ישראל צריכה להקים טורבינות רוח בים התיכון

בעוד כארבע שנים יושלם פרויקט הקמת חוות טורבינות רוח מול חופי ניו ג'רזי. בטכנולוגיה ייחודית, מוקמות טורבינות מתכת כבדה, שגובהן עשרות מטרים והן צפות במימי האוקיינוס האטלנטי. הטורבינות צפויות לספק חלק משמעותי מאספקת החשמל של מדינת ניו ג'רזי. בכך, ארה"ב תצטרף לסין, בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות, שהקימו במים הטריטוריאליים שלהן חוות ענק של טורבינות רוח. מדוע הן עושות זאת? פשוט מאוד. זה משתלם.

ומה עם ישראל? בניגוד לתפיסה הרווחת, הפקת אנרגיה באמצעות גז טבעי מזהמת את הסביבה. ישראל מודעת לכך שיבוא יום ומאגרי הגז יתרוקנו והיא גם נערכת ליום שאחרי. בניגוד לכוונת הממשלה להקים טורבינות רוח נוספות בגולן, כפי שפורסם לאחרונה, לישראל יש מספר סיבות מדוע נכון ללכת בעקבות אותן מדינות ולהקים חוות של טורבינות רוח דווקא במרחב המים הטריטוריאלי.

ראשית, קרקע. משאב הקרקע בישראל יקר מאוד. בהשוואה למדינות רבות בעולם, ישראל רושמת גידול אוכלוסין מרשים ועימו גידול בצריכת החשמל. מתן מענה באמצעות אנרגיה סולארית או באמצעות טורבינות רוח על הקרקע, יחייב שימוש במרחבים שיצאו מכלל שימוש לטובת מגורים או לחקלאות. לדוגמה, תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים, המספקת כאחוז וחצי בלבד מצריכת החשמל של ישראל, מתפרשת על שטח של כארבעת אלפים דונם. מאה מטרים מפרידים בין טורבינות הרוח בהר בני רסן שבגולן, המשמשות בסך הכול את היישובים והמפעלים שבסביבה. שערו בנפשכם מהו השטח הנדרש כדי לספק חשמל לגוש דן, בפרט שהטורבינות החדישות של היום מחייבות מרחק של כ-500 מטרים זו מזו. בד בבד, לישראל רצועת חוף ארוכה ומרחב המים הטריטוריאלי גדול מאוד. יש לנצל זאת.

החווה באשלים. יושבת על שטח עצום צילום: אלבטרוס

סיבה שנייה: יעילות כלכלית. על סמך מודלים מחקריים, ישראל יכולה להפיק חשמל בים בהיקף משמעותי מאוד ואף לייצא למדינות דוגמת קפריסין וירדן. הכול תלוי בכמות הטורבינות שיוצבו בים. בהתאם, יירד מחיר החשמל בארץ, משום שהרוח נושבת באופן תדיר והיא לא עולה כסף. זאת, בניגוד לתחנות כוח המבוססות על גז או פחם. כאן מדובר על עלויות של הקמה והחזקה בלבד.

הסיבה השלישית ייחודית למדינת ישראל, והיא - ביטחון אנרגטי. תחנות הכוח בארץ נמצאות על הכוונת של מדינות אויב וברורה משמעות הפגיעה בהן. לעומת זאת, פריסת עשרות חוות של טורבינות רוח בים התיכון תקנה לישראל ביטחון אנרגטי. חוות טורבינות המספקת חשמל לעיר מודרנית, מכילה מאות טורבינות הפרוסות במרחק של כחצי קילומטר זו מזו. לפיכך במצב בו מדינת אויב תצליח לתקוף אותן, הנזק יסתכם במקרה הגרוע בהשבתת טורבינות בודדות. מבחינה אנרגטית הפגיעה תהיה מינורית והשיקום יהיה מהיר, כך שהעניין מצד גורמים עוינים לפגוע בהן יהיה בהתאם.

טורבינות רוח מול חופי בריטניה. פרויקט כזה יספק ביטחון אנרגטי לישראל צילום: משרד האנרגיה הבריטי

למען הגילוי הנאות, אציין שאני חבר בצוות המחקר של אוניברסיטת רוטג'רס שבניו ג'רזי, המלווה את הקמת החוות מול חופי המדינה. המידע והניסיון שנצבר בעולם הוא עצום, כאשר נדבך משמעותי מתוכו מתייחס להיבט הסביבתי וההתאמה הטכנולוגית. בדומה לאסדות גז, הטורבינות צפות בים ואין צורך לבנות יסודות בקרקעית כדי למקם אותן. על כן, זרמי הים והדגים החיים בו ימשיכו להתנהל כסדרם. הטורבינות לא ייראו מקו החוף, משום שיוקמו הרחק ממנו. מבחינת נתיבי תעבורה ימיים, ישראל תצטרך להסדירם מחדש, כפי שארה"ב הסדירה נתיבי תעבורה שעוברים בין החוות אל המפרצים והנמלים בניו ג'רזי וניו יורק.

ככל שיצטרפו עוד גורמים מקהילת המחקר בישראל לעסוק בזה, תגבר ההבנה מצד הציבור שהבריזה הים תיכונית, לא רק שהיא מפנקת, היא יכולה להיות גם מחשמלת.

היום, ה-5 ביוני, הוא יום איכות הסביבה העולמי

הכותב הוא פרופ' בכיר במרכז האקדמי לב, מומחה לחקר זרמי אוויר ומים, וחוקר עמית באוניברסיטת רוטג'רס בניו ג'רזי