תחנת הרדיו א-שמס: "חסימת המעבר ממתחם התחנה לקיבוץ - גזענות"

התוכנית להרחבת קיבוץ כפר החורש גורמת לפגיעה כלכלית אנושה בתחנת הרדיו הפרטית הערבית הגדול בישראל, בריכת שחייה ומעון לאנשים עם מוגבלות שכלית. כך טוען סוהיל כראם מבעלי המתחם ותחנת הרדיו.

בעתירה שהגיש לאחרונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לעתירות מנהליות ודיון בה נקבע ליוני הקרוב, טוען כראם באמצעות עו"ד קייס נאסר ועו"ד יהושוע גבעון כי התוכנית להרחבת כפר החורש שקיבלה תוקף בספטמבר 2019 מבטלת תוכנית אחרת שאושרה לפני שנים לסלילת כביש שנועד לחבר את המתחם למועצה האזורית אליה הוא שייך- עמק יזרעאל. לטענתו, הסיבה לכך שבוטל הכביש המתוכנן היא הרצון למנוע מערבים לעבור בקיבוץ. כביש אחר פנימי שימש מזה שנים רבות ומאפשר מעבר מהמתחם למועצה דרך הקיבוץ נחסם באבנים ומצוי גם הוא במחלוקת משפטית. כך נותק המתחם מהמועצה האזורית אליה הוא שייך מבחינה מוניציפלית, והגישה אליו היא רק מכיוון נצרת ממזרח. הנסיעה דרך כביש זה ליישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל ולמשרדי המועצה אורכת כ-50 דקות.

במצב הזה המועצה האזורית מסרבת לספק למתחם שירותים מוניציפליים ובהם פינוי אשפה. במכתב שנשלח לכראם מהמועצה בנובמבר 2019 נכתב כי משום שכביש הגישה נחסם המועצה אינה יכולה לאסוף אשפה, ולכן תשפה את בעלי המתחם באמצעות זיכוי בתשלום ארנונה. "נכון להיום כביש הגישה סגור, הדרך היחידה להגיע אל המעון היא דרך היישוב יפיע, נסיעה שאורכת 50 דקות הלוך ושוב בתוך רחובות יפיע. אין בכך היגיון ואין בכך סבירות", כתבה המועצה.

המתחם של תחנת רדיו א-שמס צילום: גיל נחושתן

תיוג פסול המעודד גזענות

את התוכנית להרחבת כפר החורש מקדם משרד הבינוי והשיכון והיא נועדה לאפשר הוספת 350 בתים מהם 140 בהרחבה קהילתית בשטח והיתר באמצעות מילוי שטחים ברקמה הקיימה. המתחם של כראם בגודל 40 דונם שמש בעבר בית מרגוע של קופ"ח כללית. ב-2002 חברת מרגוע לעובד מכרה אותו לאחר מכרז לכראם. כיום יש בו בריכת שחייה, מעון לאנשים עם מוגבלויות וכן כראם מפעיל ממנו את תחנת הרדיו הערבית הפרטית הגדולה בישראל א-שמס. תחנת הרדיו הערבית הפרטית האחרת החלה לפעול רק לפני כמה חודשים.

תוכנית ההרחבה של כפר החורש פורסמה להפקדה בדצמבר 2018. ב-2019 כראם הגיש התנגדות לתוכנית כפר החורש הכוללת גם הצעה לדרך חלופית. במאי שנה שעברה הוועדה המחוזית דחתה את ההתנגדות. אחד הנימוקים היו כי "אין שום תועלת בכך שהמבקרים במתחם יעברו בדרך הקיבוץ, יפריעו לחייהם של חברי הקיבוץ, יסכנו אותם ויגרמו למחלוקות קשות בין הקיבוץ לבין המבקרים".

בינואר השנה דחה בית משפט המחוזי עתירה של כארם בנימוק דומה כי "אין כל הגיון תכנוני בהעברת נפח תעבורה המיועד למתחם תיירותי דרך ישוב קיים, דבר שיביא לחיכוכים ומחלוקות ויפריע לחייב התושבים". כיום המבקרים במתחם עוברים בישוב יפיע הערבי, מעולם לא נטען כי מעבר מבקרי המתחם בישוב זה מפריע לתושבים

בעתירתו לבית המשפט העליון טוען כראם כי הוועדה המחוזית ובית המשפט לא קיבלו לידיהם כל בחינה תנועתית שמעידה על נפח תנועה מסוכן ולכן לדבריו "מדובר בתיוג פסול למערערות ולמבקריהן המוצגים מראש באור שלילי כאישיות בלתי רצויה בקיבוץ. מדובר בקביעה מפלה המעודדת הפרדה גזענית". בנוסף נטען כי ההחלטה שוללת בצורה מוחלטת את זכות המערערת לחופש תנועה, זכותן לגישה ישירה למועצה נלקחת וכי לאור העובדה שבמתחם פעילות תיירותית ביטול הדרך תפגע בו אנושות.

בשיחה עם כלכליסט אומר כראם: "כל עוד פעל במקום בית הבראה 'מרגוע לעובד' היה מעבר לקיבוץ, כשאני הגעתי התחילו לשים מחסומים. רציתי להיות חלק, להשתלב, להיות איתם בקשר טוב אבל יש קומץ שמפיץ ארס. התוכנית הופכת אותי לאי בודד שלא שייך לשום מקום. יש לי מעון לאנשים מוגבלים בשכלם, למה אני צריך לנסוע 50 דקות כדי להגיע למחלקת חינוך או רווחה של המועצה?!. אני רוצה שיגיעו לבריכה שלי גם תושבי עמק יזרעאל אני לא רוצה רק ערבים אני רוצה שגם יהודים יבואו, מהקיבוץ, ממגדל העמק. כלכלית זו פגיעה אנושה".

עו"ד בנג'י לבנטל שמייצג את כפר החורש אומר בשיחה עם כלכליסט: "הכביש שבמחלוקת תוכנן בשנות ה-80 ולא נסלל מעולם. הם צצו היום עם טענות על גזענות בגלל שלא הצליחו בהליכים משפטיים אחרים. הם מנסים ליצור מציאות שלא קיימת. הצורה של הצגת הדברים היא מניפולציה. יש הרבה ישובים שצריכים לעבור דרך מסוימת כדי להגיע ממקום למקום. אין שום הצדקה לדרוך על הראש לעצור תוכנית של הקיבוץ בגלל דרך שהם רוצים. אם אתה רוצה ליצור דרך גישה תגיש תוכנית מסודרת או תבקש לעשות משהו בתוך תוכנית שיסדיר את הדבר".

עו"ד קייס נאסר צילום: אלעד גרשגורן

מהמועצה האזורית עמק יזרעאל נמסר: "העתירה של מעון נצרת נדחתה ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת. העותרת יצאה נגד הרחבת הקיבוץ בנימוק שההרחבה עולה על תוואי כביש שמוביל למתחם. ביהמ"ש קבע שהכביש בוטל כחוק לפני עשרות שנים ולכן תכנית ההרחבה אושרה כחוק. העותרת הגישה בקשה לביהמ"ש העליון למתן צו מניעה זמני, וגם בקשה זו נדחתה.ביהמ"ש קבל את עמדת הועדה המחוזית לתכנון ובניה שדרך הגישה למתחם מעון נצרת לא צריכה לעבור דרך הקיבוץ, במיוחד שעה שיש כביש גישה אחר למתחם. הטענות לאפליה גזענית מקוממות וחסרות שחר. חזקה על ביהמ"ש המחוזי ועל ביהמ"ש העליון שבחנו את טענות העותרת ודחו אותן באופן ענייני לגופן".

מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון נמסר: "בניגוד לנטען, התוכנית לכפר החורש לא ביטלה את הכביש המתוכנן למתחם המדובר, שכן הכביש המתוכנן בוטל כבר בשנות השמונים. עובדה זו אושרה הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון. יתר על כן, בשום שלב, לא בפני הוועדה המחוזית ולא בפני בית המשפט המחוזי, לא נטען על ידי המערערות, כי ישנו אלמנט המערב את מוצא המערערות, וטענה זו הומצאה לראשונה בעת הגשת הערעור, ככל הנראה בשל דלות הטענות שהיו למערערות. צר לנו שבעניין תכנוני נטו, עלו טענות לגזענות, אשר בינן לבין המציאות אין מאומה, ואף נפסלו על ידי בית המשפט העליון":