אחרי 16 שנה: שטחי עמק יזרעאל יעברו למגדל העמק לבניית דירות
סכסוך קרקע בין כפר יפיע, המועצה האזורית עמק יזרעאל ועיריית מגדל העמק נפתר בהעברת קרקע מעמק יזרעאל למגדל העמק, לבניית 4,500 דירות. קרקעות יפיע יחכו לפתרון מאוחר יותר. ראש המועצה האזורית: "זה יציל את קיבוץ כפר החורש"
סכסוך גבולות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל, עיריית מגדל העמק וכפר יפיע, שתקע את הפיתוח באזור במשך 16 שנה, הגיע לסיומו באמצעות ועדת גבולות שהקים משרד הפנים.
לפי החלטת הוועדה, שבראשה עמד פרופ' ערן רזין, כ־1,100 דונם יעברו משטחי קיבוץ כפר החורש שבמועצה האזורית עמק יזרעאל לשטחה המוניציפלי של מגדל העמק. על שטחים אלה מתוכננת לקום שכונת ענק בת 4,500 יחידות דיור, שתגדיל את מספר בתי האב במגדל העמק בכ־55%. בהמשך מתוכננת גם העברת קרקעות מעמק יזרעאל ליפיע ולהפך, אבל הסכם זה עדיין נמצא על שולחן הדיונים.
סוגיית שיוך הקרקעות לטובת מגדל העמק נדונה בוועדות שונות במשרד הפנים מ־1995. ועדת ברזילי שעסקה בנושא הגישה את מסקנותיה בשנות התשעים, ואחריה ועדת ניב הגישה את מסקנותיה ב־2005. שתי הוועדות קבעו כי השטחים יעברו למגדל העמק, אך ועדות אלה הוקמו לפתרון סוגיה משולשת, שכללה גם ניסיון להעברת שטחים מהכפר יפיע הממוקם מזרחית למגדל העמק. בפועל, יפיע לא הסכים להסיר הערת אזהרה שנרשמה לטובת הכפר על ידי הנציב העליון ב־1947 בקרקע המריבה, ובכך סוכלה למעשה התוכנית המשולשת להעברת השטחים.
שטח לבנייה במגדל העמק צילום: ערן יופי כהן
לדברי רונן פלג, מהנדס העיר מגדל העמק בשנתיים האחרונות, בזמן שהביקושים לנדל"ן למגורים הגיעו לשיא וערים סמוכות כמו עפולה נהנו מהם, החמיצה מגדל העמק את ההזדמנות למשיכת אוכלוסייה איכותית חדשה לגבולותיה בגלל מחסור בקרקעות לפיתוח מיידי, ולכן נדרשה האצה בפתרון סוגיית הקרקע. לדברי פלג, מסיבה זו החליט במרץ 2011 מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני, להקים ועדת גבולות - כשהפעם קרקעות כפר יפיע יישארו מחוץ למשוואה - ולדון רק בהעברת הקרקע בין עמק יזרעאל למגדל העמק.
בתוך כמה חודשים הצליחו שתי המועצות להגיע לפשרה. לפי ההסכם, שטחי עמק יזרעאל יעברו למגדל העמק בשלבים. מגדל העמק הסכימה, מצדה, לוותר על המרכז המסחרי שיוקם, לפי התוכנית, בצומת הכניסה המערבית לעיר; עם זאת, ההכנסות ממתחם זה ובהן אגרות, היטלים וארנונה יחולקו שווה בשווה בין שתי המועצות. כמו כן תעביר מגדל העמק 50% מהיטלי ההשבחה שיתקבלו בשטח התוכנית כולה, בשל שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות למגורים.
לפי התוכנית תיבנה השכונה ממזרח למערב בשלבים: החלק המזרחי יכלול בנייה צמודת קרקע במגרשי בנה ביתך, והחלק המערבי ייבנה בבנייה רוויה צפופה וייועד לציבור הדתי. בחלקה הדרומי של השכונה, בחלק הסמוך לקיבוץ יפעת, הוחלט כי מאגר מים הקיים היום יישמר ויהפוך לאגם נופי אקולוגי. לצד האגם מתוכננים מבני ציבור, כגון בתי ספר וקאנטרי קלאב.
אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אמר ל"כלכליסט" כי הוא לא רואה בוויתור על השטח הפסד של עמק יזרעאל. "לאחר שתיפתר הבעיה מול יפיע, מתוכננת העברת קרקעות נוספת. אנחנו ומגדל העמק נעביר עוד כ־700 דונם ליפיע, ויפיע יעבירו לכפר החורש כ־250 דונם. על קרקעות אלה נוכל לפתח כ־200 יחידות דיור שישמשו את ילדי הקיבוץ שמעוניינים מאוד לחזור לגור בו, ואוכלוסייה צעירה נוספת - אחרת היישוב הזה יזדקן ולא ישרוד. אני מוכן לשלם בקרקעות בעמק כדי לאפשר את הפיתוח הזה", סיכם בצר.
סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל, הסביר כי לפני פחות מחצי שנה הוא קיים פגישה עם ראש מועצת יפיע שבה השתתף גם אלי ברדה, ראש המועצה המקומית מגדל העמק. "המפגש שהתקיים שינה את הלך הרוח, וביפיע שמחו לדעת שיש מבוגר אחראי שפוקח עין על המתרחש. בסופו של דבר ההסדר הזה חשוב להתפתחות של שלוש המועצות", אמר שלום.
במשרד לפיתוח הנגב והגליל מתכננים לתת רוח גבית נוספת לפיתוח במגדל העמק. לדברי פנחס ולרשטיין, המייעץ למשרד בנושאי התיישבות, כיום "מתבשל" מכרז לכ־600 יחידות דיור צמודות קרקע במגדל העמק בתב"ע מאושרת, המיועדות לשמש גרעין דתי תורני בשיתוף קהילות ישראל. "יש לנו רשימות של משפחות שמעוניינות להתיישב במקום. אנו פועלים במלוא המרץ כדי לקדם זאת. אני מניח שזה ייקח לפחות שלוש שנים עד לאכלוס הבתים, וכשזה יקרה תגדל אוכלוסיית מגדל העמק בכ־10%".
