"מחסור קיצוני בכוח אדם בבתי האבות, עושים שתי משמרות ביום"

"נזקי הקורונה הרפואיים קטנים לעומת הנזקים שנגרמו לחולים שלא הגיעו לרופא בגלל הסגר, והפגיעה הרגשית היא בכלל דבר שאינו מדיד. אני נמדד במספר התפרצויות הקורונה בבתי האבות ובמוסדות, אבל אף אחד לא מודד את החיוך, החיבוק, הנשיקה, המגע ואיכות החיים של הקשישים. לכן הכוונה שלי היא ליצור איזונים טובים יותר בין ההגנה על הקשישים וביטחונם לבין דאגה לסוגיית הבדידות שלהם".

את המונולוג הכנה הזה השמיע הבוקר פרופ' נמרוד מימון, מי שעומד כיום בראש "תוכנית מגן אבות ואימהות", המטה שהוקם כדי לנהל את משבר הקורונה במוסדות הגיל השלישי בישראל, במהלך דיון בוועדת הקורונה בכנסת.

פרופ' מימון, שניהל קודם לכן מחלקה פנימית בבית החולים סורוקה, מונה בתחילת חודש מאי לתפקידו ונכנס בנעליו של מנכ"ל איכילוב פרופ' רוני גמזו, אשר הקים את המטה הייעודי ובנה את התוכנית, לאחר שהתבררה אוזלת היד של המדינה בטיפול בבתי האבות, במוסדות הסיעודיים ובבתי הדיור המוגן.

פרופ' נמרוד מימון צילום: רחל דוד, סורוקה

בדיון שנערך היום בוועדה המיוחדת להתמודדות עם משבר הקורונה בכנסת בנושא יישום התוכנית, הציגה יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון נתונים לפיהם בכל חודש מתחילת השנה - לפני מגפת הקורונה וגם במהלכה - מתו בישראל כ-3,000 קשישים, רובם ללא קשר לקורונה, ולכן, לדבריה, "מצד אחד אנו צריכים לשמור על סבא וסבתא ומצד שני לא לתת להם למות מבדידות".

ח"כ טלי פלסקוב הציגה בפתח הדיון כמה מהבעיות הקיימות היום סביב סוגיית בתי האבות, ובראשן היעדר כוח אדם וציוד. "המדינה צריכה להתייחס לבתי האבות באופן שווה כמו לבתי החולים", אמרה.

פרופ' מימון אמר גם הוא כי "עד עידן הקורונה, בני הגיל השלישי היו בתחתית של התחתית של סדרי העדיפויות במדינת ישראל. אחרי שנראו פה מראות של קשישים שעמדו במרפסות ונופפו לשלום לאנשים בחוץ ואף אחד לא הגיע לטפל בהם, המדינה הזדעזעה והקימה את מטה אבות ואימהות".

מימון אמר כי אף שהגיע ממחלקה פנימית בבית חולים, נדהם מעומק המשבר במוסדות הגיל השלישי: "באתי ממחלקות פנימיות, שם אני רגיל לבעיות כוח אדם וציוד, אבל מה שראיתי במוסדות הגיל השלישי ובבתי האבות זעזע אותי. זה נמצא הרבה מתחת למה שקורה בבתי החולים ובמחלקות פנימיות. לא ציפיתי למצוא מצב כזה".

דיור מוגן בתל אביב צילום: אביגיל עוזי

הבעיה העיקרית שעליה הצביע פרופ' מימון, היא מחסור בכוח אדם: "מדובר בחוסר קיצוני בכוח אדם, 6,000 משרות פנויות שחסרות. יש עובדים ומטפלים שהתנדבו לישון בבתי האבות ועושים שתי משמרות ביום בגלל מצוקת כח האדם. מתמחים בבית החולים שלי צועקים איך אנו עובדים 26 שעות משמרת, ופה אני מגלה כי המצב קשה פי כמה, והם עוד בלי הדרגה של הדוקטור על הכתף. הבעיה שאם העובדים המסורים האלה לא יעשו זאת, המשמעות היא שבית האבות יינטש. ולכן חשוב וקריטי לחזק את קו ההגנה הראשון הזה שמגן על מערכת הבריאות הישראלית".

פרופ' מימון אמר עוד בדיון כי המוסדות השונים הגיעו למשבר הקורונה כשהתשלום של המדינה אליהם (התקצוב שהמדינה נותנת עבור כל מאושפז במוסדות המתוקצבים) גם כך לא מספק, ומאז פרוץ הקורונה המשבר הוחרף: "הם התחילו את מגפת הקורונה על הקצה, ומאז ההוצאות של המוסדות מטורפות וההכנסות שלהם יורדות".

פרופ' מימון וגם נציג המל"ל שהשתתף בדיון אמרו כי אחד החסמים לפיתרון בעיית מצוקת כוח האדם, הוא הסתייגויות של משרד האוצר במתן אישור לקליטת אלפי עובדים זרים לתפקידי סיעוד וטיפול בבתי האבות, משום שלשיטת האוצר "עניי עירך קודמים".

ח"כ שאשא ביטון אמרה כי "צריך להגיד לאוצר 'תצאו מהאשליה שישראלים שמובטלים או בחל"ת יבואו לעבוד בסיעוד'. אם לא נביא פיתרון מבחוץ, תוכנית מגן אבות ואימהות תישאר כמו ספר".

שאשא ביטון צילום: יעל אורבך

סוגייה נוספת שעלתה בדיון היא כמות הבדיקות המבוצעות בבתי האבות כיום. לדברי פרופ' מימון, "אנו עושים כיום כ-3,000 בדיקות ביום במוסדות הגיל השלישי. באים וביום אחד סורקים את כולם - מטפלים ומטופלים. התוכנית שלנו היא להגדיל את כמות הבדיקות".

יו"ר איגוד בתי האבות והדיור המוגן, רוני עוזרי, הזכיר כי רק לאחר שהאיגוד הגיש בג"ץ ועורר קול זעקה המדינה החלה לבצע בדיקות במוסדות, אולם לדבריו, "גם היום נושא הבדיקות הוא בעיה לאומית ממדרגה ראשונה. לא יתכן שמד"א לוקח בדיקות ממוסד ביום ראשון בבוקר ועד יום שני בערב לא מעבירים את זה למעבדה, ולאחר מכן לא נותנים לך תשובות, ולפעמים תשובות מגיעות אחרי שבעה ימים. זה לא מקובל עליי".

בדיקת קורונה צילום: שאול גולן

אודי ליאון, ממטה המשפחות של דיירי המוסדות התייחס גם הוא לנושא הבדיקות ואמר כי יש להרחיבן: "היום במקרה הטוב מתבצעות 3,000 בדיקות ביום בכלל המוסדות, וגם זה לא תמיד - וזה לא מספיק. אני שמח שהולכים לעשות בדיקות סקר קבועות לצוותים, אבל עם פתיחת הביקורים במוסדות חייבים להרחיב את הבדיקות. אם בגל הקודם קרוב למחצית מהמתים בישראל היו בבתי האבות. אז המתמטיקה פשוטה - 50% מהבדיקות במדינת ישראל צריכות להתבצע בבתי האבות. זה הדבר היחיד שיכול למנוע התפרצות".

במהלך הדיון בוועדה היה רגע מרגש במיוחד, כאשר דניאלה, נכדתה של קשישה שנפטרה באחד המוסדות (לא מקורונה) בתקופת הסגר, ללא שניתנה לבני המשפחה הזדמנות להיפרד ממנה, דיברה בכאב על החוויה הקשה.

"סבתא שלי נפטרה מבדידות, מתחושת נטישה, ולא אפשרו לנו להיפרד ממנה בכבוד", היא זעקה, "אתם מאפשרים חתונות ולוויות אבל לא ביקורים ולהיפרד מהקרובים לך. סבתא שלי חסכה כסף כל השנים כדי להיכנס לבית אבות ולא ליפול על הכתפיים שלנו. ביקרנו אותה כל יום. בשלב מסויים היא התעוורה, והיתה צועקת ולא ידעה היכן היא נמצאת, והגענו כדי לתמוך בה ולגעת לה ביד. אבל הקורונה מנעה מאיתנו לראות אותה. זה היה חוסר אונים. זו אישה שנתנה את נשמתה למדינה, לא יכול להיות שהאנשים האלה ימותו בחוסר כבוד. לכן התפרצתי לבית האבות לאחר שהיא נפטרה כדי להיפרד ממנה והחזקתי אותה וביקשתי ממנה סליחה ומחילה".

פרופ' מימון אמר בתגובה לדברים כי "המקום שאנו נמצאים בו הוא של דילמות נוראיות, והסיפור פה הוא אחד מני רבים. היכולת שלנו לייצר איזונים נכונים בין שמירה על בריאות הקשישים ומניעת התפרצות בבתי האבות לבין שמירה על איכות החיים שלהם ושל המשפחות הוא קריטי וחיוני".