$
בארץ

ניתוח כלכליסט

ארה"ב דורשת מישראל לבחור צד במלחמה הכלכלית מול סין

הביקור החריג של מזכיר המדינה האמריקאי בשבוע שעבר נועד לסמן לישראל כי המלחמה של ארה"ב עם סין מסלימה בעידן הקורונה. קשרי המסחר והאינטרסים הכלכליים הצומחים בין ישראל לסין ייאלצו את שתי המדינות להלך בין הטיפות

סופי שולמן 07:0417.05.20

בישראל, המחשבה הראשונה היא תמיד זו הביטחונית. לכן הרוב הניחו כי ביקורו הבהול של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, בעיצומם של ימי הקורונה, יהיה קשור לסוגיות של ריבונות וסיפוח. אלא שבניגוד לישראל החרדתית במישור הביטחוני, אצל האמריקאים המחשבה הראשונה היא תמיד זו הכלכלית.

 

 

 

בישראל הופתעו לגלות כי פומפאו הוציא את עצמו מהסגר וצלל לתוך הקורונה הישראלית בעיקר כדי להזהיר את ישראל מפני העמקת שיתוף פעולה כלכלי עם סין. באופן פרטני דובר על מתקן ההתפלה בשורק, אבל זהו רק קצה הקרחון. הביקור החריג נועד לסמן לישראל - המלחמה מתחילה ובקרוב תהיו חייבים לבחור צד.

הפעם כבר לא מדובר יהיה במלחמת סחר. על הפרק עומדת מלחמה קרה חדשה - בין ארה"ב לסין. כפי שהיה במלחמה הקרה המקורית יהיה קשה להישאר בגוש ה"בלתי מזדהות", בוודאי לא עבור מדינה כמו ישראל שהיא בעלת ברית מובהקת של ארה"ב.

 

ניווט בין ארה"ב לבין סין, שלפני הקורונה היתה צפויה לעקוף את ארה"ב ולהפוך לכלכלה הגדולה בעולם, תהיה משימה מורכבת ביותר עבור שר החוץ הנכנס גבי אשכנזי. ישראל עבדה קשה בעשורים האחרונים על הגדלת קשרי המסחר עם סין ובשנים האחרונות המאמצים האלה נושאים פרי.

 

 

נשיא סין שי ג'ינפינג נשיא סין שי ג'ינפינג צילום: איי פי

 

מה שמתחולל כעת בזירה הגלובלית עלול לאלץ את הממשלה לעשות Delete על התהליכים האלה. למלחמה החדשה יקראו "מלחמת שרשראות האספקה" והכלים כבר החלו לנוע על הלוח.

 

"שרשראות האספקה המטופשות האלה הן בכל העולם - הכל מיוצר בחלקים שונים של העולם ואם חתיכה קטנה מהעולם מתקלקלת, הכל נהרס". את המשפט האלגנטי הזה אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בראיון לפוקס ביזנס בדיוק בזמן שפומפאו נסע לישראל וסיכם: "אנחנו חייבים את כולם בארה"ב".

 

המלחמה הקרה מתחממת

 

שעות ספורות אחרי הראיון הודיעה ענקית השבבים הטאיוונית TSMC כי תבנה מפעל שבבים חדש באריזונה בהשקעה של 12 מיליארד דולר. לא מדובר במהלך מקרי, אלא תולדה של לחץ מתמשך מצד ממשל טראמפ שלא רוצה ש־TSMC, יצרנית השבבים העצמאית הגדולה בעולם תספק את תוצרתה ליצרנית הטלפונים הסינית וואווי. TSMC מספקת שבבים גם לאפל, נבידיה וקוואלקום.

 

 

 

אם מדברים על וואווי, הרי שביום שישי הוציא הממשל האמריקאי הנחיה האוסרת על מכירות שבבים שיוצרו בחו"ל באמצעות טכנולוגיה אמריקאית ליצרנית הסמארטפונים השנייה בגודלה אחרי סמסונג. התגובה הסינית לא איחרה להגיע והממשלה בבייג'ינג רמזה כי תכניס מספר חברות ענק אמריקאיות החל מאפל ועד בואינג לתוך רשימת "חברות לא אמינות" שמשמעותה איסור רכש מהן. אם תתממש, המכה תהיה קשה במיוחד עבור בואינג שכבר נמצאת במשבר עסקי חמור עוד לפני הקורונה בגלל הפגמים בייצור מטוסי 737 MAX.

 

פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו במעון ראש הממשלה פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו במעון ראש הממשלה צילום: קובי גדעון לע"מ

 

הקמת המפעל של TSMC באריזונה הוא תחילתו של תהליך האונשורינג (onshoring), מושג שיהיה בשימוש נרחב בשנים הקרובות. לאחר עשורים של גלובליזציה שהחלה עם סיום המלחמה הקרה וקריסת הגוש המזרחי, מילת המפתח היתה פיזור הייצור לאיזורים עם עלויות נמוכות כדי לנצל את היתרון היחסי. כך מצא את עצמו העולם שלפני קורונה עם מזרח אסיה בכלל וסין בפרט כמפעל הייצור הגדול בעולם.

 

הקיפאון שכפתה הקורונה חשף את התלות הגבוהה הזאת כאשר אפילו אפל הודיעה עוד בתחילת פברואר כי לא תעמוד ביעדים לרבעון הראשון בגלל השבתת הפעילות בסין.

 

אינטל וטבע באונשורינג

 

לא רק TSMC, גם אינטל כבר מרחיבה באופן משמעותי את המפעל הישן שלה באריזונה ועל פי פרסומים בארה"ב מנהלת מגעים להקמת מפעל חדש שם. אבל לא מדובר רק בשבבים. בשיחה האחרונה עם האנליסטים נשאל גם מנכ"ל טבע קור שולץ על סוגיית האונשורינג של מפעלים לייצור חומרי גלם לתרופות וחומרים פעילים כדי שבמשבר הבא ארה"ב לא תקלע למחסור בתרופות. שולץ לא שלל את האפשרות של העברת חלק מהייצור - שכיום מתבצע בעיקר בסין ובהודו - לארה"ב, אבל אמר כי מדובר בסוגיה פוליטית. שולץ לא הסתיר כי מהלך כזה יצטרך לבוא יחד עם הקלות והטבות משמעותיות לטבע, שכן בכל הקשור לעלויות הייצור ארה"ב לא יכולה להתחרות במזרח אסיה. הבית הלבן עובד כעת על צו שיחייב ייצור של תרופות מסויימות בתוך ארה"ב, מה שישנה את מפת שרשראות האספקה. היום 72% מיצרני הגלם לתעשיית התרופות האמריקאית נמצאים מחוץ לארה"ב.

 

באופן מקרי או שלא, טבע הפסיקה בסוף השבוע את המגעים לפשרה בינה לבין מחלקת המשפטים האמריקאית בפרשת תיאום מחירי התרופות הגנריות. אם אכן יוגש כתב אישום פלילי נגד טבע בפרשה זו, היא לא תוכל למכור תרופות במסגרת תוכנית הביטוח האמריקאית מדיקייר. אך נראה כי בטבע מעריכים שבמסגרת החיזור להעברת מפעלים לארה"ב, הממשל לא ימהר לעשות כן.

 

כך או כך, האונשורינג רק מתחיל והוא ימשך שנים ארוכות כפי שארך התהליך ההפוך. גם יפן, למשל, הודיעה באחרונה כי היא מקימה קרן ייעודית שמטרתה להחזיר את הייצור למדינה.

 

בינתיים ארה"ב וסין עדיין מוגדרות כיריבים ולא אויבים, אך הסינים חייבים את הייצור והייצוא הטכנולוגי על מנת להגיע ליעדי תוכנית החומש שלהם שמסתיימת בשנה הבאה. לסינים אולי לא ידגדג אם מפעלים לייצור חולצות או צעצועים יעברו למדינה אחרת, כפי שכבר קורה עם בנגלדש או וייטנאם, אך מפעלי שבבים או חומרים פעילים לתרופות הם כבר עניין אחר.

 

עדיין מוקדם לקבוע כיצד תגיב הממשלה בבייג'ינג. אחרי הכל, רגע לפני הקורונה הסכימה סין לחתום על הסכם סחר חדש עם ארה"ב שנועד להקטין את הגירעון המסחרי של האמריקאים מול הסינים תוך העלאת מכסים על מוצרים סיניים רבים. עם זאת, להסכם זה אמור היה להיות שלב שני, מה שכלל לא בטוח יקרה כעת.

 

ישראל בתוך הקלחת

 

ישראל, כמעצמה טכנולוגית, נקלעה לתוך הקלחת בין סין לארה"ב בעיקר משום שסין רואה בישראל את אחד האמצעים החשובים להשיג את העליונות הטכנולוגית שבארה"ב כל כך חוששים ממנה. הנושא חשוב עד כדי כך שהשגרירות בישראל נשלחה לפרסם מאמר תגובה מיוחד לביקור פומפאו בג'רוזלם פוסט, כך שגם האמריקאים יוכלו לקרוא אותו. לאורך המאמר כולו מתייחסת השגרירות לישראלים כ"חברים יהודים", ומסבירה כי האמריקאים אשמים במצבם כי פיספסו את חלון ההזדמנויות חרף האזהרות הסיניות.

 

אבל גולת הכותרת של המאמר נועדה להראות כמה קטן חלקה של ישראל בפעילות ההשקעות הסינית: "ההשקעה של סין בישראל מהווה רק 0.4% מתוך ההשקעות שלנו", כותבת השגרירות, "גם עבור ישראל רק 3% מעסקאות מיזוג ורכישה של סטארט־אפ מקומיים נחתמו עם חברות סיניות ורק 3% מההשקעה הישירה שזרמה לישראל היא מסין. כל ההשקעה של סין בהייטק הישראלי היא יותר קטנה מעסקת רכישה אחת של אינטל בישראל".

 

האזכור של אינטל אינו מקרי. נתח נכבד מהייצוא הישראלי לסין הוא תוצרת של ענקית המעבדים האמריקאית והוא מהווה גם חלק מרכזי באותן "שרשראות האספקה המטופשות" עליהן מדבר טראמפ. ב־2019 הסתכם ייצוא הסחורות מישראל לסין ב־4.6 מיליארד דולר, ירידה קלה מול 2018 שהיתה שנת שיא.

 

על אף שהיקפי הייצוא לסין קטנים לאין שיעור מהייצוא לארה"ב - שותפת הסחר הגדולה של ישראל, הם צומחים במהירות. בסחורות חל זינוק של 140% בין 2014 ל־2018, וגם בתחום השירותים נרשמה צמיחה מהירה והייצוא שלהם ב־2019 עלה ב־9% ל־735 מיליון דולר.

 

גם מספר זה מעניין משום שכאן מדובר בעיקר במרכזי מחקר ופיתוח של חברות סיניות בישראל, וזו עשויה להיות אחת הנקודות הרגישות שישראל תיאלץ להתייחס אליהן ככל שהעימות בין סין לארה"ב ילך ויסלים. בין מרכזי הפיתוח שנמצאים כאן גם זה של וואווי שפועל תחת השם TOGA.

 

המספרים מראים כי לישראל יש לא מעט מה להפסיד במקרה והיא תיאלץ לבחור צד באופן חד משמעי. לכן התרחיש הטוב ביותר יהיה שעם העברת תשומת לבו של טראמפ לקמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר, הלחצים יירגעו וניתן יהיה להמשיך ולהלך בין הטיפות.

 

x