בלעדי לכלכליסט
המנהל המיוחד של עמותת ידיד תובע את חברי הוועד המנהל
עו"ד רון חמד מבקש לתבוע מהמבטחת של חברי הוועד המנהל כ-1.2 מיליון שקל, בטענה לרשלנות שהובילה לפירוק העמותה; חברי הוועד לביהמ"ש: "מדובר בניסיון מופרך מצד המנהל המיוחד לייחס אחריות לאנשים שהקדישו את מיטב זמנם, מרצם וכספם להצלת העמותה"
תביעה יוצאת דופן בנוף המשפטי: המנהל המיוחד של עמותת ידיד, עו"ד רון חמד, תבע לאחרונה את 8 חברי הוועד המנהל של העמותה בטענה לרשלנות מצידם. המנהל המיוחד מבקש לחייב את המבטחת של חברי הוועד המנהל ב-1.2 מיליון שקל בטענה כי חברי הוועד המנהל הביאו לפירוק העמותה בהחלטות לא סבירות. התביעה לא הוגשה נגד המנכ"ל לשעבר רן מלמד.
מנגד, חברי הוועד המנהל פנו אתמול (ג') לביהמ"ש בבקשה לסלק את התביעה וטענו, באמצעות עורכי הדין אחיעד הראל ויפעת דניאל ממשרד סחאי-הראל, כי מדובר ב"בקשה אבסורדית. מדובר בניסיון מופרך מצד המנהל המיוחד לייחס אחריות לאנשים שהקדישו את מיטב זמנם, מרצם ואף כספם להצלת העמותה".
- המפרק של עמותת ידיד מבקש לפטר את 50 עובדיה
- ביהמ"ש מינה מפרק זמני לעמותת ידיד
- מאמצי ההבראה נכשלו - ועמותת ידיד תגיש בקשת פירוק
בית המשפט המחוזי בירושלים מינה בשנת 2019 מפרק זמני לעמותת "ידיד-מרכזי זכויות בקהילה". עמותת ידיד נוסדה בשנת 1997 במטרה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית, ועיקר פעילותה נגעה לסיוע בפניות אזרחים ותושבים למימוש זכויותיהם בתחומי המגורים, התעסוקה ומוסדות ממשלתיים, יוזמות חקיקה ועוד.
עמותת ידיד ספגה בשנה שעברה פגיעה קשה, תפעולית ותדמיתית, כאשר רן מלמד, שהיה בעבר המנכ"ל המשותף של העמותה והדמות הדומיננטית בה בשני העשורים האחרונים, נידון לעונש מאסר של 10 חודשים לאחר שהורשע בנהיגה בפסילה באופן סידרתי, כשרשיון הנהיגה שלו לא חודש מזה 30 שנה. מלמד ריצה כבר את עונשו.
המנהל המיוחד שהגיש את התביעה כנגד 8 חברי הוועד של העמותה טוען כי הנסיבות שהובילו את העמותה לקריסתה הכלכלית מקורן בעיקר בהחלטה להתקשר במיזם משותף עם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בשלהי שנת 2017. לטענת עו"ד חמד, על אף שמדובר היה בהתקשרות מחייבת, ובעלת השלכות כלכליות מרחיקות לכת על העמותה, באותו המועד של חתימת ההסכם לא היתה בידי העמותה בטוחה לכך שתצליח לעמוד בהוצאה חריגה ונוספת ונדרשת בסכום של כשני מיליון שקל.
לטענת המנהל המיוחד, הגדלת התקציב בסך של 2 מיליון שקל כתוצאה מהתקשרות להפעלת המיזם היתה החלטה בלתי סבירה ביחס למצבה הכלכלי של העמותה. עוד נטען בתביעה, כי חברי הוועד המנהל לא הגיבו כביכול בזמן אמת להידרדרות הכלכלית של העמותה ולא נקטו באמצעים על מנת למנוע או למזער את הנזקים שנגרמו לה. עוד נטען, כי חברי הוועד התרשלו כביכול במילוי תפקידם והפרו את חובת הזהירות כלפי העמותה.
"אנשים יירתעו מלהתנדב"
מנגד טוענים 8 חברי הוועד המנהל כי בקשת המנהל המיוחד שגויה מיסודה ואף אבסורדית. לטענתם, כאמור, "מדובר בניסיון מופרך מצד המנהל המיוחד לייחס אחריות לאנשים שהקדישו את מיטב זמנם להצלת העמותה ולהגשמת מטרותיה החברתיות, באופן שירתיע כל אדם סביר מהירתמות להתנדבות ולעשייה חברתית". עוד טוענים חברי הוועד, כי הגורם לקריסת העמותה היה בין השאר מאסרו של המנכ"ל לשעבר רן מלמד, שהיה הדמות המזוהה עם העמותה והרוח החיה שלה. לדבריהם, הנזק התדמיתי שנוצר לעמותה עם מאסרו של מלמד, הביא לקריסתה הפיננסית המוחלטת. עוד הם מבקשים מבית המשפט לסלק את בקשת החיוב האישי על הסף, כיוון שהיא רצופה בפגמים ואינה עומדת בתנאים של חיוב אישי, שנעשה רק במקרים נדירים וחריגים.
עורכי הדין הראל ודניאל טוענים בשמם של חברי הוועד המנהל, כי יש להבחין בין חברי ועד מנהל לבין הנהלת עמותה. לדבריהם, תפקידם של חברי ועד מנהל הוא אמנם להתוות מדיניות ודרכי פעולה, אך הם אינם מנהלים את העמותה בפועל. משכך, תפקידם הוא להחליט האם להתקשר בהסכמים, אך אין זה מתפקידם לתפקד כבלשים או חוקרים, והם נסמכים על דיווחי ההנהלה.
עוד הם טוענים, כי החלטת הוועד להתקשר במיזם התקבלה באופן גלוי, לאחר דיון במשמעויות ההחלטה ועל סמך שקילת יתרונות וחסרונות המיזם על רקע מצבה של העמותה. "מדובר היה בהחלטה בדבר ניצול הזדמנות לשיפור חסר תקדים במצבה הפיננסי של העמותה, שהתקבלה בתום לב ולכן עליה ליהנות מחזקת תקינות".