אין תקציב לחיזוק המצוק בבית ינאי, והווילות עלולות להתמוטט

וילה במיקום נדיר מוצעת כבר יותר מחצי שנה למכירה ביישוב היוקרתי בית ינאי, בקו ראשון לים הפתוח. הווילה, ברחוב הצוק 16 ובבעלות איש העסקים רוני רוזנבלט, ממוקמת על המצוק ובנויה על מגרש חריג בגודלו, 2 דונם. המבנה כולל בית חד־קומתי בשטח של 254 מ"ר ומבנה עזר בן 65 מ"ר.

לאורך שפת המצוק של בית ינאי ישנם 28 מגרשים, שבהם מחזיקים אנשי עסקים בולטים כמו מוריס קהאן, אודי אנג'ל וארנון מילצ'ן. אף על פי כן, לא בכדי הווילה בבית ינאי כבר עומדת למכירה תקופה כל כך ארוכה.

המצוק בבית ינאי. היסודות של חלק מהבתים כבר נחשפו צילום: חברה הממשלתית

לדברי עמית אגסי, בעל משרד התיווך Agassi נדל"ן, המתמחה במושבים ונכסי יוקרה ליד הים, הסיבה לכך היא ש"המגבלות שמטיל המצוק מקפיאות מכירה של נכסים עליו. קונה פוטנציאלי רוצה לבנות בית חדש ולהשקיע 30-20 מיליון שקל בבנייה, אבל הוא לא יכול להרוס את הבית וגם לא להרחיב אותו מחשש לקריסת המצוק. אסור אפילו להוסיף קומה שנייה לבית שבנויה בו קומה אחת, כי אסור לבצע חיזוקים שעלולים לזעזע את הקרקע".

תג המחיר של הווילה, שעומדת ריקה זה תקופה, עמד לפני כחצי שנה על 40 מיליון שקל, אולם מתווכים רבים מעריכים שבעידן הקורונה, וצמצום רוכשים תושבי חוץ, המחיר יירד בהרבה. לדברי מייקל ישראלסתם, בעל משרד תיווך היוקרה Shibumi, מחירי הבתים על המצוק נעים בין 18 ל־50 מיליון שקל, תלוי בשטח המגרש ובמצב הבית. עם זאת, הוא מציין: "עד שלא תאושר תוכנית לשיקום המצוק, וכל עוד יש למשל איסור מפורש להקים בריכות שחייה בצד המערבי של היישוב, תהיה בעיה. יש לי רשימה של לקוחות שממתינים לשיקום המצוק".

לבית גם יש היסטוריה מעניינת. הוא נבנה ב־1938 על ידי עו”ד שלום הורוביץ, מייסד משרד עו”ד ש. הורוביץ ושות'. עם פטירתו הוא תרם את הבית (וכן את ביתו בשכונת טלביה בירושלים) לקרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל. במשך עשרות שנים שימש הבית את עובדי קרן היסוד כבית נופש, עד שב־1996 מכרה קרן היסוד את זכויותיה בנכס לבעליו הנוכחי, שכעת מוציא אותו למכירה.אלא שכמה שהנוף מהמצוק יפה כך הוא גם מתעתע. קטעים ממנו לכל אורך החוף הדרומי של בית ינאי מצויים בסכנת קריסה,לפי דו”ח המכון הגיאולוגי שפורסם ב־2019, בשנים 2018-2017 התרחשו שש קריסות במצוק, שאורכו 650 מטר בלבד. "אם יש אזור שמדיר שינה מעיניי, זה ללא ספק בית ינאי", אומרת מנכ"לית החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון הילה ארנרייך. "סכנה לחיי אדם היא כבר לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי. המצוק שם נמצא במצב פיזי מאוד קשה, והיסודות של חלק מהבתים כבר נחשפו. זה לא מפריע לאנשים לטפס על שכבות המצוק שקרסו ולהלך בין הצנירים".

החברה הממשלתית להגנה על המצוקים ביצעה ניטור באזור בית ינאי בינואר ופברואר השנה. לדברי ארנרייך, הממצאים הצביעו על "החרפה משמעותית במצבו וביציבותו של המצוק”הנובעת בעיקר מהתחתרות? הנגר העילי". מלבד גלי הים שמכרסמים בתחתית המצוק, גם מים שמחלחלים אל המצוק מלמעלה פוגעים ביציבותו, ותוספות בנייה שבוצעו בחלק מהבתים גם הן עושות את שלהן.

"המצוק החופי באזור בית ינאי מתנשא לגובה של עד 20 מטרים, ומאופיין בחלק מהמקומות במצוק גבוה ולא יציב ועם בתים הנמצאים במרחק של מטרים ספורים מגג המצוק ובסכנת התמוטטות", מסבירה ארנרייך. "חשוב להבין כי מעבר לסכנה המוחשית הקיימת לאובדן חיי אדם ונכסים על גג המצוק, קיימת גם סכנה לעוברים ושבים למרגלות המצוק, שם למרות העובדה כי מדובר בחוף רחצה לא מוכרז, מבקרים כמעט מיליון אנשים בשנה".  

אופיר פינס, פורום ערי החוף: "העובדה ששני משרדים שונים אחראים על הטיפול במצוק היא אחת הסיבות למקום הנמוך שאנחנו נמצאים בו היום" צילום: נמרוד גליקמן

אחריות מפוצלת

על מי מוטלת האחריות לחזק את המצוק ולמנוע את קריסתו? ב־2011, לאחר דו”ח חריף של מבקר המדינה בנושא, התקבלה החלטת ממשלה שלפיה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תאשר תוכנית מתאר ארצית להתמודדות עם התמוטטות המצוק.האחריות לטיפול בהגנות הימיות למצוק תהיה של הממשלה, בעוד האחריות להגנות היבשתיות למצוק תהיה של הרשויות המקומיות. בסוף 2013 הוקמה החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון, והיא קידמה את תיקון 9 לתמ"א 13, להגנות דחופות למקטעים ברמת סיכון גבוהה. התמ"א גם קבעה הנחיות להכנת תוכניות מפורטות להגנות על המצוק שמאפשרות הוצאת היתר בנייה. אלא שהחלטת הממשלה לא תקצבה כראוי את הרשויות המקומיות, שעליהן הוטלה האחריות על הגנות יבשתיות. לדברי ד"ר גלית שאול, ראשת מועצת המועצה האזורית עמק חפר שבתחומה מצוי בית ינאי, העלות לחיזוק היבשתי של המצוק בבית ינאי מגיעה ל־120 מיליון שקל, והתקציב שקיבלה המועצה מהמדינה הוא 4.2 מיליון שקל: “זה מספיק בקושי לתכנון. ביטלו לנו את האפשרות לגבות דמי כניסה לחופים, ואין לנו כל הכנסה מהים והחופים. אפילו להציב שלטים וגדרות שמתריעים על אזורים מסוכנים אני לא יכולה, כי אסור למנוע מעבר לחוף. מצד שני, אם לא אזהיר אנשים הם עלולים למות. זה לא הגיוני, אני נמצאת בין הפטיש לסדן, כי אני אחראית לחיים של אנשים.בסוגיות לאומיות מועצה אזורית לא יכולה לטפל לבד. אי אפשר לזרוק אחריות בלי תקציב ולהפקיר את חיי התושבים ואת חיי האנשים שמגיעים לחופים". 

הילה ארנרייך, החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון: "אם יש אזור שמדיר שינה מעיניי, זה ללא ספק בית ינאי. סכנה לחיי אדם היא רק שאלה של מתי" צילום: חברה הממשלתית

גם התושבים אשמים

יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין מאשימה גם את התושבים: "הידרדרות המצוק נובעת משלוש סיבות: ראשית, עצם הבנייה על המצוקכמו במקרה של הבית המוצע כיום למכירה; אנחנו יודעים שבחלק מהבנייה בבית ינאי הניקוז מופנה לכיוון המצוק מה שמחליש אותו עוד יותר;שנית, מבנה המצוק עצמו - אנשים חצבו ירידות לא חוקיות לחוף והחלישו אותו; ושלישית, הגלים שמגיעים למצוק ומכרסמים בו. אין טעם בהשקעה של מאות מיליונים בהגנה מפני סערות אם לא מטפלים במקביל גם בגורמים האחרים כמו שינוי הניקוז על המצוק. אי אפשר להמשיך כרגיל למכור נכסים בלי שהרשות המקומית תתערב ותדרוש לשנות שם את כיוון הניקוז".

לדבריה, "כשהאחריות לטיפול במצוקי החוף נחלקת בין כמה משרדי ממשלה, רשויות וחברה ממשלתית, וכשלאף אחד אין תקציב מתאים לטיפול בנושא - התוצאה היא סכנה מוחשית לחיי המתרחצים וסיכונים כלכליים וסביבתיים אדירים. המענה לחוסר האחריות בטיפול במצוקי החוף הוא אחד - ניהול משולב, מתוקצב שמגן על הסביבה ומגן על הציבור שכמה לחוף ולים".

לפני מספר שנים היו כמה בעלי בתים שהכניסו את ידם לכיסם הפרטי והציבו בעצמם סלעים למרגלות המצוק. בעקבות זאת המדינה תבעה את המועצה ואת התושבים על הבנייה הבלתי חוקית. הבנייה אמנם בוצעה שלא כדין, אך הוכיחה את עצמה פיזית, וייתכן כי גם הצילה חיי אדם: היכן שמוצבים הסלעים המצוק נשחק באופן מתון יותר. במקומות ללא הסלעים המצוק נגרע בעוצמות גבוהות בהרבה.רק ב־2018 סגרה פרקליטות את התיק.

לדברי ארנרייך, במצב המשפטי הקיים אין באפשרות החברה הממשלתית לפעול מיד לפתרון המצב החמור, “שכן על פי הנחיות התמ"א, יש להשלים תחילה את הקמת ההגנות היבשתיות שבאחריות הרשות המקומית - טיפול בנגר עילי, בניית מסלעה, פינוי גושים רופפים וכדומה. רק בסיומן נוכל לבחון את הצורך בהזנת חול שהיא באחריות החברה הממשלתית. המועצה האזורית עושה מאמצים רבים לקדם את ההגנות היבשתיות ולנסות ולגשר על הפערים בין האומדנים הכספיים המשוערים לביצוע לבין התקציב שהתקבל ממשרד הפנים. החשש הוא שעיכובים עלולים לעלות בחיי אדם".

החברה הממשלתית ביצעה פיילוט סביבתי ראשוני במצוק באשקלון, שמצבו היה מהחמורים ביותר בארץ. היא הקימה גאוטיובים, מבנים ימיים עשויים מיריעות בד שממלאים אותן בחול טבעי, במטרה להפחית את אנרגיית הגלים, וכן ביצעה הזנת חול מסיבית שהרחיבה את רצועת החוף באשקלון ליותר מ-60 מטרים באמצעות כמות חול של פי 2.5 מכמות החול המקורית.הפרויקט עבר בהצלחה את החורף האחרון, והחברה הממשלתית בוחנת בימים אלה מול המהנדסים הימיים שלה היתכנות להקמת הגנות ימיות באזור בית ינאי ובאזורים נוספים.

החלטה אווילית

שר הפנים לשעבר אופיר פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל־אביב, המנהל את פורום ערי החוף, סבור כי הפתרון מצוי ביסודו בשינוי החלטת הממשלה מ־2011: "אנו ממתינים לממשלה החדשה כדי להגיש לה הצעת החלטה חדשה שתבטל את החלטת הממשלה האווילית ההיא, שלא הוכיחה את עצמה, שמפרידה בין האחריות לטיפול הימי והיבשתי. המצוק הוא אחד, והטיפול בו צריך להיות הוליסטי. העובדה ששני משרדים שונים אחראים על הטיפול במצוק היא אחת הסיבות למקום הנמוך שאנחנו נמצאים בו היום. בהתחלה פקפקנו ביכולת החברה הממשלתית אבל התרשמנו שהיא צוברת ניסיון והתמקצעות, ועובדה שהיא הצליחה בפיילוט באשקלון. עוד מעט נפתחת עונת הרחצה. רשויות מקומיות, גם חזקות, לא יכולות לשאת בנטל של תשתית לאומית כזאת ללא תמיכת הממשלה".

מהמועצה האזורית עמק חפר נמסר: "בשונה מרשויות אחרות לאורך החוף, למועצה האזורית עמק חפר אין נכסים מניבים על המצוקים - מלונות, מבנים רבי־קומות, שטחי תעסוקה ומסחר - העשויים להשתתף בעלות העצומה של ההגנות הנדרשות. בתקציב הזעום שנתקבל לאחרונה ממשרד הפנים פועלת המועצה בתיאום עם מינהל התכנון ועם המשרד להגנת הסביבה למיגון בוהן המצוק ברצועת החוף הדרומית של בית ינאי, שבה קיימים המצוקים התלולים ביותר. העבודות צפויות להתחיל בשבועות הקרובים. במקביל המועצה פועלת לגידור ושילוט המקומות העלולים להוות סכנה לציבור לאחר ההתמוטטויות של החורף האחרון. עם קבלת תקציב ממשלתי נוסף, תמשיך המועצה בביצוע הגנות יבשתיות על פי תוכנית עבודה סדורה ומאושרת".

ממשרד הפנים נמסר: “במהלך השנים פעל המשרד למציאת פתרון לסכנות הטמונות בתהליכי ההרס והנסיגה של המצוק החופי, הן באמצעות ראשי המחוזות והן מול הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה הרלבנטיים. מנכ"ל המשרד והגורמים המקצועיים לא מתכוונים להרפות מהנושא, מודעים לצרכים התקציביים וקוראים לרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה הרלבנטיים להירתם למשימה למען הגנה על ביטחון התושבים ועל ערכי הסביבה, ולמנוע את המחיר הכבד שכולנו עלולים לשלם מגרירת הרגליים".