אחרי 13 שנה: חיים כצמן שם את פעילות גזית גלוב בברזיל על המדף

חיים כצמן מנסה לצמצם את היקף החוב, לשקם את האמון עם השוק ולהרחיב את הפעילות של גזית גלוב בישראל על חשבון הפעילות בחו"ל. ל"כלכליסט" נודע כי חברת הנדל"ן שבה שולט כצמן (57.3% באמצעות חברת נורסטאר), מנסה למכור את הפעילות שלה בברזיל, שמרוכזת בחברה פרטית בשם גזית ברזיל, שמנוהלת על ידי מיה שטארק.

עוד בטרם החל נגיף הקורונה להתפשט, גזית גלוב היתה על סף מכירת גזית ברזיל לגוף נדל"ן בינלאומי גדול. המגעים התפוצצו לאחר שהרוכש החליט לסגת ברגע האחרון, בעקבות התפרצות הקורונה, שהכתה בברזיל בצורה קשה. העסקה אמנם קרסה, אך גזית גלוב ממשיכה לחפש רוכש לפעילותה בברזיל. כצמן וגזית גלוב סירבו להגיב לידיעה. גזית גלוב החלה לפעול בברזיל ב־2007. לגזית ברזיל יש שבעה נכסים מניבים בסאו פאולו, בשטח של 176 אלף מ"ר, וכן קרקעות.

שווי הנכסים בספרים, נכון לסוף הרבעון הראשון, עומד על 2.7 מיליארד שקל, ומבחינת שווי בספרים הם מהווים 17% מהפורטפוליו של גזית גלוב — מה שהופך את תיק הנכסים הברזילאי לרביעי בגודלו בגזית גלוב, אחרי מרכז ומזרח אירופה (25%), ישראל (24%) וצפון אירופה (21%). עם זאת, תיק הנכסים הברזילאי נמצא במגמת ירידה, שכן נכון לסוף 2019, הוא היה רשום בספרים בשווי של כמעט 3.4 מיליארד שקל. מדובר בירידה של כמעט 20%.

חיים כצמן

הפעילות בברזיל ‑ מנוע הצמיחה של גזית גלוב

בנוסף, הפעילות בברזיל היא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של גזית גלוב בעת הנוכחית. מדו"חות הרבעון הראשון לשנה זו עולה כי ה־NOI מנכסים זהים בברזיל עלה בשיעור חד של 13% והוביל לכך שחרף עליות מזעריות, ואף ירידות, ב־NOI מנכסים זהים ביתר המדינות בעולם, גזית גלוב סיימה את הרבעון בעלייה של 2.8% ב־NOI מנכסים זהים.

גם ב־2019 כולה, שבה ה־NOI מנכסים זהים בברזיל עלה ב־18.2%, גזית ברזיל היתה קטר הצמיחה של גזית גלוב. נכון לסוף הרבעון הראשון, גזית ברזיל היתה אחראית על כ־8% מההכנסות של גזית גלוב, שהסתכמו ב־631 מיליון שקל; 10.5% מההכנסות התפעוליות, שהסתכמו ב־445 מיליון שקל; ו־45% מהרווח התפעולי, שהסתכם ב־91 מיליון שקל. ככל הנראה, כצמן החליט למכור את הפעילות בברזיל על רקע החבטות שסופגת מניית גזית גלוב בבורסה. מתחילת השנה היא איבדה כ־46.5% מערכה, בעוד מדד ת"א־נדל"ן ירד בפרק הזמן הזה ב־29.5% והמדד המייצג של הבורסה — ת"א־125 — ירד ב־14% בלבד.

הסיבה המרכזית לחבטות שסופגת גזית גלוב היא שיעור המינוף הגבוה שלה, שעומד על כ־70%. החברה נושאת על גבה חוב פיננסי נטו של 9.4 מיליארד שקל, בעוד שווי הנכסים שברשותה עומד על כ־13 מיליארד שקל. כפי שגזית גלוב מציינת בדו"חותיה, גזית ברזיל ממומנת על ידי החברה עצמה. כלומר, אין לה חוב עצמאי והיא לא הנפיקה אג"ח. מכירת הפעילות בברזיל תוכל לצמצם את היקף החוב של גזית גלוב וכן את שיעור המינוף. בנוסף, בכוונת גזית גלוב להרחיב את הפעילות בישראל, שכבר היום היא השנייה בגודלה במונחי שווי נכסים, והשלישית בגודלה במונחי הכנסות ורווחים מגזריים.

גזית גלוב מכרה כמה נכסים בחו"ל בשנה האחרונה וביצעה רכישות בארץ, בין היתר של מניות חברת הנדל"ן גב־ים שבשליטת אדוארדו אלשטיין. ככל הידוע, גזית גלוב כבר מתקרבת לאחזקה של 5% בגב־ים, והיא עשויה ליזום ניסיון השתלטות על החברה, כך מעריכים גורמים בשוק.

שלטון החוק והדמוקרטיה עומדים בסימן שאלה

ב־2015, כשכצמן אירח עיתונאים באחד מקניוני החברה בסאו פאולו, הוא אמר כי "ב־2007 החלטתי להתרכז בברזיל מכמה סיבות: זאת הכלכלה הכי גדולה בדרום אמריקה, יש בה שלטון חוק, משטר דמוקרטי לחלוטין וערים מאוד גדולות וצפופות".

כיום התמונה שונה מאוד. שלטון החוק והדמוקרטיה עומדים בסימן שאלה גדול תחת הנשיא ז'איר בולסונרו, והצפיפות הגבוהה, שהיא נחלת ערים נוספות, הביאה להתפשטות חריפה של נגיף הקורונה, כמו גם התנאים הקשים בשכונות העוני. עלייה תלולה במספר מקרי הקורונה הקפיצה את ברזיל בחודשיים האחרונים למקום השני מבחינת היקף התמותה, עם 43,959 מתים לעומת 116 אלף בארה"ב, המדורגת ראשונה. כמות המקרים החדשים המתגלים בברזיל מוכפלת מדי שבועיים, נתון המעיב על תהליכי החזרה לשגרה, שהתחילו החודש.

נשיא ברזיל בולסונרו נחשף לביקורת ציבורית קשה, אחרי שביטל את המגפה כ"שפעת קלה", נלחם בראשי ערים ומחוזות שרצו להטיל סגר ופיטר את שר הבריאות. בהוראת בולסונרו, הממשלה הפסיקה לפרסם את נתוני הקורונה, החלטה שבית המשפט העליון במדינה הפך.

בהתאם, סוכנות הדירוג פיץ' עדכנה בשבוע שעבר את התחזית הכלכלית שלה למדינה וצופה כי התמ"ג הברזילאי יתכווץ ב־6% ב־2020 לעומת תחזיות קודמות שעמדו על 4%. פיץ' הזהירה כי הירידות החדות בייצור התעשייתי בחודשים מרץ ואפריל, 9% ו־18% בהתאמה, בשילוב העלייה באבטלה וצלילה באמון העסקים והצרכנים, יורגשו במלואן ברבעון השני. באפריל עמדה האבטלה בברזיל על 12.6%.

לפי אנליסט קבוצת אשמור, גוסטבו מדירוס, הכנסות ממשלת ברזיל צנחו באפריל ב־32% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 45% בהוצאות, פער שהביא לגירעון פיסקאלי של 18.6 מיליארד דולר.