זבוב על ה-Wall
הצעירים שזוכרים את 2008 כהחמצה עושים שמות בשוק
הקורונה הביאה לשוק שחקנים מסוג חדש: מילניאלים עם לא הרבה כסף בכיסים, אבל עם כאב צורב על פספוס משבר 2008. בחסות פלטפורמות מסחר מקוון הם עטו על ההזדמנות, אך לא אחת בהשקעות נטולות ביסוס, מלבד ההנחה שימצאו מי שישלם יותר בהמשך. הלהט הזה יכול להיתפס כניצול מומנטום, אך בהחלט גם כמאפיין אחר של הדור, FOMO - הפחד מהחמצה
הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
הראלי בשוק המניות האמריקאי בשבועות האחרונים הותיר הרבה כלכלנים ומומחים מבולבלים. התאוששות מדדי דאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק היתה כה חדה, שכמעט ומחקה את כל נפילות הענק מתחילת משבר הבריאות בארה"ב בחודש מרץ. כל זה התרחש בזמן שמדדים אחרים בארה"ב, כמו שיעורי האבטלה והתמ"ג, רק הופכים עגומים יותר ויותר: יותר מ־115 אלף מתים מווירוס הקורונה, 2 מיליון חולים, 40 מיליון מובטלים וכניסה רשמית למיתון בתחילת החודש.
- מניות הביג טק והפד הבריחו את הדובים מוול סטריט
- ארה"ב קוצרת את פירות התעסוקה שזרעה כבר במרץ
- בחסות הקורונה: רק החזקים שורדים
סיבה מרכזית להתנהגות הסכיזופרנית הזו נוגעת לנתק שנפער בשנים האחרונים בין הכלכלה "האמיתית" וזו של שוק המניות, מה שמכונה הניתוק בין וול סטריט למיין סטריט. כי גם אם הרחובות נשרפים בארה"ב בגלל אלימות משטרתית לא פוסקת, ומיליונים נפלטים לשוק העבודה, המקצוענים הפיננסיים מאמינים שהממשלות לא ייתנו לחברות תעופה ענקיות ליפול.
אך מתברר כי חלק מההסבר לעליות בשווקים, במיוחד בקרב המניות החבוטות במיוחד, טמון בתנועת הסוחרים היומיים הקטנים, החדשים והבלתי מנוסים. "יש עדויות רבות שמשקיעים אלה הגדילו את חשיפתם לשוק בתקופה הזו, ובאופן לא צפוי", כתב בשבוע שעבר אנליסט של דויטשה בנק. "הזינוק בפעילות המסחר של המשקיעים הקטנים סייע להגביר את הצמיחה במניות שפופולריות בעיקר אצל קרנות גידור", כתב בחודש מאי אנליסט מגולדמן זאקס. אסטרטג של סיטי כינה את התופעה "רגע של קנייה דורית".
סוחרים חדשים נולדו
כשפרץ המשבר הפיננסי העולמי של 2008, שוקי המניות והאג"ח היו נתונים לרחמיהם של הסוחרים המיומנים. רבים מהם שיחקו בשוק בהתאם לאיתנות הפסיכולוגית ולאורך הרוח שלהם. הפעם המצב שונה לחלוטין. לא רק שהתפתחו יותר כלים דיגיטליים למסחר, שהנגישו את שוק המניות המאיים למיליונים, השירותים הוצעו באפס עמלות, תוצאה של שנים של תחרות טורפנית וקונסולידציה אכזרית.
הזיכרון הקולקטיבי של בני דור המילניום על המשבר הפיננסי הוא של הזדמנות שהוחמצה. לכן הם היו הרבה יותר מוכנים לקחת סיכונים עם התפרצות הקורונה. היא הפכה את הסערה למושלמת, יצרה לסוחרים צנועים בלי הרבה אמצעים הזדמנות להיכנס לשוק ולקנות מניות בעלות מוניטין במחירי כניסה נמוכים במיוחד. לא עזר שרבים מהם מצאו את עצמם סגורים בבית, בלי הרבה מה לעשות.
מימוש ההזדמנות היה חד ומהיר. מתחילת השנה הוסיפה רובין הוד, פלטפורמה דיגיטלית פשוטה למסחר במניות, 3 מיליון משתמשים חדשים ל־10 מיליון שאותם אספה בשבע השנים שחלפו מאז הקמתה. בחודש מרץ לבדו זינקו פי שלושה הכנסותיה ופי עשרה הפיקדונות בחברה לעומת פברואר. בחברה לא החמיצו את העניין הגואה, ומיהרו להשלים במאי גיוס ענק של 280 מיליון דולר. ולא משנה שהפלטפורמה שלה התרסקה שוב ושוב בחודשים האחרונים בימי מסחר כבדים, מכות שהיו אמורות לפגוע עמוקות באמינות שלה.
המתחרה הגדולה והוותיקה למסחר מקוון לבודדים, TD Ameritrade, הודיעה כי ברבעון הראשון של 2020 נרשם שיא של לקוחות חדשים - 608 אלף משתמשים. מדובר בעלייה של 149% לעומת הרבעון המקביל ב־2019, מתוכם יותר משני שלישים התווספו במרץ בלבד. E*Trade רשמה גם היא שיא כל הזמנים - 363 אלף משתמשים חדשים במרץ (עלייה של 170%). צ'ארלס שוואב דיווחה על 609 אלף משתמשים חדשים ברבעון, זינוק של 58%, גל שהיא ייחסה למגפה וכינתה "היקף מונומנטלי".
לא רק למבוגרים עשירים
תיאור היקף המגמה כמונומנטלי אינו מקרי. בסקר שביצעו קרן פיטר ג'יי פטרסון ו"פייננשל טיימס", שממצאיו פורסמו בדצמבר האחרון, נמצא שדווקא בזמן שהשווקים היו בשיאו של ראלי שומט לסתות, 61% מהאמריקאים העידו שהעליות לא השפיעו כלל או כמעט ולא השפיעו על רווחתם הפיננסית. חוסר הרלבנטיות של שווקים אלה כה עמוק עבורם, שרק 40% מהנשאלים ידעו לומר נכונה כי ב־2019 השוק עלה. 42% סברו שהוא לא רשם שינוי ו־18% אף חשבו שהשוק ירד.
איך ייתכן שמרבית האמריקאים לא ידעו בכלל מה קרה לשווקים? התשובה נמצאת באחזקת המניות. לפי סקר של הפדרל ריזרב, רק 11% מהאמריקאים שיכולים מחזיקים במניות באופן ישיר, שלא דרך קרנות הפנסיה. זוהי ירידה תלולה מ־21% אחרי המשבר הפיננסי ב־2008. שיעור האמריקאים שהחזיקו במניות באופן לא ישיר צנח מ־62% לפני המשבר ל־54% היום.
אחזקת מניות בארה"ב קשורה באופן הדוק להכנסות משקי בית, חינוך, גיל וגזע. לפי סקר של גאלופ, 21% ממשקי הבית בעלי הכנסה שנתית מתחת ל־30 אלף דולר מחזיקים במניות באופן לא ישיר. נתון זה מזנק ל־89% במשקי בית עם הכנסה שנתית של יותר מ־100 אלף דולר. לפי הסקר של הפד, משנת 1989 ועד 2016 עלה ב־68% השווי הנקי החציוני של ראשי משקי בית מעל גיל 65, בעוד בקרב בני פחות מ־35 ירד השווי ב־29%. כך, רק האמריקאים המבוגרים והעשירים נהנו בשנים האחרונות מהשוק השורי. לכל היתר לא היו כסף או פלטפורמה להיכנס לשוק. במובנים האלה, למגפה ולמיתון בשווקים האמריקאים היתה לפחות תופעה אחת חיובית: ההאטה ייצרה הזדמנות עבור הצעירים והלא מבוססים להיכנס סוף סוף לשוק כמשקיעים, במחירים נוחים.
לא להסתנוור מהעליות
המשקיעים הצעירים הם לרוב לא מנוסים וחסרי השכלה כלכלית. ההשקעות שלהן משקפות את זה. לא משום שהן בהכרח שגויות, אלא כי הן כל כך שונות מאלה של המשקיעים המוסדיים והוותיקים. לפי אתרים שונים שעוקבים אחרי אפליקציות המסחר הדיגיטלי, המניות הפופולריות ביותר בתקופה האחרונה היו המניות החבוטות מכולן של ענפי התיירות והתעופה, כמו אמריקן איירליינס, דלתא, קרניבל קרוז ויונייטד. מכולן בלטה חברת השכרת הרכב הרץ, שמתחילת ההתרסקות בשלהי פברואר ועד תחילת יוני רשמה זינוק של 1,300% במספר המחזיקים במנייתה באמצעות רובין הוד בלבד.
כך, בזמן שהרץ מכריזה על צ'פטר 11 ועל פתיחה בהליכי פשיטת רגל והאג"ח שלה נסחרות בטריטוריות זבל, מנייתה התחילה לזנק עד לשווי של 700 מיליון דולר. אנליסט בולט הזכיר למשקיעים שלא להסתנוור מהעליות. "חשוב לזכור שההון של הרץ יושב מאחורי חובות רכב של 14 מיליארד דולר וחובות תאגידים של כמעט 6 מיליארד דולר - שצריך לשלם במלואם (במזומן או בהון עצמי) לפני שבעלי מניות יוכלו להתאושש".
יכול להיות שהרבה מההשקעות של המשקיעים החדשים הן מרושלות, ונשענות רק על ההנחה שיצליחו למכור אותן למישהו במחיר גבוה יותר, ללא סיבה מהותית אחרת שיכולה להצביע על עלייה במחירים. הלהט הזה להיכנס מהר לשווקים ולרכוש מניות יכול להיתפס כניצול הזדמנות, אבל במקרים אחרים, הוא בהחלט יכול להיות גם FOMO - הפחד מהחמצה.