חשיפת כלכליסט
הכובע הכפול של ראש הוועדה להסדרת הדואר
דניאל רוזן פעל להקמת קבוצה שתרכוש חלק מדואר ישראל, זמן קצר לפני שמונה לוועדה; אחרי המינוי, אמר שותפו יצחק קאול לרוכשים הפוטנציאליים: זה הזמן להשפיע; הוועדה העניקה לדואר הקלות שיפגעו בצרכנים
דניאל רוזן, שעמד בראש הוועדה לבחינת שירותי הדואר, ושותפו יצחק קאול, פעלו להקמת קבוצה עסקית שתרכוש חלק מדואר ישראל. זאת בסמיכות למינויו של רוזן ליו"ר הוועדה שהמלצותיה יכולות להשפיע ישירות על הצלחת ההפרטה. כך עולה ממידע שהגיע לידי "כלכליסט".
- למרות הביקורת: הדואר מתגמל עובדים שישכנעו לפרוס לתשלומים
- תחרות, הסרת רגולציה - ומסירת חבילות בתוך 5 ימים: לקראת מהפכה בדואר?
- הקורונה גררה את דואר ישראל להפסד של 105 מיליון שקל ברבעון הראשון
רוזן וקאול נפגשו ביוני 2018 עם גורם בשוק העסקי והעלו בפניו את ההצעה להקים שותפות, כאשר מהצד שלהם הם מציעים ניסיון מקצועי ורשת קשרים ענפה. בתמורה להצלחה בהליך הרכישה, דרשו לקבל מניות בחברה. שלושה חודשים בלבד אחר כך, בנובמבר 2018, מינה שר התקשורת דאז, איוב קרא את רוזן ליו"ר הוועדה.
חודש לאחר המינוי נועד קאול שוב עם הגורם העסקי הפעם כדי לעניין אותו בבנקאות השקעות. בתום הפגישה שאל קאול ״האם יש חדש״ בנוגע לשיחה שניהלו הוא ורוזן עם הגורם חצי שנה קודם לכן. אותו גורם השיב כי בשל מינויו של רוזן יש מניעה לעסוק בנושא, וקאול ענה כי “זה הזמן להשפיע ולהצליח ברכישה”.
בניגוד העניינים עליו חתם רוזן והגיע לידי “כלכליסט” הוא מצהיר: "אנהג בהגינות. אין ניגוד עניינים בין ענייני האישיים ועיסוקי האחרים לבין חברותי בוועדה. אודיע על כל קשר, לרבות קשרים עסקיים, לגורמים שעלולים להיות מושפעים מעבודתה". עוד עולה מההתחייבות כי על רוזן היה להימנע מקיום קשר עסקי עם גופים שעניינם נדון בפני הוועדה, במהלך עבודתה ושנה לאחר הגשת דו”ח סופי.
הנדל מריץ את הדו”ח
ועדת רוזן מונתה על ידי השר לשעבר קרא בסוף 2018, אז מתפרסמות התכתבויות של קרא עם בכירי הדואר מהן עולה שלכאורה ניצל את תפקידו למינוי מקורבים. תחת רוזן מונו לכהן בה 4 נציגים ממשרד התקשורת, ביניהם מנהל מינהל הדואר אורן לביאן. בניגוד לוועדות ציבוריות קודמות שעסקו בדואר ובענייני שוק התקשורת בכלל, הוועדה לא כללה נציגי ציבור ונציגים מאגף תקציבים במשרד האוצר.
לידי “כלכליסט” הגיע מכתב ששלחה רכזת תקשורת באגף תקציבים רעיה עדני, לנתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת דאז, בו היא מביעה את חששה מכך שהוועדה - שנועדה לדון בענייני רגולציה על הדואר - תשבש את הליך ההפרטה. "אנו סבורים כי נכון שהבחינה באשר להיקף הרגולציה הרלבנטי לחברת הדואר תיעשה על ידי גורמי המקצוע ברשות החברות, משרד האוצר ומשרד התקשורת. אנו סבורים כי זמן זה אינו מיטבי לצורך הקמת הוועדה שכן המלצות שיינתנו ייצרו אי ודאות אצל מציעים פוטנציאליים".
הוועדה הגישה את המלצותיה לשר בתום 3 חודשים, בתחילת 2019. קרא בחר שלא לעסוק בהמלצות הוועדה ושלושה חודשים אחר כך התפטר מתפקידו. גם דודי אמסלם, שהתמנה לשר אחרי קרא החליט שלא לעסוק בדו"ח. לפני כשבועיים פורסמו ההמלצות במלואן להערות הציבור, לפני ששר התקשורת החדש יועז הנדל, מאמץ אותן באופן רשמי. הנדל החליט לפרסם את ההמלצות לציבור חודש בלבד לאחר כניסתו לתפקיד. לשימוע ניתן תחילה חודש, עד ל־16 ביולי, אך ב־21 ביוני הודיע משרד התקשורת שבשל הכוונה לכלול את המסקנות בחוק ההסדרים לוח הזמנים יקוצר ל־1 ביולי.
אחד הגורמים האינטרסנטים ביותר להכנסת המלצות ועדת רוזן לחוק ההסדרים היא רשות החברות הממשלתיות בראשות ינקי קווינט, שמובילה את הליך הפרטת הדואר. אימוץ ההמלצות צפוי להגדיל את הסיכויים למכירה במחיר גבוה יותר. על פי הערכה ראשונית ברשות החברות, שווי חברת הדואר עומד כיום על מיליארד שקל. את הפרטת הדואר אישרה ועדת השרים לענייני הפרטה, בראשות שר האוצר לשעבר משה כחלון, ביולי 2018. אז הוחלט למכור עד 40% מאחזקות המדינה בחברת הדואר — העומדות כיום על 100% - בשני שלבים.
חודש לאחר מכן אישרה ועדת הכספים של הכנסת את מתווה ההפרטה: בשלב הראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות.
הליך המכירה אמור להתפרסם בחודשים הקרובים. בינואר העניקה ועדת השרים לענייני הפרטה הטבה נוספת לדואר רגע לפני עזיבתו של כחלון. בהחלטה המקורית על ההפרטה, נקבע כי חלק גדול מהתמורה הכספית ממכירת האחזקות (20%) למשקיע פרטי יישארו בחברה לצורך השקעה, אך הצעד הותנה בהפרדה מבנית מלאה מבנק הדואר. הוועדה אישרה את הסרת ההתניה.
ועדת רוזן התבקשה לבחון דרכים להחייאת שירותי הדואר המסורתיים ושיפור טיב השירות. דו”ח נציב תלונות הציבור לשנת 2019 שהתפרסם אתמול הראה ש־74% מהתלונות נגד הדואר (711) נמצאו מוצדקות, לעומת 35% ב־2010. הוועדה ציינה בתחילת הדו״ח כי העקרונות שהנחו אותה הם צמצום האסדרה והרחבת התחרות, אך בפועל המלצותיה כוללות לא מעט סתירות. מעבר מדוקדק על הדו”ח מלמד שהוא העניק סוכריות משמעותיות לדואר בדמות פגיעה במתחרים וגם בצרכנים, בעיקר בפריפריה.
הוועדה המליצה לפתוח את התחרות בתחום המכתבים הבודדים, ולהסיר את פיקוח המחירים מחברת הדואר, שתהיה רשאית לגבות "תשלום סביר", שיהיה אחיד ללא תלות במיקום הגיאוגרפי. בתחום הדואר הכמותי כבר מתנהלת כיום תחרות מפוקחת. חברת מסר היא המתחרה העיקרית לחברת הדואר בתחום זה, כאשר הדואר עדיין מחזיק בכ־60% מאזורי החלוקה. עתה ממליצה הוועדה להסיר את הפיקוח מעל הדואר לחלוטין ולאפשר לדואר לגבות מחיר דיפרנציאלי באזורים שונים בארץ, מה שעלול לפגוע באזורי הפריפריה המרוחקים כמו גם באנשים המוגבלים בהתניידותם. עוד ממליצה הועדה כי שירותי "דואר נע" — יחידת דואר ניידת המגיעה כל יום לישובים קטנים ומרוחקים, תגיע רק פעמיים בשבוע ותעסוק רק בהעברת דואר ולא בשירותי אשנב.
לכל אורך הדו”ח הוועדה מודה כי היא חורגת מתחום אחריותה "אך מצאה לנכון להמליץ" בנושאים אחרים כמו תחום החבילות, דואר רשום ודואר כמותי בין לאומי. בתחום החבילות ממליצה הוועדה לבטל את החובה להעביר חבילה לבית הנמען, ובמקום כך להגדיל את נקודות המסירה. הדו”ח לא מתמודד עם מחדלי הממשלה ליישום המלצות קודמות, ולא ברור כיצד אלה יישומו הפעם.
”זו לא התנהגות פסולה”
דני רוזן מסר בתגובה כי "מאז שמוניתי יש לי הסכם ניגוד עניינים שאני מכבד אותו. בזמן שההסכם היה תקף לא נפגשתי עם גורמים. בתקופה שקדמה להסכם יכול להיות שהיו כל מיני פגישות, אבל לא יצא מהן שום דבר. היתה החלפת דעות עם כל מיני גופים על ההפרטה. אני משוכנע שלא מדובר בניגוד עניינים או התנהגות פסולה. אני לא אחראי על קאול, אני לא מודע לדבריו, כיום אנו בקשר חברי בלבד, אין בינינו שום עסקה. אני מבין שרוצים להכפיש אותי כדי לפגוע בהמלצות הוועדה”.
רוזן לא ענה לשאלה האם דיווח למשרד התקשורת על קיום הפגישות ולא שלל שאחרי תום הסכם ניגוד העניינים הוא יהיה מעורב ברכישה של הדואר.
יצחק קאול מסר בתגובה כי "יש שיחות שהשתתפתי עם דני. אני מנהל שיחות, מדבר על זה כבר שנתיים, אבל שום דבר קונקרטי לצערי לא יצא. לא אמרתי את הדברים המיוחסים לי מעולם. כרגע אין לי קבוצה. אם למישהו יש עניין אני אשמח. ההפרטה חשובה למשק, בתיאום והסכמה עם עובדי הדואר, בטוח גם הם ירצו. דני מהטובים מקפיד על כל הכללים. אני עצמי העברתי הערות על הדו”ח שהוא כתב לשר התקשורת. לי ודני יש כיום כל מיני רעיונות שאנחנו מגלגלים בתחום הדור ה־5 בסלולר".
ממשרד התקשורת נמסר כי “כל טענה בנושא המלצות ועדת רוזן תשמע על ידי המשרד במסגרת תהליך השימוע”.
המעורבות של רוזן וקאול בדואר ב–2014
“מתוך חרדה לעתיד שירות הדואר בישראל”
דניאל רוזן ויצחק קאול שיתפו פעולה כמה פעמים בעבר. ב־2010 מונו כיועצים לחברת החשמל לקראת כניסתה לעולם תשתיות התקשורת, שלימים תורגמה לחברת הסיבים האופטיים IBC.
ב־2017 יזמו השניים ניסוי שכשל, בשיתוף חברת חשמל וחברת אריקסון, להצבת מתקני סלולר על עמודי חשמל לטובת הרחבת הכיסוי הארצי. עוד לפני כן, ב־2014, לאחר שוועדת רייך לבחינת תעריפי הדואר הגישה את המלצותיה, שלחו רוזן וקאול מכתב לשר התקשורת דאז גלעד ארדן ושר האוצר דאז יאיר לפיד, בו נכתב: “אנו פונים אליכם מתוך חרדה לעתיד שירות הדואר בישראל”.
השניים טענו שהרחבת התחרות תוביל לפגיעה מהותית בדואר ועל כן אין לאמץ את המתווה שמציע רייך. זאת, בשונה מהמלצותיו של רוזן כעת.
רוזן פרש משירותו הצבאי ב־1986 בדרגת אלוף משנה. בתפקידו האחרון כיהן כראש מחלקת מערכות קשר במפקדת קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ושנה לאחר מכן מונה לסמנכ"ל הנדסה ותכנון בבזק.
לאחר 4 שנים התמנה רוזן כסמנכ"ל טכנולוגיות בתדיראן טלקום, וב־1995 מונה למנכ"ל בזק בינלאומי. בין השנים 1997־2001 שימש כמנכ"ל משרד התקשורת ולאחר מכן עבר לייעוץ בענף העסקי.
יצחק קאול הקים את רשות הדואר ב־1986 ושימש כמנהלה הראשון עד 1990, אז עבר לשמש כמנכ"ל בזק. בין השנים 2000-1997 שימש כמנכ"ל קונצרן כלל, ופרש לאחר המיזוג עם אי.די.בי. כיום הוא בעל חברה פרטית שעוסקת במיזוגים, רכישות וייעוץ.