"הניסיונות הפוליטיים להשפיע על האוניברסיטאות גברו בקצב אקספוננציאלי"

נשיא הטכניון לשעבר פרופ' פרץ לביא אומר שניסיונות הפוליטיזציה על המוסדות להשכלה גבוהה גברו בקצב אקספוננציאלי. לדבריו, אחד החסמים הגדולים לקידום האוניברסיטאות בישראל הוא חוסר היכולת להעניק מעמד אזרחי למרצים לא יהודים ש"אין להם זכות השיבה". בנושא ההשקעה באוניברסיטאות אמר ש"אנחנו לא בליגה של צרפת וקוריאה".

לביא אמר את הדברים בדיון בוועדת החינוך של הכנסת על ירידת האוניברסיטאות בישראל בדירוג QS, אחד משלושת דירוגי האוניברסיטאות הבינלאומיים הגדולים. הוא הסביר שאחת הסיבות לירידה בדרוגים הוא נושא הבינלאומיות כלומר כמות המרצים והסטודנטים שאינם אזרחי המדינה בה נמצא המוסד. הוא ציין שבמוסדות הבולטים בעולם יותר מ-70% מהמרצים הם בינלאומיים. "אנחנו לא מגייסים. אם היינו יכולים, היינו המובילים בעולם. החסמים הם לתת מעמד אזרחי בישראל לחוקרים שאין להם זכות השיבה, כלומר לא יהודים".

פרופ' פרץ לביא צילום: אלעד גרשגורן

לביא אמר ש"בשנים האחרונות מעמד האוניברסיטאות התדרדר. הפוליטיזציה והניסיונות להשפיע על האוניברסיטאות הלכו וגברו לא בקצב לינארי אלא אקספוננציאלי. יש ניסיון להשתמש באקדמיה להשגת יעדים לא אקדמיים. אני חשתי כנשיא ניסיון להשפיע על המועצה להשכלה גבוהה והועדה לתכנון ולתקצוב שלה לכיוונים פוליטיים. שר חינוך מסוים התקשר אלי וניסה לומר לי את מי הוא רוצה לראות כנציג הטכניון במל"ג כדרך להכשיר אוניברסיטה נוספת במקום מסוים (הכוונה לאוניברסיטת אריאל (ש"א). יצוין ששר החינוך לשעבר נפתלי בנט התגאה בפעילות שלו לקידום אוניברסיטת אריאל ובכך ש"חיסל את קרטל האוניברסיטאות".

לביא יועץ למספר אוניברסיטאות בעולם. לדבריו, "אין שום דמיון בין השקעה בהשכלה הגבוהה בצרפת ודרום קוריאה לישראל. ההבדלים דרמטיים. אנחנו לא באותה ליגה. הצרפתים משקיעים בהשכלה הגבוהה מיליארדי יורו. מה שמשקיעים במזרח הרחוק ואיראן וערב הסעודית זה מספרים דמיוניים. זה בא לביטוי בהישגים שלהם. יש באיראן 3 מיליון סטודנטים להנדסה". הוא אמר שיחס מרצים סטודנטים במוסדות המובילים בעולם עומד על 1 ל-10 בעוד בישראל היחס הוא כפול, 1 ל-20.

נושא הדיון היה הירידה של המוסדות הישראליים בדרוג הבריטי QS. האוניברסיטה העברית שהיא הראשונה מישראל ירדה ב-15 מקומות למקום ה-177. אוניברסיטת תל אביב ירדה ב-11 מקומות מ-219 ל-230. ירידה גדולה במיוחד של 34 מקומות רשם הטכניון מהמקום ה-257 למקום ה-291.

לביא תקף בחריפות את דרוג QS והדרוגים בכלל. "אין כל קשר בין דרוג QS לבין איכות אקדמית", טען. בייחוד ביקר את החשיבות שמייחס הדרוג לבינלאומיות. "זו חברה שמתפרנסת מהשמת סטודנטים ואנשי סגל. הקריטריונים שלה ברובם לא של איכות אקדמית. הם משקפים את ההצלחה המסחרית שלה בהשמה. זה אבסורדי להתחשב בדרוגים". בין היתר טען שכלל לא נערך סקר מעסיקים בישראל.

תגובת החברה שהוקראה בוועדה אמרה ש"הדרוג מעיד שההיררכיה המסורתית של המוסדות להשכלה גבוהה משתנה באופן מתמיד. יש הצלחות ושבירת שיאים למוסדות באסיה, במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית" המוסדות בישראל צריכים לפי התגובה להגדיל את יכולת ההוראה ואת המערבות בתעשייה כדי לשפר הכרת המעסיקים.