הקולג'ים בארה"ב יסבלו מאובדן הסטודנטים הזרים

הפתאומיות של מגפת הקורונה ועוצמתה הכו במערכת שניצבה גם כך בפני תהום ונדרשה לשינויים מבניים, מה שהותיר אותה עם שולי רווח צרים וארגז כלים דל כדי לצלוח עמו את המשבר.

אבל באמריקה כמו באמריקה, לא כל המוסדות נולדו שווים, והטרגדיה הגדולה היא בהבדלים, אשר בהיעדר התערבות פדרלית משמעותית מפילים את המשבר הקיומי רק על המוסדות שמשרתים את החלשים.

המבחן של מוסדות ההשכלה הגבוהה

עד כה הודיעה שורת מוסדות על מעבר להפסדים בעקבות המגפה. ברקלי וג'ונס הופקינס מעריכות כל אחת כי יפסידו בשנת הלימודים הנוכחית 100 מיליון דולר. באוניברסיטת מינסוטה מדובר בהפסד של 300 מיליון דולר, ואילו מישיגן תרשום הפסד של מיליארד דולר. בחודש אפריל העריכה סוכנות הדירוג מודי'ס כי המוסדות הקטנים לא ישרדו את הנגיף. "מדובר בהלם כלכלי גדול מהמשבר של 2008 או פיגועי 11 בספטמבר", ציינו. גם סוכנות הדירוג S&P העולמית מיהרה להוריד דירוג ל־100 מוסדות בארה"ב מיציב לשלילי, בהם מוסדות איקוניים כמו הווארד בוושינגטון הבירה ונוטרדאם באינדיאנה.

1. המתגמשים

השבר הכלכלי מגיע לא רק מההחזרים העצומים שדורשים סטודנטים על לימודים שבוטלו, הצטמצמו או עברו לשיטה מקוונת (הוגשו כבר 110 תביעות ייצוגיות בנושא). השבר נגרם גם משום שהשירות שהמוסדות מציעים הוא אמנם חינוך, אבל העסק שהם מנהלים הוא הרבה יותר מתואר. נתחים משמעותיים מההפסדים נגרמו מאובדן הכנסות מקורסי קיץ, תוכניות לתלמידים זרים, מעונות, קפטריות, חדרי כושר וחנויות ספרים, כמו גם אובדן הכנסות טרגי מעונת הספורט שנקטעה באיבה. לפי הערכות, רק ביטול עונת הכדורסל של המכללות עלתה 375 מיליון דולר בהכנסות מצטברות.

גם העתיד נראה עגום. אף שהאוניברסיטאות נמצאות תחת לחץ כלכלי עצום לפתוח את שעריהן בספטמבר, החשש מגל הידבקות ותביעות רשלנות מרחף ממעל. אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) כבר הודיעה שתפתח את שנת הלימודים הקרובה במתכונת מקוונת.

מן העבר השני נמצאים הסטודנטים. החשש מהידבקות או מלימודים שלא ישובו לסדרם צפוי לדחוף רבים מהם לדחות את הלימודים בשנה, לוותר עליהם לחלוטין או לבחור באפשרויות זולות ומקומיות שעלותן שבריר מזו שבמוסדות המפוארים ששוכנים בטירות ציוריות.

כדי להתמודד עם הלחצים, אוניברסיטאות רבות דחו את מועדי ההרשמה ל־1 ביוני, ביטלו את מבחני הקבלה והגמישו את רשימת ההמתנה. למרות הכל, המועצה האמריקאית לחינוך מעריכה כי ההרשמה לאוניברסיטאות ולקולג'ים תצנח בשנה הבאה ב־15%, כאשר היקף הזרים, שמשלמים בדרך כלל שכר לימוד מורחב, צפוי להתכווץ ב־25%. הנפילות הללו יגרעו 45 מיליארד דולר מההכנסות השנתיות.

בינתיים, אוניברסיטאות הכריזו על צעדי צנע. שיקגו, הרווארד ופרינסטון יקפיאו העלאות שכר לעובדיהן ויאטו גיוסים. אוניברסיטת פנסילבניה תקפיא גיוסים ותשהה פרויקטים חדשים ואוניברסיטת ווייק פורסט בצפון קרוליינה תבצע קיצוץ רוחבי של 10% במשכורות. באוניברסיטה הדומיניקנית בקליפורניה שוקלים למכור קרקעות, ובאוניברסיטת ורמונט יסגרו לצמיתות שלושה קמפוסים ויפטרו כ־500 עובדים. מכללת מקמרי באילינוי תסגור את שעריה אחרי 174 שנות פעילות. מנגד, מוסדות קטנים, כמו ניו המפשיר, הכריזו על קיצוץ של עשרות אחוזים בשכר הלימוד לסטודנטים חדשים.

2. המנותקים

בארה"ב ישנם 4,034 מוסדות השכלה גבוהה, מתוכם 1,634 ציבוריים, 1,664 פרטיים ללא מטרות רווח ו־736 פרטיים למטרות רווח. זוהי מערכת כלכלית עצומה שמשרתת 20 מיליון סטודנטים, מעסיקה 3.9 מיליון עובדים ומניבה הכנסות שנתיות בגובה 608 מיליארד דולר.

החזקים ישרדו, החלשים יתקשו

אחרי משבר 2008 המערכת חוותה טלטלה כלכלית בשלושת מקורות ההכנסה העיקריים שלה: התמיכה הממשלתית, שטרם השתקמה, כך שההוצאה הממוצעת של המדינה על סטודנט נמוכה עדיין ב־13% מאז המשבר; הפילנתרופיה, שעומדת בממוצע על כ־60 מיליארד דולר בשנה וצנחה ב־11.5%; והתשואה על הנכסים, שבאופן מסורתי מהווה רכיב משמעותי מתקציבי התפעול, והתכווצה ב־23%.

כדי להתמודד עם אובדן ההכנסות, מרבית המוסדות נקטו שתי אסטרטגיות. השינוי המשמעותי ביותר היה העלאה מתמשכת של שכר הלימוד בכ־4% בשנה בעשור האחרון. לא שיש בעיה רעיונית עם עלייה בשכר הלימוד, אך בכל המוסדות מדובר על עלייה של פי שניים ולעתים פי שלושה לעומת האינפלציה. ב־2019 העלות הממוצעת לתואר באוניברסיטה פרטית עמדה על 200 אלף דולר לעומת 100 אלף דולר בציבורית. תעריפים אלה הביאו לכך שב־80 המוסדות היוקרתיים ביותר בארה"ב מתקבלים היום יותר תלמידים מהאחוזון העליון מאשר מכל 40 האחוזונים התחתונים.

הנתק בין שכר הלימוד לחיים עצמם הביא את ארה"ב אל סף משבר חובות סטודנטים שמסתכם ב־1.6 טריליון דולר. במשך שנים סטודנטים יכלו לראות בחובות אלה השקעה בעתידם, משום שסטטיסטית, תואר אקדמי בארה"ב מבטיח שכר גבוה ב־84% לעומת בוגרי תיכון. אך כיום, רגע לפני שהם נכנסים לשוק העבודה המשברי ביותר זה עשרות שנים, החובות הללו הופכים לסיוט.

השינוי האסטרטגי השני בעקבות משבר 2008 היה חיזור מסיבי אחרי תלמידי חו"ל, שמשלמים שכר לימוד מלא שמסייע לסבסד את המקומיים. ב־NYU, למשל, 22% מהסטודנטים הם תלמידים זרים, בהרווארד מספר זה עומד על 21.1%, ובקרנגי מלון על 22%. סך הכל בעשור האחרון זינק מספר התלמידים הזרים בארה"ב ב־38.6%.

3. הלכודים

עתה עלולות האוניברסיטאות לאבד תלמידים זרים רבים, ומנגד, הן לא יוכלו לבצע העלאות נוספות של שכר הלימוד. לא רק משום שמשפחות לא יוכלו לעמוד בנטל, אלא משום שלא ברור אם המוסדות יפתחו את שעריהם בסמסטר הסתיו, ואם כן, באיזו מתכונת.

המצוקה לא נעלמה מעיני הממשל הפדרלי שהקצה 14 מיליארד דולר למערכת ההשכלה הגבוהה כחלק מתוכנית התמריצים שאושרה בחודש מרץ (CARES), אף שהכסף הוקצה בעיקר כסיוע לסטודנטים נזקקים ולצרכי מגורים ומזון ולא כדי לתמוך בהפסדים. בינתיים שורת מוסדות עילית כמו הרווארד, ייל וסטנפורד, שנהנים מתשואה על נכסים בשווי 40 מיליארד דולר, 30.3 מיליארד דולר ו־26 מיליארד דולר, בהתאמה, משכה את הבקשות למימון חירום פדרלי, ברקע ביקורת ציבורית.

חרף ויתורים אלה במועצה להשכלה גבוהה טוענים שחבילת הסיוע אינה מספיקה ולוחצים על הממשל להקצות עוד 46 מיליארד דולר.

לטענתם, המוסדות הציבוריים והקטנים שמשרתים אוכלוסיות פגיעות, נותרו מאחור. שם, הסטודנטים נסמכים על הקולג'ים והאוניברסיטאות עבור שירותי בריאות, טיפול בילדים ואפילו מזון. אם הם ישרדו, המוסדות הקטנים ימצאו את עצמם במלכוד בין הצורך למלא את הכיתות ולשמור על זרם הכנסות יציב שמגיע על פי רוב מתלמידים בעלי הכנסה נמוכה, לבין הצורך לעמוד בדרישות המוגברות לסיוע כלכלי לאותם סטודנטים. מן העבר השני, בתי הספר היוקרתיים רק ילכו ויתעצמו, והפער בין מוסדות ההשכלה הגבוהה ילך ויעמיק.