הנגבי, שר בלי תיק בממשלה של 36 שרים זה חרטא

השר צחי נגבי מבקש להשתחל למשבצת של מי שאומר את האמת בפנים, גם אם היא לא נעימה וגם אם מרגיזה במיוחד. כמו שאמר פעם שיש הבדל בין ירי טילים על עוטף עזה וירי על תל אביב. ביום שישי אמר לאופירה וברקו ש"השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול זה חרטא". 

נכון, עדיין לא דווח על מתים ברעב, אבל להיתלות בעובדה המשמחת הזו כדי לבטל את המצוקה שמגולמת באמירה "לאנשים אין מה לאכול" היא סוג של טיפשות; או יהירות זחוחה; או ניסיון מגושם לשרת את נתניהו. או – כל התשובות נכונות. 

השר ללא תיק צחי הנגבי צילום: גיא אסיאג

"לאנשים אין מה לאכול". זה הכיוון הכללי של אובדן מתמשך של פרנסה ומיצוי התמיכה הממשלתית. אבל, וזה החשוב, האוכל הוא לא רק הלחם, אלא גם כמיהת הציבור למנהיגות שתנהל בתבונה את משברי חייו. מנהיגות שתבטיח לא רק לחם, אלא גם תקווה. מנהיגות שלא ממוקדת בעצמה, בשיסוי ופלגנות, בסיפוח מיותר ואווילי, בהרס מערכות המשפט בשירותו של הנאשם בפלילים.

לאנשים יש מה לאכול, כי החברה האזרחית בישראל, להבדיל מהממשלה, ברוכה בסולידריות, חמלה וחסד. ובעיקר בעמותות להסעדת רעבים, חילוניות ודתיות. לאנשים יש מה לאכול כי תמיד יש להם את ההורים או משפחה להישען עליה. לאנשים יש מה לאכול למרות הממשלה ולא בזכותה. אנשים לא מוטלים מזי רעב ברחובות כי יש מי שמרים אותם, ולרוב זו לא הממשלה.

הממשלה, לעומת זאת, דואגת לפרנסתם של אנשים כמו השר בלי תיק צחי הנגבי. להיות שר בלי תיק(!) בממשלה של 36 שרים(!!) זה חרטא. זהו התפקיד הביזארי, העקום, המיותר ביותר שאפשר להעלות על הדעת. אחרי שקרעו את הממשל לפיסות הכי קטנות כדי להאכיל את התיאבון האינסופי למשרדים, עדיין לא נמצא תפקיד להנגבי. כנראה שבגלל זה הוא נאלץ לקושש תשומת לב באמירות מטומטמות כאלה.