ניסה לקבל החזר מס אחרי שאושר לו הפטר - ונענש

בית המשפט המחוזי בחיפה החליט לבטל הפטר (צו הפוטר חייב מחובותיו - ל.ד) שניתן לחייב פושט רגל. זאת לאחר שהחייב ניסה לקבל החזר מס בסך 25 אלף שקל לאחר קבלת ההפטר. למעשה, הקביעה של בית משפט קובעת כי כאשר פושט רגל, בעודו בהליך, בחר שלא לפעול מול מס הכנסה לקבלת החזרי מס והמתין עד לקבלת ההפטר החלוט ואז פעל לקבלת ההחזר בניסיון להעלימו מהנושים, יש מקום לביטול צו ההפטר שניתן.

מההחלטה של השופט איל באומגרט עולה כי ביולי 2018 ניתן לחייב הפטר חלוט, אושרה חלוקת דיבידנד לנושים ותשלום שכ"ט לנאמן לנכסיו, לאחר שהאחרון הודיע כי החייב עמד בתנאי תוכנית הפירעון. בינואר 2019, שוחרר הנאמן מתפקידו, לאחר שהודיע כי סיים את מלוא מלאכתו. אולם, ב-30 במרץ 2020, כלומר לאחר שניתן לחייב הפטר חלוט והנאמן שוחרר מתפקידו, עתר הנאמן, עו"ד מוטי בן ארצי, בבקשה למתן הוראות וטען כי לחייב יתרת זכות בסך של 25 אלף שקל במס הכנסה, בגין החזרי מס לשנים 2014-2015. כלומר, החזרי המס מתייחסים לתקופה הקודמת לצו הכינוס ומשכך מוקנים נכסי החייב לקופת הכינוס.

עוד טען הנאמן, כי נודע לו על ההחזר לאחר שהחייב פנה לשלטונות מס הכנסה לקבלתו, ונוכח העיקול שהוטל על ההחזר מתוקף צו הכינוס, התבקשה הסכמתו להסרת העיקול. החייב מנגד התנגד לבקשה וטען, כי הינו עצמאי ומשכך מחוייב בהגשת דוחות למס הכנסה. עוד טען החייב, כי פנה לשם כך למשרד רואי חשבון אשר במהלך עבודתו גילה שהוא זכאי להחזר מס בגין שנת 2015. לטענת החייב, הוא לא ידע על זכות זו ומשרד רואי החשבון הוא שיזם את הפניה למס הכנסה. כלומר, לשיטתו הוא פעל בתום לב.

בית המשפט לא קיבל זאת וקבע כי פעולותיו של החייב לאחר מתן צו ההפטר הן המלמדות על חוסר תום הלב והניסיון לנצל לרעה את ההליך. "יתרה מזו, על החייב, גם לאחר מתן ההפטר, לסייע במימוש נכסיו וחלוקתם. המסקנה הנובעת מהתנהלות החייב היא, כי בעודו בהליך בחר, ביוזמתו, שלא לפעול למול מס הכנסה להגשת דוחות וקבלת החזרים, אלא המתין עד לקבלת ההפטר החלוט ואזי פעל לקבלת ההחזר בניסיון להעלימו מהנושים... אשר על כן, בקשת הנאמן מתקבלת במובן שצו ההפטר מבוטל. כספי ההחזר ממס הכנסה יועברו לקופת הכינוס ויחולקו בין הנושים".

ההפטר בוטל והשופט מתח ביקורת על התנהלות החייב צילום: שאטרסטוק

אולם, יש הסבורים כי ההחלטה לא מידתית. לדברי עו"ד תומר רבינוביץ, מומחה לחדלות פרעון ומנכ"ל עמותת "דף חדש" שלא ייצג בתיק, "ביטול הפטר הוא צעד שמחזיר את החייב חמש שנים אחורה, לנקודה שבה היה ערב פשיטת הרגל, מה שאומר שיידרשו לו לפחות 5 שנים נוספות (ועלויות כספיות משמעותיות) כדי לקבל שוב את אותו ההפטר - חמש שנים שבהן הוא וכל בני משפחתו יתמודדו עם לחץ החובות - לחץ שמשפיע באופן ישיר על הבריאות, הזוגיות, היציבות הכלכלית של החייב, כמו גם על עתיד ילדיו, שבוודאי לא חטאו בדבר. כשם שאף אחד לא היה מעלה על הדעת להעניש אסיר משוחרר שחזר לפשע ע"י "ריצוי חוזר" של עונש המאסר, כך גם אין הצדקה להחזיר את החייב ואת בני משפחתו לחמש שנים נוספות של לחץ אינסופי. בהחלט ראוי להטיל סנקציה על חייב שמנסה להעלים נכסים (אם זה אכן המקרה), אבל ביטול צו הפטר היא סנקציה שראוי לשמור למקרים קיצוניים בלבד.

"כמובן שיש להטיל סנקציה על מי שניסה להעלים נכסים, אך הסנקציה צריכה להתאים לחומרת המעשה, ולשקול גם את ההשלכות שיהיו לה על השיקום הכלכלי של החייב ושל בני משפחתו. במקרה הזה, נראה לי שהחזר של הסכום שהתקבל מרשות המסים, בתוספת "קנס" של כמה אלפי שקלים, בהחלט היה יכול להיות עונש ראוי ומרתיע.

ראוי לציין שמדובר בסנקציה חמורה גם ביחס למקרים אחרים שנדונו בפסיקה, וכדאי שמערכת המשפט תקבע כללים אחידים למי שמפר את חובת תום הלב, תפרסם אותם בפומבי, ותחיל אותם באופן עקבי בכל תיק ותיק, כדי לייצר מדיניות מכוונת התנהגות, שתמנע מקרים כאלו בעתיד".