מוזיאון ישראל עדיין סגור והחל"ת ל-300 עובדיו הוארך
מאז הסגר המוזיאון לא נפתחו והעובדים טוענים כי המוזיאון מנצל את המשבר לחיסכון בכסף ולפיטורים. המנכ"ל עידו ברונו: “אם המוזיאון יפתח את שעריו כעת, הוא יגיע לגירעון של עד 24 מיליון שקל"
בעוד כל המוזיאונים הגדולים בישראל כבר פתוחים ועובדים, חלקם זה כחודש ואפילו יותר, עומד מוזיאון ישראל בירושלים ־ המוזיאון הגדול והחשוב בארץ - סגור.
- ההופעה של הפיקסיז בישראל נדחתה ליולי 2021
- השאלון עם נדב איל: "מה שמפחיד אותי בקורונה זה הטיפשות"
- החדש של בוב דילן: "אני ישן עם המוות"
המוזיאון, שחגג רק לפני חודש 55 שנות פעילות, סגר את שעריו יחד עם שאר המוזיאונים ומוסדות התרבות ב־22 במרץ, עם כניסת תקנות הסגר, ומאז לא נפתח חזרה. 300 עובדים, שהם כ־90% מסך כל עובדי המוזיאון, הוצאו לחל"ת ומחכים לחזור.
הם אמנם זכאים לקצבה מביטוח לאומי, אבל צריך לזכור שהתשלום עבור חל"ת אינו זהה למשכורת חודשית מלאה. "אנחנו יצאנו לחל"ת ב־22 במרץ", אומר אחד מעובדי המוזיאון. "כשתאריך סיום החל"ת שניתן לנו אז היה 1 ביולי. אבל בשבוע שעבר קיבלנו מייל שבו נכתב כי הנהלת המוזיאון תחזיר את כולנו לעבודה בין יולי לספטמבר. זה כל מה שאנחנו יודעים".
מוזיאון ישראל. “תיירות חוץ, שהיא אצלנו חלק ניכר מהמרכיב של הכנסות עצמיות, לא קיימת״, מסביר ברונו צילומים: איי אף פי
ברז התרומות נסגר
בראש המוזיאון עומד בשלוש השנים האחרונות המנכ"ל פרופ' עידו ברונו. הוא נכנס לתפקיד שנה אחרי שג'יימס סניידר, שכיהן כמנכ"ל המוזיאון במשך 20 שנה, סיים את תפקידו. בשנה שעברה בין כהונתו של סניידר לבין כניסתו של ברונו לתפקיד, כיהן כמנכ"ל ד"ר ערן נוימן. סניידר היה מוצלח במיוחד בגיוס תרומות פרטיות לטובת המוזיאון, על פי פרסומים גייס במהלך כהונתו 2.8 מיליארד שקל למוזיאון, בין היתר לשיפוץ הגדול שעבר. "יש הרבה חוסר ידיעה לגבי המבנה הכלכלי של המוזיאון ולגבי המוזיאון באופן כללי", אומר פרופ' ברונו בשיחה עם “כלכליסט.
"רק 18%-15% מהתקציב שלנו מגיעים מהמדינה – ממשרד התרבות, עם סכום קטן מעיריית ירושלים (לעומת מוזיאונים גדולים אחרים כמו מוזיאון ת”א שמתוקצב באופן משמעותי הרבה יותר על ידי העירייה). כל שאר התקציב הוא ממה שמכונה 'הכנסות עצמיות' – מחצית ממנו ממכירה של כרטיסים, אירועים, מסעדה, חנות וכו', וכמחצית מתרומות. השיעור הגבוה של הכנסות עצמיות הוא ביומיום מקור לחוזק של המוזיאון, כי זה אומר שאתה נשען בעיקר על עצמך. אבל בתקופת הקורונה הדברים התהפכו – החוזקות הפכו להיות חולשות. תיירות חוץ, שהיא אצלנו חלק ניכר מהמרכיב של הכנסות עצמיות, לא קיימת, וגם לגבי מבקרים אחרים המצב לא ברור. כל עוד המוזיאון סגור, וכסדר גודל של כ־90% מהעובדים נמצאים בחל"ת, המוזיאון יכול להחזיק את עצמו מעל המים למשך תקופה יותר ארוכה".
עובדים במוזיאון אומרים כי כאשר עזב סניידר את תפקידו, לא מעט תרומות הפסיקו להגיע בעקבות העזיבה שלו, בעיקר מארגונים יהודיים אמריקאיים, שהפסיקו את הזרמת הכספים השוטפת למוזיאון בשלוש השנים האחרונות. ברונו, כך טוענים אותם גורמים, לא צלח בגיוס תרומות אחרות שישתוו לאלה שפסקו. ברונו מצדו טוען כי הירידה בפילנתרופיה היא מגמה עולמית, ופועל להגדיל את הכנסות המוזיאון ממבקרים. הוא מציג נתונים של עלייה ב־150 אלף מבקרים לשנה בשנים 2019-2018 לעומת שנים קודמות. מקור נוסף להכנסה עצמית שהוא פועל להגדילו הוא ניוד תערוכות המוזיאון ברחבי העולם. בינתיים, כך טוען ברונו, אם המוזיאון יפתח את שעריו כעת, הוא יגיע לגירעון של עד 24 מיליון שקל עד סוף השנה הנוכחית.
רשת ביטחון מהידידים
"בשיחות בינינו העובדים, הוצעו שלל פתרונות ורעיונות יצירתיים לפתיחה מחדש, כולם נשללו על הסף על ידי ההנהלה מבלי להקשיב", אומרת אחת מעובדות המוזיאון שנמצאת גם היא בחל"ת ממרץ. "בנוסף, עלתה מהעובדים השאלה מדוע לא מחזירים לפעילות לפחות את החוגים והקייטנות, כדי שהמוזיאון ירוויח כסף – וגם בעניין הזה נענינו בביטול. לאורך כל התקופה נטעו בנו תקוות שווא לא ריאליות של חזרה לעבודה מלאה בחודש יולי, מה שברור שכרגע שלא יקרה. העובדים חשים שההנהלה מנצלת את משבר הקורונה לחיסכון בכסף ולפיטורים. לדעתנו, המוזיאון בגירעון עצום עוד לפני הקורונה.
פרופ' ברונו: “כל עוד המוזיאון סגור, וכ־90% מהעובדים נמצאים בחל"ת, המוזיאון יכול להחזיק את עצמו מעל המים למשך תקופה יותר ארוכה" צילום: עופרית רוזנברג
בתוספת משבר הקורונה, סגירת מוסדות התרבות וסגירת המדינה לתיירות חוץ – המוזיאון פשוט לא מסוגל לשלם משכורות לעובדים". ברונו משיב בתגובה: “דו”חות 2019 עדיין לא סגורים, אך מסתמן ששנת 2019 תסתיים מאוזנת תפעולית. שנת 2018 (שנת כהונתו הראשונה של ברונו — ר”ב) הסתיימה אף היא מאוזנת תפעולית. עד שנחזור להיקף המבקרים של פברואר 2020 ייקח לפחות שנה וחצי. לכן כבר מחודש מרץ אנחנו עסוקים בשאלה איך אנחנו מייצרים לעצמנו איתנות כלכלית לאורך זמן, שתאפשר לנו להחזיר את העובדים. האחריות שלי ושל כולנו היא לטווח הארוך, לייצר תשתית שתאפשר לנו לצלוח את התקופה הלא יציבה הזו בלי להגיע לפיטורים".
איך עושים את זה?
"נכון לעכשיו, אני יכול להגיד ברמת ביטחון די גבוהה שהתמיכות שהמדינה תיתן למוסדות תרבות בכלל ולמוזיאונים בפרט ייתנו לנו בסיס טוב לכך. את זה צריך להשלים באמצעות הכנסות עצמיות ובאמצעות תרומות. עולם התרומות עכשיו נמצא גם הוא בבעיה. יש לנו כן הבטחה לרשת ביטחון מצד אגודת הידידים האמריקאית שלנו, ואם נגיע למקומות קשים נוכל להיעזר בהם, עד גובה מסוים. הנתונים הללו יחד מביאים אותנו למקום שלפיו אנחנו יכולים להתחיל לבנות איזו תוכנית לחזרה. היא נמצאת בפיתוח, ואני מקווה שבקרוב נוכל לפרסם אותה".
למה לא להחזיר, כפי שהציעו חלק מהעובדים, רק חלקים כמו חוגים וקייטנות?
"קשה להפעיל את המוזיאון בחלקים. הפעילות של הקייטנות והחוגים נסמכת על הגלריות. בנוסף, יש לנו חשש בריאותי גדול. בדיוק שהתחלנו לחשוב איך עושים את זה החלו ההתפרצויות בבתי הספר. אני לא אומר שלא נעשה את זה, אבל צריך לחשוב איך עושים את זה בזהירות רבה".
עם כל זה, מתי להערכתך ייפתח המוזיאון למבקרים?
"אני לא יודע להגיד. אני מקווה שבתוך זמן קצר אוכל להגיד, אבל כל דבר שאגיד עכשיו יהיה לא אחראי. במבט לטווח הארוך, אם נדבר בעוד חודש או שלושה חודשים ונסתכל אחורה, אני חושב שנוכל להסכים שזו היתה הדרך הנכונה לפעול".
