כך הפקירה הממשלה את ההיערכות לגל השני של הקורונה

מדינת ישראל נכנסת בימים אלו לגל שני של תחלואת קורונה שעלול להסתיים במאות מתים ובאלפי חולים ואינה ערוכה לכך - זו המסקנה החמורה שעולה מדו"ח מיוחד שחיבר מרכז הידע והמידע הלאומי שמפעיל אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) במשרד הבריאות. במרכז המידע והידע מתריעים כי מצב זה של גלישה לגל שני, שחמור לא פחות מהגל הראשון, עלול להוביל לתוצאות משקיות קשות עד לכדי צורך בסגר נוסף - מהלך שעלול להיות קטלני עבור המשק הישראלי במצבו הנוכחי. במרכז ממליצים להימנע מתוצאות אלו באמצעות נקיטה בצעדים מתונים יותר כבר בימים הקרובים, בהם הגדלה מואצת של כוח האדם המוקצה לחקירות האפידמיולוגיות שנועדו להתחקות אחר התפשטות הנגיף והחולים בו.

אזהרה מטרידה זו מבהירה עד כמה קריטי להתחיל ליישם בהקדם את ההמלצות שפורטו בדו"ח גרטנר ובדו"ח של הוועדה המייעצת למועצה לביטחון לאומי בראשות הפרופ' אלי וקסמן. שני המסמכים הצביעו על צורך דחוף לשנות את מבנה הפעולה הקיים להתמודדות עם הנגיף, ולהחליפם במערכי פעולה שיאפשרו לקיים חיים ללא סגר. המלצות אלו אינן חדשות, למעשה הן פורסמו מיד לאחר חג הפסח, עם התגברות הלחצים לפתיחת המשק מחדש והיציאה מסדר הקורונה. כך, בדו"ח גרטנר שנחשף ב"כלכליסט" כבר באמצע אפריל תואר הצורך בקיצור זמנים משמעותי בזמני הפעלת מערך הסיכול הקיים לקורונה ובצורך לבחון מחדש את ארגונו. למעשה, לפי הדו"ח, המשולש של בדיקה וזיהוי חולים, תחקירים לזיהוי מי שבאו במגע עם חולים מאומתים ובידודם של מי שיש חשד שנדבקו חתך רק 20% ממקרי ההידבקות. מחברי הדו"ח טענו כי בעוד פרק הזמן הרצוי לקבלת תוצאות שיאמתו או ישללו האם אדם אכן חולה בקורונה הוא 48–24 שעות - הזמן שחולף בפועל מהופעת סימפטומים אצל חולה פונטנציאלי ועד לקבלת תשובה ודאית בישראל הוא שישה ימים.

טענות אלו וטענות דומות של ועדת וקסמן דחפו להקמת גוף לתחקור מהיר ומערך לקטיעת שרשרת ההדבקה, שזכו לכינוי "המכלול". להקמת הגוף, שמונה 30–34 איש, מונה תא"ל אורי "זיפו" זייפרט, בעבר מפקד שתי טייסות בצה"ל ומי שבתפקידו האחרון עד פרישתו מצה"ל ב־2017 פיקד על בסיס תל נוף. היעד שהוגדר למכלול היה פשוט: פעולה יעילה שתאפשר חיי שגרה בתקופת הקורונה ללא צורך בסגרים.

הנחת העבודה לפעולה יעילה זו היתה ביצוע שורת צעדים בטווח של 48 שעות מרגע זיהויו של אדם כחולה קורונה פוטנציאלי: מבדיקה וקבלת תוצאה (24 שעות), דרך ביצוע חקירות אפידמיולוגיות לזיהוי האנשים עימם הוא בא במגע במידה אם אכן אומת כנשא (עוד 12 שעות), בידוד אותם האנשים ותחילת הליך של עריכת בדיקות עבורם — מעגל של צעדים שנועד לקטוע את שרשרת ההדבקה ולהשתלט על התפשטות הנגיף. דו"ח גרטנר המליץ על ביצוע 50 חקירות ביממה עם עלייה הדרגתית לכ־200 חקירות, אך עם הקמת המכלול כבר הוצב יעד שאפתני עוד יותר של ביצוע 400 חקירות חולים ביממה.

הדו"חות של גרטנר וועדת וקסמן הציבו יעד לפיו 80% מחולי הקורונה החדשים בכל יום נתון יזוהו כחלק משרשרת ההדבקה של חולים ידועים, כך שהמערכת תדע כיצד וממי הם נדבקו. אלא שכפי שפורסם ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, כיום שיעור החולים שידוע כיצד וממי נדבקו הוא פחות מ־50%, שיעור זהה לזה שהיה בחודש מרץ. משמעות הדבר היא שבשלושת החודשים החולפים, שמשרד הבריאות ויתר הגופים האמונים על טיפול במשבר היו אמורים לנצל להיערכות לגל שני, לא חלה כל התקדמות. "כלכליסט" ממפה את היעדים שהוגדרו עם תחילת היציאה מסגר הקורונה ואת הכשלים שמנעו את ההגעה אליהם.

 

הבדיקות לא עומדות בלוחות הזמנים

התחנה הראשונה במירוץ לקטיעת שרשרת ההדבקה עוברת בבדיקות לגילוי הנגיף, שמבוצעות כיום בידי קופות החולים. אלו נטלו את מושכות הבדיקות ממד"א, שהיה אחראי לעריכת הבדיקות בשבועות הראשונים של התפרצות הקורונה, אך מאחר שמד"א לא הפעיל מערך בדיקות קיים הדבר הוביל לעיכובים משמעותיים בזמני זיהוי החולים וכיום הוא פועל במקרים נקודתיים בלבד. בדיקות קורונה מבוצעות גם בבתי החולים לחולים ולצוותים רפואיים, ומאחורי הקלעים פועלות גם המעבדות שמפענחות את הדגימות.

אף שבקופות החולים מתעקשים כי "רוב" בדיקות הקורונה מבוצעות כיום בתוך יממה בלבד ממועד הפנייה, מסביב ממשיכות להישמע עדויות רבות על זמני המתנה ממושכים. בנוסף נשמעות טענות רבות על מחסור בזמינות במוקדי הבדיקה הקרובים לפונים, דבר שמצריך מהם להגיע לנקודות בדיקה מרוחקות ועלול לפגוע במוטיבציה שלהם להגיע להיבדק. קופות החולים טוענים כי משך הזמן הנדרש לקבל תוצאות של בדיקה עומד על 36–24 שעות, שיפור משמעותי ביחס לעבר אך כזה שעדיין מעמיד את פרק הזמן הנדרש לקבלת תוצאת בדיקה על 60–48 שעות ממועד החשד הראשוני. בטווח זמנים כזה אי אפשר למלא את המטרה של השלמת מעגל התחקור השלם הכולל איתור הנחשפים הפוטנציאלים בתוך 48 שעות בלבד.

בימים האחרונים סימן שר הבריאות החדש יולי אדלשטיין (הליכוד) את מצוקת כוח האדם במעבדות הבדיקות כמכשול מרכזי לעמידה ביעד הנכסף של 48 שעות לקטיעת שרשרת ההדבקה. אדלשטיין הבטיח שכוח האדם במעבדות יתוגבר בסיוע שר האוצר, אך בשלב זה עדיין אין התקדמות. למעשה מדובר בבעיה שזקפה את ראשה עוד בימים הראשונים של התפרצות הקורונה אך עדיין לא נפתרה. "אם יש גוף שמייצג את החלם במדינת ישראל זה משרד הבריאות. הסחבת שלהם, ולא של משרד האוצר, היא בלתי נתפסת", טוענת יו"ר ארגון עובדי המעבדות בהסתדרות אסתר אדמון, "כולנו מסכימים מה צריך לעשות, אבל איתם זה כמו לרקוד טנגו: שני צעדים קדימה ושניים אחורנית. זה יגמר רק בועדת חקירה ממלכתית".

בנימין נתניהו צילום: אמיל סלמן/הארץ

לדברי אגמון, "גם אחרי שנפתר המחסור במטושים ובריאגנטים (חומר כימי הנדרש לביצוע בדיקות - א"פ) עובדי המעבדות לא עומדים על הרגליים והעומס עצום. 10% מהסכומים המיותרים ששפכו על המעבדה של מיי הרטיאג', על מד"א, על מכון ויצמן ועל BGI היו מסדרים את מערך המעבדות בישראל לעשור קדימה. אבל משרד הבריאות זה חלם. סדצקי (ראש מערך שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות סיגל סדצקי - א"פ) מגיעה לכנסת ומתלוננת. אבל כשצריך לשבת איתנו היא שולחת נציג של חטיבת בתי החולים".

נקודת התורפה של מערך הבדיקות נחשפה במלוא עוזה עם חזרתם ללימודים של מוסדות החינוך ולאחר שהתברר כי הם מהווים מוקד הדבקה, ועוד כזה ששרשרת הדבקה בו עלולה להיות ארוכה במיוחד. כך, התפרצויות הקורונה בתיכוני הגימנסיה העברית בירושלים ובעמל בחדרה הראו כי פרק הזמן הנדרש לביצוע בדיקות וקבלת תוצאות עשוי לשוב ולהתארך. בחדרה שלחו קופות החולים ניידות לבדיקת כלל תלמידי בית הספר, מהלך שגורמים בקופות החולים הודו שהשית עליהם עומסים חריגים שכתוצאה מהם חלק מהתוצאות הגיעו לנבדקים רק כעבור שלושה ימים. במקרה של הגימנסיה העברית בירושלים נפתח מתחם בדיקות של מד"א לבדיקת התלמידים ואנשי צוות החינוך באצטדיון טדי, ועומסים חריגים גרמו גם שם לעיכובים בקבלת התוצאות. שני מקרים אלו חשפו את המחסור בגורם מתכלל שינהל אירועים נקודתיים בבתי ספר כדי לקצר את לוחות הזמנים הנדרשים לקטיעת שרשרת ההדבקה. לא מן הנמנע שהלקח מהמקרים בבתי הספר, שמצטרפים להתפרצויות קודמות בבתי דיור מוגן, נכונים לכל מוסד גדול שיתגלה כמוקד הדבקה.

בדיקת קורונה צילום: שאול גולן

זמן רב חלף מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו הציב עוד לפני פסח יעד של קיום 30 אלף בדיקות ביום, אך יעד זה עדיין לא הושג. סכימת מספרי הבדיקות שעליהן מדווחות קופות החולים השונות מעמיד את יכולת הבדיקות על כ־18 אלף ביום, רק מעט יותר ממחצית היעד שהציבו מתווי המדיניות. אלא שלטענת המומחים, כל עוד מדיניות קיום הבדיקות תהיה נכונה מספר זה עשוי להיות די והותר, ועומד גם כך על כמעט פי ארבעה לנפש בהשוואה למדינות כמו דרום קוריאה. "מה שחשוב זה זריזות ויעילות ההליך", מבהיר גורם הבקיא בנושא, "אין צורך ביותר מ־15 אלף בדיקות ביום גם בתקופות של תחלואה גבוהה, כולל התפרצות שפעת שתצריך קיום בדיקות מרובות כדי להבדיל בין החולים בה לבין חולי קורונה".

האזהרות מפני צוואר בקבוק זכו להתעלמות

לאחר שחולה פוטנציאלי אומת כחולה קורונה מגיעה התחנה הבאה במירוץ לקטיעת שרשרת ההדבקה: ביצוע חקירה אפידמיולוגית לצורך התחקות אחר האנשים שעימם אותו חולה בא במגע לקראת הכנסתם לבידוד ובדיקתם. השחקנים המרכזיים בתחנה זו הם הרופאים המחוזיים והאחיות של שירותי בריאות הציבור, וכן אמצעים טכנולוגיים כאפליקציית מגן של משרד הבריאות. השב"כ נטל חלק חשוב בהליך זה בשלבים מוקדמים יותר של התפרצות הקורונה, אך חדל לאחרונה מהתחקות אחר מסלולי החולים המאומתים בשל אי גיבוש חקיקה בנושא. אלא שתחנה זו במירוץ סובלת גם היא מתקלות, ובהן מחסור חמור בעובדים. בשבוע שעבר צוטטה ראש מערך שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי אומרת כי "האחיות של בריאות הציבור נופלות מהרגליים, הן עובדות כבר שלושה חודשים ברציפות. אני צריכה עוד אנשים".

בסוף השבוע הודיע משרד הבריאות כי הקצה תקציב ייעודי לקליטת 300 איש - סטודנטים לרפואה ולסיעוד בשלבי לימוד מתקדמים - שיתגברו את המערך ויסייעו לאחיות לקצר את זמני החקירות. לפי הודעת המשרד "תהליכי הגיוס, הקליטה וההכשרה יחלו בשבוע הבא". כ־2,000 סטודנטים כבר הביעו נכונות להשתלב בחקירות, והליך מיונם כבר החל. צעדים אלו מעידים כי במערכת הבריאות זיהו את מערך החקירות כנקודת כשל משמעותית בתהליך של קטיעת שרשרת הדבקה, לאחר שבפועל הכתובת היתה על הקיר זו תקופה ארוכה. גורמים המקורבים לנושא אומרים כי התראות מפורשות על היווצרות צוואר הבקבוק בשלב התחקור הגיעו למשרד הבריאות בכלל ולפרופ' סדצקי בפרט כבר לפני שלושה חודשים, לאחר שנחשף כי מקורות ההדבקה של 40% מחולי הקורונה החדשים אינם ידועים. בצה"ל נרתמו לסייע וכבר ב־22 במרץ הציע אמ"ן להקצות כוח אדם למשימה - אך סדצקי סירבה לקבל סיוע. לדברי גורמים במערכת, גם היום סדצקי ממשיכה לטעון כי צוותי התחקור נדרשים לידע ורקע אפידמיולוגי, על אף אמירות מפורשות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הסותרות טענות אלו.

למעשה, הנחיות ארגון הבריאות העולמית טוענות כי אין שום צורך שהמתחקרים יהיו בעלי רקע רפואי, ולעתים אף חשובה יותר יכולתם לעבוד עם אוכלוסיית היעד, כעובדים זרים או אנשי המגזר החרדי. הארגון מדגיש את הקריטיות של תחקור המגע ולא של חקירה אפידמיולוגית, ובאתר הארגון אף נכתב במפורש כי "אין להקצות צוות רפואי לביצוע מעקב ותחקור אחר מגעים". נראה כי את מצוקת כוח האדם בשלב התחקיר וההתחקות אחר התפשטות הנגיף אפשר היה לפתור במהירות בסיוע כוח אדם לא מקצועי.

יולי אדלשטיין צילום: אוהד צויגנברג

לאחר ביצוע התחקיר ואיתור האנשים שבאו במגע עם החולה, יש לבודד אותם. אלא שבשלב זה אין למערכת הבריאות מידע על שיעור האנשים שהונחו להיכנס לבידוד שאכן מיישמים את הנחיות הבידוד בפועל. קשיים משפטיים הובילו לפסילה כמעט מיידית של ההיתר שניתן למשטרה לאכן את מכשירי הטלפון של מי שהונחו להיכנס לבידוד. כיום המשטרה מטלפנת אקראית לאנשים שנדרשים בבידוד לפי רישומי משרד הבריאות, ובמידה שהאדם אינו בבית ניתן לשלוח למקום ניידת, אך קיים מחסור לגבי היקף אכיפה זו ויעילותה.

משרד הבריאות לא משחרר

ועדת וקסמן המליצה להקים שלושה גופים שיתמודדו עם האתגר של ניהול המירוץ לקטיעת שרשרת ההדבקה: גוף תחקור מהיר ("המכלול") שיפקח על הליכי הבדיקה, החקירה והבידוד; סמנכ"ל חירום במשרד הבריאות שיוצב מעל "המכלול"; ומרכז מידע ארצי שיספק תמונת מצב אמינה, עדכנית ומפורטת על התפשטות המגיפה, לרבות התפלגות החולים ומקורות ונסיבות ההדבקה. אלא שהקמת גופים אלו היתה עד כה רצופה בבעיות של סמכויות חלקים, מידע חסר ובעיקר - היעדר נכונות מצד משרד הבריאות לחלוק בסמכויות עם הגופים החדשים.

גוף התחקור "המכלול" בראשות תא"ל במיל' זייפרט הופקד על יצירת ושיקוף תמונת מצב אמינה ועדכנית, ניטור ובקרת תהליך קטיעת שרשרת ההדבקה תחת הנחיות משרד הבריאות, וזיהוי פערים וצווארי בקבוק בתהליך וגיבוש המלצות בהתאם. לפי מסמך הצהרת הכוונות של המכלול האתגר המרכזי שלו היה חיבור בין ריבוי הארגונים שנדרשים לעבוד יחד למילוי המשימה, ובהם ארגוני בריאות כקופות ובתי החולים ומעבדות הבדיקות, וגופים ביטחוניים כמשטרה ושב"כ. המכלול לא נועד להחליף את כלל הגופים האלה, אלא לוודא כי תהליך העבודה שלהם שלם ומהיר וכי האתגרים אינם נופלים בין הכיסאות. אלא שמאז הקמתו ותקצובו של המכלול התברר כי הוא נטול סמכויות וידע ולכן אינו יכול לבצע הערכות מצב או לגבש תוכניות פעולה בהתאם להתפתחויות. למעשה, הגוף נעדר סמכות הפעלה של הגורמים המעורבים ואין לו נגישות למידע שנאסף. בפועל, ניהול המירוץ לקטיעת שרשרת הדבקה ממשיך להתבצע בידי השירות לבריאות הציבור בראשות פרופ' סדצקי, אף שהוא ממשיך להיכשל בעמידה ביעדים ונדרש לחמישה ימים לפחות להשלמת הצעדים הנדרשים סביב כל מקרה הדבקה, במקום 48 השעות שהוגדרו לכך.

סיגל סדצקי צילום: משרד רה"מ

בעיה נוספת נוגעת בתפקוד היחידה של סמנכ"ל החירום במשרד הבריאות, שנועדה להחליף את מרכז השליטה שהקים צה"ל לניהול הגל הראשון של התחלואה בקורונה ופורק מאז. לפי עדויות של כלל הגורמים, אותו מרכז שליטה מנע אסון לאחר שלמשרד הבריאות לא היו הכלים והיכולות הלוגיסטיות לניהול אירוע מורכב בסדר גודל של התפרצות נגיף הקורונה. היחידה למעשה עדיין לא הוקמה, ואף שמונה סמנכ"ל חירום בדמות אבי בן זקן (בימים כתיקונם ראש המינהל לפיתוח, תכנון ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות), לטענת גורם המעורה בפרטים הוא אינו אוחז בסמכויות ניהול, אינו יכול לבצע הערכות מצב ולקבוע תוכניות פעולה, אינו מנחה את הגופים החיצוניים למשרד ואינו אחראי להסברה. "ללא יחידת חירום לא נוכל לנהל את המשבר בכלל ואת קטיעת שרשאות הדבקה בפרט", מסביר אותו גורם. בעיות מלוות גם את מרכז המידע החדש, שנעדר מערכת מידע לריכוז מכלול הנתונים בנושא. לדברי גורמים, הגופים השונים עדיין עובדים עם מערכות מידע נפרדות שהקישור ביניהן איטי ולא יעיל ולמעשה חלק מהמידע כלל לא נאסף.

שאלת המפתח היא מדוע מתעקש משרד הבריאות להמשיך ולרכז את המערכה בקורונה תוך שהוא מונע הפעלה של גופים שעל נחיצותם קיימת הסכמה רווחת. "או שהם (בכירי משרד הבריאות - א"פ) לא רוצים פיקוח או מתחרים ורוצים את כל השליטה אצלם, או שהם באמת לא מאמינים שהגופים האלו נחוצים", טוען הגורם. בינתיים צמרת משרד הבריאות התחדשה בשר חדש ומנכ"ל חדש (חזי לוי) ומתמודדת עם שחיקת האמון בבכיריה, ובראשם המשנה למנכ"ל איתמר גרוטו שמתמודד עם ביקורת על ההקלות מבידוד שניתנו לאיש העסקים טדי שגיא, וסדצקי עצמה שהביקורת על תפקודה נפרסה כאן בהרחבה.

ראש הממשלה נתניהו מעדיף בתורו לגלגל על הציבור את האחריות על העלייה במספר הנשאים ובהתפרצות החוזרת של הנגיף, תוך שהוא מאיים בהשבתה חוזרת של המשק - בשעה שדו"ח ה־OECD התריע בשבוע שעבר כי השבתה נוספת תביא לירידה דרסטית של 8% בתוצר, לניפוח הגירעון השנתי ל־12% ולהזנקת יחס החוב־תוצר לכ־87% תמ"ג. וכל זאת בלי לדבר על החשש משיעור אבטלה דו־ספרתי. כל אלו מעצימים את הצורך בהשלמת ההקמה והענקת הסמכויות הנדרשת לגופים החדשים להתמודדות עם משבר הקורונה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בהתאם להחלטות הוקם במשרד הבריאות מרכז שליטה (משל"ט) הכולל נציגים של כלל הגופים הרלוונטיים לניהול האירוע. המשל"ט כולל את הצוות המכונה צוות זיפו המיועד לתמוך בתהליך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות. המשל"ט והצוותים מקבלים את כלל האמצעים הנדרשים לעבודתם. משרד הבריאות תומך בניסיון להכיל אירועים טרם שימוש בסגר, שהינו אמצעי אחרון ונעשה רק במקרים שבו היקף התחלואה מחייב זאת".