כל דייר שמיני לא שילם את מלוא דמי השכירות

המחקר נערך בשבוע האחרון של אפריל וכלל 1,525 שוכרי דירות ביישובים רבים, כולם בגיל העבודה, ומהם כ־75% זוגות. המחקר כלל שאלות על הסטטוס התעסוקתי של משק הבית והשינוי הכלכלי שחל בו מאז פרוץ הקורונה, על הוצאות משק הבית ובהן שכר דירה, על היכולת להתמודד עם הוצאות לא צפויות, על מאפייני חוזה השכירות, על ההיכרות בין השוכרים ובעל הבית, ועל תשלום שכר הדירה באפריל.

פרופ' איתי אטר: לזוגות רבים אין כלל חסכונות, ובתקופת משבר הם מגיעים מהר מאוד למצב שבו הם אינם יכולים לשלם שכר דירה" צילום: מיכה לובטון

הפגיעה בשוכרי הדירות היא דרמטית בין היתר מפני ששכר הדירה הוא ההוצאה החודשית הגבוהה ביותר של משק הבית, וזו הוצאה קשיחה שלא ניתן לקצץ בה בדרך כלל. לפי המחקר, הצעירים שמלכתחילה הכנסתם החודשית היתה נמוכה יותר והיו עם ותק נמוך בעבודה הם אלה שנפגעו יותר. שכר הדירה הממוצע בקרב המשיבים במחקר היה 3,670 שקל בחודש, ואצל משק הבית החציוני ההוצאה על דיור מהווה 40%-25% מכלל הוצאות משק הבית.

נכון לחודש אפריל, 43% מהמשיבים היו מובטלים בשבוע שלאחר פסח (כולל מפוטרים, עובדים בחל"ת או עצמאים שלא עבדו). בקרב בני הזוג של משיבי המחקר 35% היו מובטלים. ב־30% ממשקי הבית הכנסת משק הבית ירדה בלפחות 40%, אצל 16% ההכנסה ירדה ביותר מ־60%, ואצל 4% הכנסת משק הבית נמחקה לגמרי.

ללא הודעה מוקדמת

כן עולה מהמחקר כי 28% ממשקי הבית לא יוכלו לעמוד בהוצאה חד־פעמית בלתי צפויה בגובה של פעמיים שכר הדירה, וכי 36% יוכלו לעמוד בהוצאה כזו על בסיס חסכונות נזילים שברשותם כמו חשבון העו"ש. ממצאים דומים עלו מסקר שערך לאחרונה "כלכליסט", ובו נמצא כי שניים מכל שלושה ישראלים לא יכולים להתמודד עם הוצאה חד־פעמית של 8,000 שקל.

משתכרים פחות, משלמים פחות

לדברי פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל־אביב, “לזוגות רבים אין כלל חסכונות, ובתקופת משבר הם מגיעים מהר מאוד למצב שבו הם אינם יכולים לשלם שכר דירה”.

לפי הממצאים, מקרב אלו שלא שילמו שכר דירה, כמעט 40% לא שילמו כלל והשאר שילמו חלקית. עוד נמצא כי 16% מכלל הנשאלים פנו לבעל הבית בקשר לתשלום שכר הדירה עבור חודש אפריל. ב־4% מהמקרים בעל הבית פנה לדיירים בנוגע לשכר הדירה, ב־14% מהמקרים אלה שלא שילמו אמרו כי הם מתכוונים לפנות לבעל הדירה אך טרם עשו זאת, וב־27% מהמקרים של פנייה לבעל הבית הוא הסכים לדחות את תשלום שכר הדירה או להפחיתו. בשקלול הממצאים עולה כי לפחות שליש מהשוכרים שלא שילמו לבעל הבית עשו זאת בלי שהודיעו לו.

עם זאת, לפי אטר היעדר נזילות הוא רק שיקול אחד בהחלטה לא לשלם את מלוא דמי השכירות החודשיים. לצד הפגיעה הכלכלית במשק הבית, יש גם שיקולים חוזיים וכן רמת ההיכרות עם בעל הדירה.

המחקר מצא כי חלק מאלה שלא שילמו את מלוא שכר הדירה עשו זאת ביתר קלות במקרים שבהם החוזה לא היה קשיח, והיה להם קל יותר לפתוח בהליך של מיקוח מול בעל הדירה. למשל, כאשר הצ'קים נמצאים ברשותם או לחלופין כאשר לבעל הדירה אין ערבויות, גדל הסיכוי שהשוכרים ישלמו רק חלק משכר הדירה. מנגד, כאשר הצ'קים נמצאים בידי בעל הבית וישנן בטוחות לתשלום, כוח המיקוח של השוכרים מוגבל ובסבירות גבוהה שישלמו את שכר הדירה במלואו.

הפחתה בהסכמה

במקביל נמצא כי במקרים של היכרות עמוקה עם בעל הדירה בעקבות תקופת מגורים ארוכה של יותר משלוש שנים ותכיפות מפגשים גבוהה יותר, השוכר ייטה לא לשלם במלואו את שכר הדירה לאחר הסכמה מצד בעל הדירה. מנגד, במקרים שבהם לשוכר אין כלל קשר לבעל הדירה וכל התנהלותו היא מול מתווך, תעלה הנטייה לשלם את שכר הדירה במלואו. עוד נמצא כי ככל ששכר הדירה גבוה יותר בהשוואה לאזור המגורים, כך השוכרים ניסו להוריד אותו כעת בעת משבר.

דבר מעניין נוסף הוא מצבו הכלכלי של בעל הדירה. במסגרת המחקר נשאלו השוכרים אם שכר הדירה מהווה חלק מרכזי מהכנסתו החודשית של בעל הדירה. במקרים שבעל הבית היה פחות תלוי בשכר הדירה, יותר שוכרים "הרשו" לעצמם להפחית מהתשלום.

הכנת המחקר וניתוח הממצאים: פרופ’ איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל־אביב, חוקר ומרצה לאסטרטגיה וכלכלת עסקים; ד"ר יעל אלסטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל־אביב; פרופ’ דיוויד ג'נסוב מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית; ד"ר ערן הופמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. המחקר בוצע על ידי מכון מחקר.