חדלות פירעון? זה רק נשמע כמו פתרון קסם

החובות מצטברים, המצב התעסוקתי מייאש, ולאט לאט עולה לחלל האויר הפתרון – להיכנס לחדלות פרעון. כלומר, כניסה להליך הסדרת חובות כולל גורם משפטי מטעם המדינה, תשלום חלק מהחובות, וקבלת פטור מהיתרה. מהי משמעות ההליך? איך הוא מתנהל? ואיך כדאי להתמודד עם חובות שהולכים ותופחים?  

בספטמבר האחרון התחוללה רפורמה משמעותית בתחום חדלות הפירעון, שמקלה מאוד עם החייבים, אולם גם תחת רפורמה זו, הליך של חדלות פירעון הוא הליך קיצוני עם משמעויות קשות. כאשר נצברים חובות גבוהים, במקום להתמודד עם כל אחד מהם בנפרד, חייב יכול לבחור להיכנס להליך חדלות פירעון.  

חוב צילום: שאטרסטוק

אם לחייב חובות מתחת ל-150.5 אלף שקל, ההליך ינוהל בהוצאה לפועל. אם החוב גבוה מכך, ההליך ינוהל באמצעות הממונה על הליך חדלות הפירעון במשרד המשפטים. להליך שלושה שלבים עיקריים:

השלב הראשון: הוצאת צו פתיחת הליכים

1) בקשה לחדלות פירעון מגישים באמצעות טופס ייעודי, אופן מקוון באתר הכונס הרשמי, בתוספת אגרה בסך 1,600 שקל. הגשת הבקשה אינה מקפיאה את ההליכים באופן אוטומטי, אם מתנהלים במקבל הליכים לגביית החוב שנפתחו ביוזמת בעלי החוב. על כן יש לפנות ולבקש הקפאת הליכים מהגורם מולו הם מתנהלים (בית משפט, הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות), או לפנות לגורם שדן בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בבקשה להורות על עיכוב, עד למתן הצו לפתיחת הליכים.

2) השלב הבא הוא בדיקת הבקשה, השלמת פרטים אם צריך, וזימון ישיבה עם כל הנושים, לקביעת הסדר תשלומים, בישיבה זו, שמנוהלת על ידי רשם בית משפט, החייב עשוי לעבור חקירת יכולת לפירעון החוב. המטרה: להגיע להסדר כבר בשלב הזה, הסדר שיחייב את החייב. אם זה לא מצליח, הרשם שמנהל את ההליך, יכול לזמן רק את הנושים לפגישה נוספת, בניסיון להגיע להסדר.

3) אם לא גובש הסדר תשלומים, הרשם ייתן צו פתיחת הליכים. מרגע מתן הצו כל הליכי הגבייה של כל חוב שיש לחייב עוברים להתנהל בהליך חדלות הפירעון, ולא ניתן לפתוח הליכי הוצאה לפועל נפרדים.

4) יחד עם הצו תהיה הקפאת הליכים של הליכי גביית חוב אחרים, מינוי נאמן להמשך התהליך, והטלת הגבלות על החייב: הגבלה על שימוש בכרטיס אשראי ומעבר לסטטוס לקוח מוגבל בבנק, הגבלה על הוצאת דרכון ועיכוב יציאה מהארץ, והגבלה על הקמת חברה. הגבלות אלו יעמדו בתוקף ברוב המקרים עד סוף ההליך.

5) לחייב יקבעו דמי מחיה, והוא תחיל להיות מחוייב בתשלומים.

השלב השני: הוצאת צו שיקום כלכלי

1) לאחר קבלת צו פתיחת הליכים ומינוי הנאמן, כל החייבים מגישים לו את תביעות החוב שלהם.

2) הנאמן שמונה לבחינת המקרה מבצע חקירה מקיפה, שבסופה הוא יקבע – כמה החייב יכול להחזיר באופן שוטף, ואילו נכסים יש לו שניתן לחלק אותם בין הנושים.

3) על בסיס זה יינתן צו שיקום כלכלי שיקבע את ההסדר הסופי והמוסכם עם כלל הנושים, חובת התשלומים החודשית, דרכי מימוש הנכסים, וחובה על החייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. בצו יקבעו גם אילו חובות יש עליהם הפטר, ואילו לא (קנסות, חוב מזונות, חוב שנוצר במרמה).

4) צו השקום הכלכלי אמור להינתן תוך שנה. על פי הערכות מגורמים הפועלים בשוק, ובהתחשב בעומס על בתי המשפט, מהגשת הבקשה עד למתן צו השיקום הכלכלי עוברות כ 1.5-2 שנים.

השלב השלישי: תשלום והפטר

1) תקופת התשלומים בצו השיקום היא עד 3 שנים, ואם החייב עמד בכל תנאי הצו, לאחר התקופה יינתן לו הפטר על יתרת החובות שלא שולמו..

איך אני יודע כמה אשלם?

כבר בשלב בו ניתן צו פתיחת ההליכים, נקבעת חובת תשלום חודשית. איך מחשבים אותה? בעמותת דף חדש - ללא חובות מסבירים:

א) "לוקחים סך הכנסות משק הבית של מבקש הקפאת ההליכים: כלל ההכנסות נטו של כל מי שמתגורר בבית (כולל קצבאות, הכנסות של ילדים או אחרים המתגוררים בבית).

ב) מההכנסות, מנכים הוצאות מוכרות, שמשמשות למחיית המשפחה. יש רשימה של הוצאות שמחולקות לסכום הבסיסי: 4,500 שקל לזוג + 1,500 שקל לכל ילד, ובנוסף לכך ”הוצאות מיוחדות” (חינוך, צהרונים, בריאות, נסיעות ודמי מזונות).

ג) לאחר הפחתת ההוצאות מההכנסות, מתקבלת ההכנסה הפנויה של משק הבית, מחלקים אותה בשניים ומכפילים באחוז שמהווה ההכנסה של מבקש הקפאת ההליכים מסך הכנסות משק הבית – זה יהיה גובה התשלום החודש.

דוגמא: זוג נשוי עם 3 ילדים בגילאי 10, 7 ושנתיים, שכל אחד מהם מרוויח 8,000 שקל בחודש (נטו), ומקבלים בנוסף קצבת ילדים בגובה 1,000 שקל בחודש. ללא קשר להוצאות של בני הזוג בפועל, יכירו להם במסגרת ההליך בהוצאות בסיסיות של 9,000 שקל לחודש (4,500 + 1500X3) וכן בהוצאות מיוחדות של פעוטון (2,500 שקל), צהרון (1,000 שקל) ונסיעות לעבודה (500 שקל). כלומר – סך הכל הכנסות נטו של 17,000 שקל והוצאות מוכרות של 13,000 שקל (9000+4000). משמע – הכנסה פנויה של 4,000 שקל בחודש.

לצורך חישוב התשלום החודשי מחלקים את ההכנסה הפנויה ב-2 (בדוגמה שלנו – 2,000 שקל) ומכפילים את התוצאה בחלקו של החייב מתוך סך הכנסות משק הבית (במקרה שלנו- 47%=17,000/8,000).

כלומר – התשלום החודשי יעמוד על 2000*47% שהם 940 שקל לחודש.

ד) לאחר חקירת היכולת, הנאמן יכול לבקש שיקבע תשלום גבוה מכך במסגרת צו ההפטר.

חוב קרדיט: bigstock

איך מתנהלים כשהחובות גבוהים?

נשמע מפתה? שלוש שנים של תשלומים, וחלק מהחוב נמחק. אבל צריך לזכור שמדובר בהליך שכולל חקירת יכולת מאוד חודרנית ומקיפה, והגבלות רבות בבנקים, קשיים בקבלת אשראי, פגיעה בדירוג האשראי, איסורים שונים כמו יציאה מהארץ, ועוד. לכן, הליך חדלות פירעון צריך להיות אפשרות אחרונה. איך מתמודדים עם חובות?

1) פנו לסיוע בהתנהלות הכלכלית ברגע שלקחתם בפעם הראשונה הלוואה על מנת לכסות הלוואה אחרת בה אתם לא מצליחים לעמוד. זוהי נקודת אזהרה רצינית לגבי היכולת שלכם להגיע בכוחות עצמיכם לדרך התנהלות כלכלית נכונה. בשלב זה, יכול להיות שעדיין ניתן לפתור את המצב תוך זמן קצר ובעלות נמוכה.

2) אם גובה החובות הכולל שלכם (לא כולל משכנתא) גבוה מההכנסות שלכם ב-18 חודשים: אתם בבעיה. כאן צריך כבר להתחיל להיערך לאפשרות של הסדר כולל. מה המשמעות? להתחיל להסתכל איך פורעים את כל החוב, ולא איך מכבים שריפה מול חייב אחד שלוחץ. בשלב הזה כדאי לא למשכן יותר נכסים, לא להחתים קרובים על ערבות, לא למכור נכס על מנת לפרוע חוב מסויים, ולפנות לעזרה מקצועית.

שאלות בנוגע להתנהלות עם חובות או בכל נושא צרכני אחר, מוזמנים להצטרף לקבוצת הקורונה והכיס של כלכליסט