ההזדמנות הגדולה שמייצר משבר הקורונה לרשויות המקומיות

אם קיים גורם שתפקד במשבר הזה באופן מעורר הערכה ופחות בכותרות, אלו הרשויות המקומיות. הרוב המכריע של הרשויות לוקחות בחודשיים האחרונים אחריות, אל מול העדר התכנון, השקיפות והשיתופיות במערך הממשלתי. הן פעלו ליצירת מענים מהירים ואפקטיביים עבור התושבים בכל מקום בהתאם לאוכלוסיות ולצרכים שלהן.

מחדר המצב בבני ברק שסנכרן בין התושבים לרשויות ולכוחות בזירה, דרך עיריית עראבה שהצליחה לשמר על רציפות תפקודית על ידי מעבר מהיר של עובדיה לעבודה מקוונת ועד עיריית כפר סבא שסיפקה מידע מלא ועדכני על המצב לתושבים באתר שלה. עוד ראויים לציון הטיפול בקשישים בכל הערים, וראשי הערים שעברו עם משאית ורמקולים ועשו שמח - כנראה שגם לכך יש חשיבות. 

השאלה המרכזית היא מה יקרה בשלב אליו נכנסנו השבוע, שהינו מאתגר לניהול. הכמיהה לחזור לשגרה מייצרת הטעיה. אנחנו בעיצומו של משבר. רבים מהארגונים והאנשים בהישרדות, ועדיין יש חוסר וודאות וקושי לצפות את מה שלפנינו.

חנויות שנסגרו בשל המשבר ברחוב דיזנגוף בתל אביב צילום: דוד הכהן

משברים מאיצים באופן משמעותי תהליכים שללא המשבר היו קורים באופן איטי. אנחנו רואים את זה בהרבה מישורי חיים, וכאן טמונה ההזדמנות הגדולה עבור הרשויות המקומיות. הזדמנות למה? לחיזוק החוסן של הקהילות, להעצמת הסולידריות הגבוהה שנוצרה ברמה המקומית, לניהול מערכת החינוך עם פחות התערבות ממשלתית, למינוף רשתות וכוחות מקומיים, ולטיפול באופן משותף וחכם בשיקום וביסוס העסקים הקטנים. ראש רשות שבמשמרת שלו ייסגר בית עסק, משפחה תרעב בשל המצב, עצמאי נואש יתאבד, או שתושביו ייאבדו שייכות ואמון, נכשל בתפקידו.

מנהיגים בעולם הארגוני נדרשים כעת להוביל תהליכים עם בעלי העניין (עובדים, לקוחות, ספקים ושותפים) להבניית המשמעות של העולם החדש, לבריאה משותפת של העתיד, לשאילת השאלות הנדרשות ליצירת המענים. מנהיגים אלו מעצבים מרחבים דיאלוגיים כדי לייצר את כל אלו, ובדרך זו גם לחזק את החוסן האישי והארגוני, את תחושות המחוברות, השייכות והערך. בזירה המוניציפאלית אנו נדרשים לכך כיום אף יותר מכל זירה אחרת.

הרשויות המקומיות והאזוריות צריכות משלב זה להוביל את ניהול המשבר עם מקסימום סמכויות ועם מינימום שליטה של משרדי הממשלה. מנהלי בתי הספר צריכים את ההנחיות והגיבוי מהרשות המקומית. בעלי העסקים אשר איבדו אמון במדינה צריכים לדעת כי יש להם כתובת משמעותית יותר מאשר הנחות בארנונה. ראשי הערים והמחלקות הרלבנטיות בכל רשות, חברות כלכליות, תאגידים עירוניים, צריכים לכנס בדחיפות את הארגונים העסקיים והחברתיים שבזירה לתהליך משותף ולהוביל שיח ומהלכים שיביאו לאימפקט משמעותי.

המנוף לשיקום העסקים הקטנים יהיה בעיקר בזירה המקומית. צרכנים שרגילים לקנות רק ברשתות לפתע גילו את המכולת השכונתית. גם אם היא טיפה יותר יקרה מרשת, השכנים כיום אכפתיים להמשך קיומה יותר מבעבר, ויתכן כי ימשיכו לקנות בה. את המחויבות הקהילתית לעסקים קטנים הרשות צריכה לעודד. שיתופי פעולה בין הארגונים, כל הקלה נוספת אפשרית במיסים ובהיטלים, ויצירת פתרונות נוספים, את כל אלו הרשות מצופה כיום להוביל, תוך מינוף עוצמת הקהילות, מערכי המתנדבים, רשתות מקומיות ומשאבים נוספים.

השטח ידע לעבוד ביחד ולפתור את הבעיות טוב יותר מכל התערבות ממשלתית. בשני תנאים – מנהיגות מקומית אמיצה שתוביל את התהליך ודיאלוג ושיתוף פעולה בין כל השחקנים באקו סיסטם המקומי והאזורי. זו שעתן היפה של הרשויות אם יבחרו בכך. האופן שבו הרשויות יתנהלו כעת ישפיע לאורך שנים על אמון תושבי הרשות בה, ועל האמון והחוסן בקהילה.

הכותב הוא מומחה לשיתופיות ואמון, משא ומתן וגישור, מרצה באוניברסיטת ת"א ובבינתחומי, ושותף בקבוצת גומא-גבים