סקר: הוצאת עובדים לחל"ת הקפיצה את חשיפת המעילות

הוצאת עובדים לחל"ת בתקופת הקורונה הביאה לעלייה בגילוי מעילות ואי סדרים כספיים בחברות, כך עולה מסקר שביצעה פירמת הביקורת החקירתית אלקלעי מונרוב בקרב 60 מבקרי פנים, מנהלי סיכונים, סמנכ"לי כספים וקציני ציות בחברות ציבוריות גדולות ובכמה חברות פרטיות (בקרב כחמישית מענף מבקרי הפנים בישראל).

הסקר השווה בין אפריל עד אמצע יוני השנה ובין התקופה המקבילה בשלוש השנים האחרונות (ממוצע השנים 2017 עד 2019). מרבית המקרים לא הגיעו לטיפול המשטרה אלא נסגרו בשקט בתוך החברה.

יד המקרה תופסת תאוצה

אתמול חשף "כלכליסט" מעילה בחברת פרסום החוצות מקסימדיה שנעשתה לכאורה במשך שנים ארוכות, בסכום כולל של 3.6 מיליון שקל, על פי החשד בידי מנהלת החשבונות הוותיקה של החברה. המקרה הועבר לטיפול המשטרה, והחשודה גם נתבעת על ידי מקסימדיה להשיב את הכספים. המעילה התגלתה רק לאחר שעובדי החברה, ובהם מנהלת החשבונות, הוצאו לחל"ת. החשד התעורר אצל עובדת שהחליפה אותה אשר הבחינה בהעברות של כספים לחשבונות בנק פרטיים שהיו בבעלות מנהלת החשבונות.

מקרה מקסימדיה הוא רק דוגמה אחת לאפקט זה של הקורונה. על פי הסקר, חלה עלייה של כ־36% בקרב מבקרי פנים וקציני ציות שהעידו כי נחשפו למעילה ואי סדרים כספיים בארגון שלהם או בארגון אחר בתקופת הקורונה לעומת התקופה המקבילה בשלוש השנים הקודמות. החברות מגיעות מענפים שונים, כגון מסחר, תעשייה, נדל"ן, פיננסים והייטק. הסיבה העיקרית לחשיפה המוגברת בעת הקורונה היא שאי הסדרים והמעילות צפים על פני השטח בעת שהעובדים הסוררים נמצאים בחל”ת, והעמדה שלהם מאוישת בידי מישהו אחר שמבחין בפעולות החשודות.

ירידה בהלשנות

"באופן אירוני החל"ת עשה טוב ללא מעט חברות בישראל”, אומר רו”ח עופר אלקלעי. “העובדים, ובהם כאלה בעמדות מפתח, אמנם הוצאו לחופשה, אך החברה המשיכה לפעול – ואז המעילה או אי הסדרים התגלו לפתע, כאשר החברה נאלצה להתמודד עם סוגיות שעלו אשר עד כה היו בטיפולו הבלעדי של אותו עובד שסרח. אנו מטפלים בימים אלה בכמה מעילות כאלה".

מימין: גיא מונרוב ועופר אלקלעי צילום: ירון ברנר

על פי הסקר, 48% מהמקרים התגלו ממש במקרה בעקבות היעדרות העובד ממקום העבודה, זאת לעומת 33% מהמקרים בשלוש השנים הקודמות. ב־27% מהמקרים בקורונה המעילה התגלתה על ידי בקרות שנעשו בחברה, כאשר במיעוט של המקרים החשיפה נעשתה על ידי מבקר הפנים או רואה החשבון של החברה. בכ־10% מהמקרים המעילה התגלתה בעקבות הלשנה או מידע ממוקד שהגיע לחברה, ירידה תלולה לעומת 21% ממקרי ההלשנה בשלוש השנים הקודמות.

מעילה צילום: ביגסטוק

"בתקופות משבר כלכלי ארגונים נוטים לוויתורים ואי הקפדה על תהליכי בקרה כדי לשרוד את התקופה הקשה, וחבל. הם משקיעים סכומי עתק ברכישת מערכות מידע ותפעול, אך מתקשים להוציא סכומים נמוכים בהרבה על מערכות בקרה וניטור שיכולות לסייע להם באיתור מעילות והונאות בתוך הארגון", אומר רו”ח גיא מונרוב. לדבריו, מאחר שחלק לא מבוטל מהמעילות וההונאות מתגלה בעקבות הלשנות, על ארגונים להעמיד “קו חם” לדיווח וכן להטמיע באופן קבוע עריכת סקרי מעילות לאיתור פרצות בתהליכי העבודה שלהם.

נתון מעניין נוסף הוא שב־87% ממקרי המעילות לא הוגשה כלל תלונה במשטרה, והחברות ניסו להגיע להסדר עם העובד הסורר בעצמן. להערכת החברות, בדרך זו הן יכולות למזער נזקים ולשים את ידן על מרבית הכספים ומהר יותר, וכן להימנע מחשיפה תקשורתית שלילית סביב האירוע המביך.

"רק 12% מהארגונים מצליחים להחזיר את מרבית הכסף או את כולו, בעוד 15% לא מצליחים להשיב אגורה”, אומר רו”ח אלקלעי. “חוסר ההרתעה והעובדה שארגונים מעדיפים לא להתלונן במשטרה הם ממש פרצה קוראת לגנב".

המלצה לרוטציה

אחת הדרכים למזער סיכון גם בימי שגרה, אומר רו"ח מונרוב, היא לבצע רוטציה בתפקידים רגישים הקשורים בכספים, רכש וכדומה אחת לכמה שנים, וכן להפריד תפקידים כך שגורם אחד לא יוכל לבצע תהליך מתחילתו עד סופו. בנוסף "חברות צריכות להקפיד שעובד שיצא לחופשה רציפה יוחלף על ידי עובד אחר. עובדים שמועלים ממעטים לצאת לחופשות מחשש שהמעילה תתגלה בהיעדרם".