בג"ץ בהרכב של 9 שופטים, הורה על ביטול "חוק ההסדרה" משום שאינו חוקתי
שלוש שנים לאחר שהכנסת חוקקה את החוק המסדיר בדיעבד את מעמדם של כ-2,000 בתים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, הכריע בג"ץ. השופטים הורו לבטל את החוק: "פגיעה חמורה, מובהקת ולא-מידתית בזכויות". השופט נעם סולברג היה היחיד בדעת מיעוט
שופטי בג"ץ הורו הערב (ג') על ביטול "חוק ההסדרה" וקבעו שאינו חוקתי. ההכרעה התקבלה ברוב של שמונה שופטים ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. השופט נעם סולברג היה היחיד בדעת מיעוט.
- חוק להסדרת מתקפה על בג"ץ
- נציג היועמ"ש בביהמ"ש: "חוק ההסדרה פוגע בזכויות אדם - ויש לבטלו"
- איילת שקד מתעלמת מהמלצות המשטרה: עו"ד הראל ארנון ייצג את הממשלה בבג"ץ חוק ההסדרה
בית המשפט הגיע למסקנה כי הפגיעה הנגרמת לזכויות היא חמורה ומובהקת וכי אין מנוס מן המסקנה שפגיעה זו אינה מידתית ושהנזק הנגרם כתוצאה מן החוק עולה על תועלתו. זאת, ביחוד נוכח קיומם של אמצעים חלופיים בדין העשויים ליתן מענה לתכלית הראויה שביסוד חוק ההסדרה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין ובזכות לשוויון וזאת בחלק לא מבוטל מן המקרים.
הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ דן בעתירה נגד חוק ההסדרה, שהפך לרגיש במיוחד בעת הנוכחית בשל כוונת הסיפוח של הממשלה ביהודה ושומרון ובקעת הירדן. מדובר בחוק שהיה אמור "להסדיר" בדיעבד את מעמדם של כ-2,000 בתים בהתנחלויות, שנבנו על קרקעות פרטיות בבעלות פלסטינים.
הנשיאה אסתר חיות צילום מסך: לע"מ בפברואר 2017 עבר חוק ההסדרה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים. באוגוסט באותה שנה הוציא שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, צו ביניים ארעי נגד חוק ההסדרה, עד להכרעה בשורה של עתירות שהוגשו נגד החוק על ידי ארגוני שמאל וארגונים פלסטיניים.
התנחלות שילה צילום: עמית שאבי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע בעבר כי הוא לא יכול להגן על החוק בבג"ץ מכיוון שהוא מפר את חוקי היסוד. לפני כמה חודשים הגיב מנדלבליט לבג"ץ ואמר כי יש לקבל את העמדה שהחוק לא חוקתי. "אין מנוס מהכרזה שיפוטית על חוק ההסדרה כחוק בלתי חוקתי, אשר דינו בטלות", כתב היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו. "מדובר בהסדר גורף ופוגעני שאינו צולח את מבחן המידתיות". באופן חריג ויוצא דופן, את הממשלה ייצג בבג"ץ עורך דין פרטי, הראל ארנון, ולא היועץ המשפטי שכאמור תומך בעתירות שהוגשו וסבור כי החוק אינו חוקתי ודינו להתבטל.
השופט נעם סולברג. היחיד שהתנגד צילום: אלכס קולומויסקי
הממשלה הקודמת מסרה בתגובתה לבג"ץ כי החוק נועד לתכלית ראויה ואין לפסול אותו. "תכליתו המרכזית של החוק היא להסיר, אחת ולתמיד, את עננת הקיפאון וחוסר הוודאות המרחפת על פני קהילות שלמות, חלקן ותיקות בשנים", נכתב בתגובה. "ממשלת ישראל סבורה כי הריסה של אלפי מבנים באזור ופינוי המשפחות, גברים, נשים וטף - גם אם העילה לכך היא פגמים חוקיים בהקמתם, לרבות חריגות לקרקעות פרטיות - היא תרחיש שיש להימנע ממנו גם במחיר של פגיעה בזכות הקניין של אנשים פרטיים".
העותרים נגד החוק, ובהם הארגונים 'יש דין', שלום עכשיו והאגודה לזכויות האזרח, אמרו כי החוק אינו חוקתי וסותר חוקי יסוד. "החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת", אמרו. "החוק מפר את המשפט הבינלאומי ועלול לסבך אזרחים ישראליים וקציני צה"ל בביצוע פשעי מלחמה".
ביקורת בימין על בג"ץ
בימין מתחו ביקורת על החלטת בג"ץ. שר הבריאות יולי אדלשטיין (הליכוד) אמר: "בג"ץ איבד את זה. הוא הופך את עצמו לרשות המחוקקת, לרשות המבצעת ולרשות השופטת בו זמנית. חייבים לשים לכך סוף. הדרך לכך היא באמצעות פסקת ההתגברות. אם בג"ץ לא מכיר במגבלותיו - על הכנסת לשרטט את המגבלות".
השר רפי פרץ אמר: "המענה לפסילת חוק ההסדרה - ריבונות עכשיו ביהודה ושומרון. עלינו לפעול בכל הכוח כדי שזה יקרה בהקדם". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) ציין: "המבחן של נתניהו, הליכוד והחרדים, לא יהיה בהודעות גינוי חסרות כיסוי לבג"ץ על פסילת חוק ההסדרה אלא בהעברת פסקת ההתגברות בכנסת באופן מידי. יש לכך רוב גדול בכנסת וגנץ עם 12 מנדטים בסקרים יבלע כל צפרדע כדי לא להגיע לבחירות. קדימה".
מנגד, יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ אמר: "טוב עשה בג"ץ שפסל את חוק ההפקעה. החוק הגזעני נועד לנשל פלסטינים מאדמותיהם הפרטיות לטובת בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות. זה חוק שמתאים לתקופות ולמדינות מהסוג החשוך ביותר. חוק ההפקעה הוא חוק של גזל שנוגד את אמות המוסר הבסיסיות ביותר. כדאי ללמוד לקח מביטול החוק הזה גם הלאה, לתוכנית הסיפוח שתיצור עוול גדול בהרבה".
