הסטארט־אפ של שופט העליון, מבקר המדינה ויו"ר רשות ני"ע

גם בכירים לשעבר במשרד מבקר המדינה רוצים נתח מהייטק. אלי מרזל, עד לאחרונה מנכ"ל משרד מבקר המדינה ומתן גוטמן ששימש כראש מטה במשרד מבקר המדינה, הקימו חברה שמטרתה לבקר טכנולוגיות כדי לוודא שהן לא מפרות זכויות אדם.

למיזם (CybeRighTech (CRT חברו שמות נוצצים נוספים שלרוב לא מזוהים עם עולמות הטכנולוגיה: השופט סלים ג'ובראן, לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, מבקר המדינה לשעבר השופט יוסף שפירא ויו"ר רשות ניירות ערך לשעבר פרופסור שמואל האוזר. השלישייה משמשת כוועדה המייעצת של המיזם וסייעה בבניית המתודולוגיה והקוד האתי שעל פיו ייבחנו החברות.

מימין: מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא ויו"ר רשות ניירות ערך לשעבר שמואל האוזר צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל

השירות של CRT נולד לתוך מציאות בה המוניטין של הסייבר הישראלי הוכתם בעקבות פעילותן של חברות כמו NSO, ששמה נקשר לפרשת חיסול העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, ואניוויז'ן שפתרונותיה לזיהוי פנים שימשו לפי תחקיר של רשת NBC למעקב אחרי האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. במקרה של אניוויז'ן הדבר הוביל לביטול השקעה של מיקרוסופט בחברה.

לדברי מרזל וגוטמן, הצורך בפיקוח על הטכנולוגיה במטרה למנוע פגיעה בפרטיות וזכויות הפרט התחדד אף יותר בתקופת הקורונה כאשר מדינות רבות הגבירו את השימוש באמצעים טכנולוגיים למטרות מעקב אחר אזרחים. "משבר הקורונה החריף את חששות הציבור מפני המידע שנאסף עליו - האם אפשר היה להשתמש באמצעים מידתיים יותר? כך למשל המדינה אפשרה למשטרה להוציא איכונים של מחוייבי בידוד, כאשר בפועל אפשר היה פשוט לשלוח שוטרים באופן רנדומלי שיבדקו את הנוכחות".

מרזל וגוטמן בנו מודל לבדיקת נאותות, עמידה בכללי ציות והערכת סיכונים בתפר שבין הטכנולוגיה לזכויות אדם. המודל מבוסס על כללים להסדרה בנושא שנוסחו באיחוד האירופי, בארגון ה־OECD ובאו"ם, אך אינם מהווים חקיקה, אלא עקרונות מנחים בלבד. המודל בוחן את המוצרים של החברות ואת החוזים שלהן מול הלקוחות ומוודא שאין בהם פתח לפגיעה בזכויות אדם ופרטיות.

מימין: מתן גוטמן, אלי מרזל, מייסדי CRT צילום: שלומי יוסף

קהל היעד העיקרי של CRT הן חברות סייבר וגיימינג, תחומים בעלי החשיפה הגבוהה ביותר לסוגיות של הפרת הפרטיות וזכיות הפרט. התוצר הסופי הוא מעין "תו תקן" שיקרא Human Rights Quality Seal אשר מרזל וגוטמן מקווים שיהפוך לסטנדרט גלובלי.

ל־CRT כבר יש מספר לקוחות, בהם גם חברת המודיעין והסייבר Cobwebs שעלתה באחרונה לכותרות לאחר שגייסה לשירותיה את האלוף במילואים רוני נומה שהופקד על הטיפול בקורונה בבני ברק. CRT שהוקמה בסוף 2019 פועלת בינתיים בשיטת בוטסטראפ ללא גיוס הון חיצוני. מרזל, שמשמש כנשיא CRT, פרש ממשרד מבקר המדינה בקיץ 2019 לאחר שבע שנים בתפקיד. גוטמן, בוגר הרווארד ששימש בעבר גם כעוזרו המשפטי של השופט בדימוס אהרון ברק, עזב את משרד מבקר המדינה עם כניסתו של המבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן לתפקיד.

מרזל מעריך כי החברה תפעל לגיוס הון כדי לגייס לקוחות בחו"ל. ב־CRT רוצים לקבל מומנטום עסקי מן המהלך האחרון של פייסבוק שהכריזה בדצמבר על הקמת גוף בקרה עצמאי עם תקציב של 130 מיליון דולר שאמור למנוע מהחברה ליפול לתוך "בורות" בתחום זכויות האדם. "רוב החברות לא יכולות להרשות לעצמן הקמת גוף כזה ואנחנו רוצים לתת את השירות הזה באופן חיצוני", אומר מרזל. גוטמן ומרזל פונים לא רק לחברות שמפתחות את הטכנולוגיות, אלא גם לגופים שמשתמשים בהן ועלולים ללא ידיעתם לפגוע בזכויות אדם.