בעלי היה"ש בשדות נפט בדרך לתבוע 700 מיליון שקל משותפות הגז רציו

מה מחפשת קרן ליברה בלווייתן? בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בתחילת השבוע לכנס אסיפת מחזיקי יחידות השתתפות של שותפות שדות נפט, שעסקה בעבר חיפושי גז ונפט בישראל.

השותפות פורקה ב־2016 והיא עברה לניהולה של עו"ד קרן רייכבך־סגל, שמונתה כמפרקת לשדות נפט ועומדת מאחורי התביעה. במסגרת האסיפה, בעלי היה"ש יתבקשו לאשר התקשרות בינם לבין קרן ליברה, שאמורה להעניק להם מימון של עד 18 מיליון שקל לטובת הגשת תביעה אפשרית נגד שותפות רציו.

מימין: המפרקת עו"ד קרן רייכבך סגל ועו"ד יוסי שגב צילומים: אוראל כהן, אייל טואג

רציו ושדות נפט היו בעבר בעלות קשר עסקי שקשור לחיפוש וגילוי שדות נפט שונים, אולם הקשרים בין הצדדים הפסיקו לפני יותר מעשר שנים. למעשה, הבקשה מבעלי יחידות ההשתתפות של "שדות נפט", גוף שנמחק מהבורסה לפני יותר מ־15 שנה, הוא לאשר הגשת תביעה נגד רציו או מי מטעמה, כאשר בשלב זה לא ברורה עילת התביעה. מה שכן ברור הוא שסכום התביעה שהוגש נאמד ב־700 מיליון שקל.

מאין רייכבך־סגל הגיעה לסכום הזה ומהם נימוקי התביעה? בשלב זה עדיין לא ברור, אולם מי שבחנה את הגישת התביעה, ולמעשה גם ממן אותה, היא קרן ליברה. עיון באתר ליברה מלמד שמדובר בקרן "שמאגדת בתוכה מומחים מתחומי המשפט, הכלכלה והעסקים, בעלי ניסיון והיכרות מעמיקה עם עולם הליטיגציה והבוררויות".

על פי האתר ליברה פועלת, בין היתר, לממן "תביעות בעלות סיכויי הצלחה גבוהים אך ללא יכולת מימון, או המוגשות על ידי חברות תזרימיות המעוניינות לצמצם ולגדר את הסיכונים הכלכליים שלהן, ובמקרה של זכייה חולקת את הרווחים יחד עם התובעים ומקבלת בחזרה

את השקעתה".

על חברי הקרן נמנים המשנה לנשיאה בדימוס השופט סלים ג'ובראן שמכהן כיו"ר וועדת ההשקעות; השופטת בדימוס ד"ר דרורה פלפל, לשעבר סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב וד"ר עדי זרנקין, בעברו שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה; פרופ' ציפורה כהן; אל"מ (מיל') יריב שנפ; עו"ד בועז וילנסקי ועו"ד עפר פירט, יו"ר הקרן ומייסדה. נימוקי העתירה החסויים נבדקו על ידי נושאי התפקידים בליברה ונמצאו כבעלי סיכוי סביר לזכייה בהליך משפטי. אנשי הקרן העמידו תנאי, שעל פיו מי שינהל את התביעה יהיה עו"ד יוסי שגב.

שותפות מאגר לווייתן, שרציו מחזיקה ב־15% ממנו, החלה להזרים גז בסוף 2019. הלקוחות העיקריים שלה הם מפעלי תעשייה במצרים, חברת החשמל הירדנית וחברת החשמל הישראלית. לשותפות היקף הכנסות שנאמד ביותר מעשרים מיליארד דולר לאורך 15 שנים. מאגר לווייתן התגלה רשמית בסוף 2010, אולם הפוטנציאל על קיומו, עוד בטרם הוכחה יכולת הפקה מסחרית ממנו בפועל, היה ידוע כבר לפני 15 שנים.

כבר אז שותפות רציו החזיקה בזכויות החיפוש של המאגר. ב־2007, כשלוש שנים לפני הגילוי הרשמי של מאגר לווייתן, נכנסו כשותפות בו דלק קידוחים (45%) ונובל אנרג'י האמריקאית (40%), כאשר המהלך העסקי עמד לפני כמה שנים בליבו של מתווה הגז הממשלתי. נובל ודלק, שהחזיקו הן במאגר לווייתן והן במאגר תמר, נתקפו בבית המשפט בטענה לקיומו של הסדר כובל לכאורה, אך העתירות נגד מתווה הגז נדחו.