמר בדיונים לכל אורך הדרך. לצערי, זה המצב, ואני מקווה שנוכל לצמצם תחלואה ולחזור לפעילות במהירות האפשרית".

עידו סופר, רכז תעשייה במשרד האוצר, אמר כי כרגע לא מתנהל במשרדו דיון על שינוי מתווה התו הסגול למסעדות. סופר התייחס לתוכנית הכלכלית ואמר כי "היא נועדה לתת סיוע לענפים המיוצגים כאן, שפעילותם מוגבלת משמעותית, ויש כאן תנועה של אקורדיון. הרעיון הוא לתת למשך זמן ארוך כיסוי להוצאות הקבועות, והדבר הזה נותן כיסוי נכון למרבית העסקים. קיים קושי להעביר כסף ישירות לחשבון הבנק. עסק שחזר לפעילות מובחן מעסק שלא חזר לפעילות. אם אולם אירועים לא חזר לפעילות, צריך להתמקד בו. אי אפשר להכניס כסף לחשבון לאורך זמן, זה דבר שלא יכול להתקיים, ואנחנו מנסים להתמקד בסיוע לעסקים שהפסיקו לפעול. אנחנו גם יודעים ש-50% מהמסעדות נסגרות בשנתיים הראשונות להקמתן ללא קשר לקורונה. זה נתון ידוע. מה יקרה עוד שנה? נצטרך לעשות הערכת מצב בהמשך הדרך".