צו השעה בימי הקורונה: נוהל גילוי מרצון

נגיף הקורונה פגש את הכלכלה הישראלית כשמדינת ישראל נמצאת בגירעון מהגדולים שידענו. עסקים ואנשים פרטיים משוועים לסיוע בטרם יקרסו.

אחת הדרכים להגדיל את ההכנסות של קופת המדינה המידלדלת, המשוועת למזומנים, יכולה להיות פניה לכל הישראלים אשר בבעלותם הון שחור ו/או הכנסות לא מדווחות אותם הם הפיקו בישראל ולאפשר להם לנקוט בהליך המתאים לתקופת הקורונה לאוצר ולאזרחים, שייקרא "חנינת מס". זהו צו השעה וצורך ציבורי מיידי.

נוהל "גילוי מרצון" הסתיים בתחילת 2020. בשנת 2005 הוחלט ברשות המיסים, כחלק מהמאבק בהון השחור והעלמות המס, לפתוח בהליך לזמן מוגדר שיאפשר לציבור לשלם את המס שלא שולם בעבר – אבל לעשות זאת ללא הליך פלילי. כך, מי שהחזיק ברשותו כסף ונכסים שלא שולם עליהם מס, יכול היה להגיע מיוזמתו לרשות המסים ולהסיר את המחדל, ללא עונש.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

ה"בעיה" בהליך הגילוי מרצון היא שהוא פשוט לא היה אטרקטיבי מספיק עבור עשרות אלפי ישראלים שמחזיקים הון שחור, משום שההליך היה כרוך בתשלום מס הכנסה מלא (50%), מע"מ (17%), ביטוח לאומי (12%), ריביות, כך שבשורה התחתונה – אותו ישראלי היה נותר ללא כסף.

"הכשרת" ההון השחור

ישנם היום עשרות אלפי ישראלים, אם לא מאות אלפים, שברשותם כסף שחור שהופק בישראל בהיקף של מאות מיליארדים; כספים המוסתרים בבתים פרטיים, בכספות בארץ או בחו"ל, בהשקעות שונות ועוד. אם יאפשרו לאותם ישראלים הליך קצר ויעיל של "חנינת מס", במיוחד בתקופה זו, כל המעורבים יצאו מרווחים; מחד - קופת המדינה תזוכה במיליארדי שקלים שינותבו להצלת המשק וסיוע לעסקים קורסים, ומאידך - ישראלים יכשירו את ההון השחור שהופק בישראל ויוכלו לנתב אותו לעבר כלכלת ישראל, הקמת עסקים, העסקת עובדים ועוד.

מאז פקיעת נוהל הגילוי מרצון, לא קיים אפיק מוסדר על דיווח הכנסות שהועלמו מרשויות המס בישראל. על פניו, כמובן שאין צורך לתת פרס לאזרח שביצע עבירה ו/או נמנע מלדווח על הכנסות שהופקדו על ידו בישראל ללא דיווח, אולם במרבית המקרים מדובר באנשים נורמטיביים שהפיקו הכנסה מפעילות חוקית. אנו לא נמצאים בזמנים רגילים, אלא בשעת חירום, כך שאם עתה לא נאפשר להכשיר את ההון השחור לטובת רווחת המדינה ואזרחיה, אז מתי?

הגירעון הכלכלי, הגידול המשמעותי בהוצאות הממשלה, אשר עלה עשרות מונים בשל  הוצאות הכרוכות בהתמודדות המדינה עם התפרצות נגיף הקורונה, העלייה החדה במספר המובטלים ובתשלום דמי אבטלה, תחזיות היקף גביית המיסים הנמוכות אשר נובעות מהתפרצות נגיף הקורונה ועצירת הפעילות הכלכלית במשק בעת האחרונה – כל אלה מחייבים חשיבה שונה וצעדים שוברי מוסכמות. קביעת נוהל הליך חנינת מס במסגרתו יוכל הציבור לדווח על הכנסות ממקור חוקי החייבות בדיווח, תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים מחד ושיעורי מס על ההון המוכשר אשר יעמוד על, לדוגמה – 20% מכלל ההון מאידך, הוא צעד שחייב להישקל.

מהלך חנינת המס יוכל להתבסס על העקרונות והתנאים של הליך גילוי מרצון, בצירוף תנאים נוספים לפיהם יוכיח המבקש כי מקורן של ההכנסות המדווחות אינו במעשים פליליים, וכן תנאים נוספים אשר ניתן להתנות, כמו לדוגמה - התחייבות שלא יוציא את ההכנסות המוכשרות (80% מכלל הכסף השחור) מישראל למשך תקופה בת 10 שנים ממועד דיווחן.

מהלך שכזה, ככל ויתקבל, יוכל להכניס עשרות ואולי מאות מיליארדי שקלים לקופת המדינה. בתקופה כזו, מדובר ב"אוויר לנשימה". הארנק של המדינה ריק, וזו אחת הדרכים למלא אותו באופן מיידי מבלי לפגוע בציבור. בימים רגילים "אין לתת פרס לעברייני מס", אך נראה כי במצב הנתון - טובת הציבור גוברת ויש לאפשר לאזרחים לעשות כן.

הכותב, עו"ד אלי דורון, הוא מומחה למיסוי ושותף במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'