הציבור ברח מניירות הערך אל הפקדונות והפסיד את העליות

שלושת הבנקים הגדולים בישראל, הפועלים, לאומי ודיסקונט, פרסמו בשבועיים האחרונים את תוצאותיהם לרבעון הראשון של 2020. את עיקר הפוקוס תפס הזינוק בהפרשות להפסדי אשראי, שחתך את רווחיהם, אולם מהנתונים עולה מגמה מעניינת נוספת: הציבור נבהל מהמפולת בבורסה שאירעה בחודש מרץ בשל בהלת הקורונה ‑ ומיהר להיפטר מניירות הערך שלו ולהתבצר בפקדונות. מדו"חות הבנקים עולה כי במהלך הרבעון הראשון זינק היקף פקדונות הציבור בשלושת הבנק ביותר מ־84 מיליארד שקל, וחצה את רף הטריליון שקל ‑ עלייה של 9% בתוך רבעון.

ניתן להניח כי מגמה דומה צפויה גם בדו"חות בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי, שיפורסמו היום, מה שיקפיץ את היקף הסכומים שהופקדו במהלך הרבעון הראשון של 2020 לאזור 100 מיליארד שקל.

לשם השוואה, בשנת 2019 גדלו פקדונות הציבור בשלושת הבנקים הגדולים בממוצע של כ־30 מיליארד שקל ברבעון, כלומר שבמהלך "רבעון הקורונה", קצב ההפקדות היה כמעט פי 3. הסיבה לכך היא כאמור המפולת שאירעה בשוק ההון בחודש מרץ, במהלכה איבדו מדדי המניות המובילים עד 30% משוויים תוך זמן קצר. הפאניקה מהנפילות החדות, כמו גם חוסר הוודאות מהצפוי במגיפת הקורונה היו כנראה יותר מדי למשקיעים, שמיהרו להוציא את כספיהם מהבורסות ולהפקידם בבנקים.

40 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות בחודש

נתוני דו"חות הבנקים הגדולים עומדים בהלימה עם נתוני תעשיית קרנות הנאמנות ‑ הענף המרכזי דרכו משקיע הציבור את השקעותיו לטווח קצר ובינוני. במהלך חודש מרץ 2020 נפדו מקרנות הנאמנות יותר מ־40 מיליארד שקל, שהן 15% מהיקף נכסיהם המנוהלים. כאשר מוסיפים לכך גם את יציאת כספים מהמגזר העסקי, וגם עלייה טבעית בהיקף הכסף, מגיעים למספר האדיר של 84 מיליארד שקל.

מהנתונים עולה שעיקר יציאת הכספים היתה בקרב משקי הבית. כך למשל, דו"חות בנק דיסקונט חושפים כי פקדונות משקי בית גדלו ב־11% במהלך הרבעון הראשון, לעומת עלייה של 6% בלבד בפקדונות של עסקים גדולים. מגמה דומה ניתן למצוא גם בדו"חות בנק הפועלים, שם פקדונות משקי הבית זינקו ביותר מ־11% ברבעון הראשון, לעומת עלייה של 7.4% בכלל פקדונות הבנק בתקופה זו.

מבין שלושת הבנקים בולטת העלייה בפקדונות בבנק לאומי ‑ היקף פקדונות הציבור זינק בתוך רבעון ב־12%, שהם 45 מיליארד שקל. בלאומי מציינים כי העלייה החדה נבעה ממעבר כספים משוק ההון לפקדונות, אולם גם מעלייה בהיקף הפקדונות של המשקיעים המוסדיים. בבנק מציינים כי תיק ניירות הערך של לקוחות הבנק איבד יותר מ־100 מיליארד שקל בתוך רבעון וירד ל־710 מיליארד שקל. הירידה החדה נובעת הן ממכירת ני"ע, והן מירידת שווי בשל המפולת בשווקים.

מי שברח לפקדונות פספס את התיקון בשווקים

אלא שלקראת סוף חודש מרץ החל התיקון בשווקים, ונכון להיום תיקנו חלק משמעותי מהירידות. לעומת זאת, הפקדונות מניבים תשואה אפסית, בשל הריבית הנמוכה במשק. המשמעות היא ששוב (רוב) הציבור הרחב הגיב בפזיזות, מיהר למכור את החזקותיו בבורסה בזול, ופספס את העליות שהגיעו לאחר מכן.

הגורם המרכזי העובד מול משקי הבית בניהול השקעותיהם הם יועצי ההשקעות. אלא שצריך לזכור כי בזמן המשבר, כאשר 85% מסניפי הבנקים היו סגורים, נתנו יועצי ההשקעות שירות חלקי. כמו כן, מול הפאניקה שפשטה באותה תקופה ושהתעצמה ככל שהירידות בשווקים התחזקו, קשה היה לשכנע את הלקוחות לספוג את ההפסדים ולהישאר בהשקעותיהם.

סביר להניח כי בדו"חות הרבעון השני נראה מגמה הפוכה, של קיטון בהיקף הפקדונות וחזרה לשוק ההון, אלא שספק רב אם המשקיעים (ובעיקר הציבור הרחב) ידעו לתזמן את היציאה והחזרה לשוק, ולכן סביר שרבים מהם פספסו חלק משמעותי מהתיקון בשווקים.

מימין: מנכ"ל לאומי חנן פרידמן, מנכ"ל דיסקונט אורי לוין ומנכ"ל הפועלים דב קוטלר צילומים: גדי דגון, כפיר סיון

הבנקים הרוויחו מהזינוק במחזור המסחר

דו"חות הבנקים חושפים כי היה להם גם רווח מסוים מהפאניקה: הכנסות פועלים, לאומי ודיסקונט מעמלות ני"ע זינקו ברבעון הראשון בקרוב ל־25% ל־508 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד. נזכיר מחזור המסחר במניות ובאג"ח ברבעון הראשון זינק ביותר מ־50%. עיקר הזינוק היה בחודש מרץ, במהלכו היו ימים עם מחזורי המסחר גבוהים פי שלושה ואף למעלה מכך לעומת ימים שגרתיים.

בבנק הפועלים זינקו ההכנסות מעמלות בתחום ני"ע ב־28% ל־223 מיליון שקל. בבנק לאומי הן זינקו בקרוב ל־24%. בלאומי ציינו כי נרשמה פעילות מוגברת גם בפעילות הקשורה למט"ח. הכנסות הבנק מעמלות המרה קפצו ב־50% ברבעון הראשון ל־137 מיליון שקל. נתונים דומים פרסמה גם הבורסה, שהכנסותיה משירותים ברבעון הראשון זינקו ב־25%, למעל 80 מיליון שקל.