עיריות דורשות מהאוצר כיסוי לתביעות נגדן בפרויקט המטרו

מי יישא בחשיפה לתביעות פיצויים בהיקף מוערך של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מפרויקט המטרו? שאלה הזו מטרידה את 22 הרשויות שבהן יוקם פרויקט התשתית הענק. התביעות צפויות להגיע ממאות אם לא אלפי בעלי מגרשים שיופקעו כדי להקים את תחנות המטרו. כיום על פי החוק העיריות הם שיצטרכו לממן מקופתן את ההליכים המשפטיים ואת הפיצויים הכספיים אם ייקבע כי מגיע לבעל הקרקע פיצוי.

במסמך השגות שגיבשה עיריית תל אביב שמשקף את עמדת כל העיריות והגיע לידי "כלכליסט", הן דורשות ממשרד האוצר "כתב התחייבות לשיפוי הועדות המקומיות". לפי המסמך, "לאור היקף הפרויקט והיותו בעל חשיבות לאומית, יש לקבוע שיפוי מלא לוועדות המקומיות עקב חשיפה לתשלום תביעות לירידת ערך ופיצויי הפקעה".

מימין: ראשת מינהל התכנון דלית זילבר וראש עיריית ת"א רון חולדאי צילום: ענבל מרמרי', יובל חן

עיריית תל אביב מבהירה במסמך כי "היקף החשיפה לתשלומי פיצויים בתוכניות המטרו הוא מעבר ליכולת הכלכלית של הרשויות המקומיות ונדרש פתרון מראש אשר יסדיר סוגיה זו". גורם משפטי בכיר באחת העיריות אומר בשיחה עם "כלכליסט" כי אם לא יימצא פתרון לבעיה במסגרת חוק המטרו "נעלה על בריקדות, כי זה יפגע בקופה שלנו".

פרויקט המטרו מקודם בשני צירים: חקיקה, ומסלול תכנון במסגרתו מקודמת תוכנית מתאר ארצית 70 הכוללת את שלושת קווי המטרו. לדברי אותו בכיר העיריות יפעלו דרך התנגדויות לתוכנית שיבלמו אותה עד אשר יוכנסו אליה הוראות המסדירות את סוגיית הפיצויים.

העירייה צריכה לשלם

הבעיה איתה העיריות חוששות להתמודד היא מפני תביעות פיצויים שיגישו בעלי מגרשים שהופקעו לצורך הקמת תחנות המטרו. החוק מאפשר לקבל פיצויים בשתי פעימות, בשלב ראשון הגוף המפקיע- במקרה זה נת"ע משלם לבעל המגרש כאילו קנה אותו ממנו. אך התשלום יקבע על פי ערכו של המגרש לאחר שאושרה תוכנית לבניית תחנת מטרו. אם המגרש היה קודם לכן בייעוד אחר - למשל לבנייה למגורים או משרדים, סביר שערכו היה גבוה בהרבה מהסכום שנת"ע תשלם לבעל המגרש. את ירידת הערך הזו, כלומר ההפרש בין פיצויי ההפקעה לבין ערכו המקורי של המגרש, יכול לתבוע בעל המגרש תוך 3 שנים מהיום שבו התוכנית החדשה קיבלה תוקף. החוק קובע כי תביעת הפיצויים תוגש לוועדה המקומית של העיר בה אושרה התוכנית, והיא שמחויבת לשאת בפיצויים אם נפסק כי מגיעים פיצויים.

המחוקק חזה מראש מצב שבו יהיו תוכניות תשתית שתקדם המדינה ולכן נקבע בחוק כי במקרה שבו ירידת הערך היא בגלל תוכנית לסלילת דרך, המדיןנה או מי מטעמה יישאו ב־70% מגובה הפיצויים והרשות המקומית תשלם 30%. פרויקט הרכבת הקלה הוא דוגמא שבה פעל מנגנון כזה, נת"ע שילמה בעת הצורך את הפיצויים מטעם המדינה.  

לשם ההמחשה, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לאורך הצירים המתוכננים של הרכבת הקלה שאורכה המצטבר 90 קילומטר הוגשו עד עתה 262 תביעות פיצויים בסכום כולל של כמעט 300 מיליון שקל. פרויקט המטרו ארוך בהרבה - 140 קילומטר עם 110 תחנות. אבל הבעיה המרכזית מנקודת המבט של העיריות היא כי תחנות המטרו לא מוגדרת "דרך" ולכן על פי החוק הוועדות המקומית יתבקשו לשלם 100% מסכום הפיצויים.

בנוסף, העיריות טוענות כי ממקרה הרכבת הקלה הן למדו כי חלוקת הנטל בין העיריות למדינה יצרה מערכת כפולה, מסורבלת ויקרה של התמודדות מול תביעות פיצויים.

בעיה נוספת שעולה מחוק המטרו המתגבש ותשפיע על היכולת של העיריות לשלם פיצויים היא העובדה שהחוק החדש מקטין את שיעור היטל ההשבחה שיזמי הנדל"ן ישלמו לעיריות מ־50% ל־40%. הכסף שגובות העיריות מהיטלי השבחה משמש על פי חוק אך ורק לתשלום פיצויים ולהקמת תשתיות חדשות הנחוצות לתושבים שהתווספו בעקבות הבניה החדשה. החשש של העיריות הוא כי הורדת שיעור ההיטל יחד עם הטלת עול הפיצויים על כתפיהן תקשה עליהן להתמודד עם מטלות הפיתוח בעקבות הבניה המסיבית החדשה ותוספת התושבים לאורך צירי המטרו.

35% מס השבחת מטרו

על פי חוק המטרו בעלי המגרשים ויזמי הנדל"ן יתבקשו לשלם בנוסף להיטל ההשבחה גם מס השבחת מטרו של 35% שישולם למדינה ונועד לסייע במימון הפרויקט. כלומר בסך הכל היטל ההשבחה יגיע לכ־75% מגובה ההשבחה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "סוגיית השיפוי תידון במסגרת ההליך התכנוני בוועדה לתכנון תשתיות לאומיות. אין חולק שפרויקט המטרו מחולל תועלות משקיות, אורבניות וכלכליות אדירות למדינה ולרשויות המקומיות, שכוללות בין היתר השבחה של קרקעות והעצמת זכויות בנייה".