המוזיקאים מתאגדים: “פוסטים זועמים בפייסבוק לא יעזרו"

משבר הקורונה המחיש באופן חריף ביותר את הצורך של אמני המוזיקה בישראל - שנפגעו קשות מהפסקת ההופעות לפני קהל - באיגוד שילחם עבורם.

עתה הוקמה קבוצת "איגוד המוזיקאים/ות החדש" שהמנסה לגייס בימים אלה 180 אלף שקל באמצעות פלטפורמת מימון ההמונים של beactive כדי להקים איגוד מוזיקאים שיאבק למען זכויות וקידום צורכיהם של הזמרים, הנגנים, המלחינים, הכותבים, המעבדים, המפיקים המוזיקליים והדי.ג’ייז. עד אתמול גויסו 42% מהסכום, על ידי 360 תומכים ועוד שבועיים נותרו.

מאז שהוקמה הקבוצה שרצה תחת הסלוגן "מרימים את הקול" מצטרפים אליה כל יום מוזיקאים בהם דניאל סלומון, אלון עדר, חמי רודנר, רונה קינן ויהלי סובול. לדברי קינן “קהילה שלמה של מוזיקאיות ומוזיקאים הבינה במהלך המשבר הזה שאין לה ייצוג. למעשה, למרבה האירוניה - אין להם קול. הבנו שקיים ואקום רציני, אין חוק שמסדיר את מעמדנו, אין תקציבים ליצירה מקורית חדשה. אין גוף אחד חזק ומלוכד שיכול להוות כתובת עבורנו בעיתות משבר ולהבטיח המשך קיום מכובד ויציב. קהילת המוזיקה היא לא רק קומץ כוכבים, זו קהילה מתנדבת ומעורבת. הגיע הזמן שתהיה גם מאוחדת”.

הפגנת האמנים מול קריית הממשלה בירושלים צילום: Yael Aidan

אלון עדר קרא לתמוך במאבק בחשבון הפייסבוק שלו: “המטרה היא להקים איגוד שידאג לזכויות שלנו. נראה שאנחנו צריכים לפעול בעצמנו”, ודניאל סלומון כתב : “על הופעות שבוטלו, על הפקות שנפלו, על חוסר יכולת לתכנן את העתיד לא נקבל שקל ולא תמיכה מאיש. הגיע הזמן שאנחנו המוזיקאים/יות נתאגד!”

יהלי סובול כתב: “יש דבר אחד שאנחנו המוזיקאים צריכים לעשות עכשיו ומיד: ל-ה-ת-א-ג-ד!!!! פוסטים זועמים בפייסבוק לא יעזרו בכלום. איגוד חזק וגדול יעזור ועוד איך”.

בין מקימי המאבק הכנרת והזמרת טניה וינוקור והמוזיקאי והזמר ארנון נאור (Sun Tailor). “נשארנו בן לילה ללא עבודה ובלי יכולת ליזום דברים ואנחנו לא יודעים מתי נשוב”, אומרת וינוקור. “מעבר לזה יש הרבה דברים שצריך לטפל בהם לטווח ארוך.יש כל מיני איגודים ששומרים על זכויות המוזיקאים בנושא תמלוגים אבל אין מישהו שדואג להם מעבר לזה”.

הקבוצה מלווה באנשי מקצוע מתחום הכלכלה והמשפט ולדברי וניקור“השלב הראשון הוא לדרוש פיצויים מהממשלה בעקבות המשבר. אמנם חולקו מענקים אבל המון מוזיקאים לא היו זכאים להם כי הקריטריונים נקבעו בצורה מאוד כללית. בישראל לא קיים מקצוע כזה ‘מוזיקאי’. אנחנו פשוט לא מוגדרים, יש רק אמן או יוצר”.

רונה קינן צילום: טל שחר

בין המטרות שהציב לעצמו הארגון קידום חקיקת חוק המוזיקה, בדומה לחוק הקולנוע, הסדרת תחום התמלוגים, אכיפת תנאי העסקה נאותים, דאגה לתנאים סוציאליים, קידום הגדרת מוזיקאי כמקצוע, קידום הזדמנויות עסקיות וטכנולוגיות והנגשת ידע ושירותים כמו מאגרי מידע, סדנאות, ייעוץ משפטי ועסקי.

“גילינו שהמבנה הכלכלי של העסקים שלנו שונה מאחרים, ממשיכה וינוקור. “הוא מבוסס על הופעות ותמלוגים. אנחנו יכולים לעבוד על מופע או להקליט אלבום במשך שנה ולהשקיע בשיווק ופרסום אבל לוקח שנתיים עד שרואים את הכסף, ובינתיים אנחנו משלמים לספקיםומשלמים מסים אז מה עם כל החודשים האלה? העבודה שלי ירדה ממאה לאפס. אני עכשיו בחופשת לידה ואחריה הייתי אמורה להופיע בחו”ל ויש לי אלבום שמחכה לצאת — תוכננו לי הופעות ואירועים סגורים והכל ירד לטמיון, זו השקעה של עשרות אלפי שקלים”.

לדברי נאור “ההבדל בין ההתארגנות שלנו לקודמות היא המטרה הרוחבית הגדולה והעובדה שהקורונה הוציאה את כולנו מהחורים וגרמה לכל האנשים, מאמני המיינסטרים הכי גדולים ועד לנגן ההופעות בלבונטין, להבין שאין לנו פתרונות שיש במדינות אחרות שבהן יש איגודים”.

במה אתם שונים מאיגודי מוזיקאים שכבר קיימים?

“כל אחד מהם מתמקד במשהו אחר”, מסביר נאור. “אקו”ם בתמלוגים לכותבים ומלחינים, עיל”ם לנגנים, אשכולות למבצעים והפדרציה והפי”ל אוספים את תמלוגי המאסטר. העבודה שלהם חשובה מאוד אבל אף אחד לא רואה את התמונה הרחבה ואת ההתמודדות היומיומית, לא רק בקורונה. אנחנו לא באים להחליף אותם, הם למעשה אגודות שאוספות תמלוגים וככה זה מתנהל בכל העולם. המנדט שלנו שונה כי אנחנו באים לייצג את המוזיקאים כקהילה עם אינטרסים משותפים לכלל הקבוצות”.

לעמוד התמיכה ב- beactive: https://bit.ly/2AJG5Sc