היתרונות העסקיים של תרומה לעמותות
היום גופים עסקיים רבים מאמצים את המגמה של תמיכה וחיבור לעמותות ומטרות חברתיות. מעבר לתרומה עצמה, יש יתרונות עסקיים להשקעה חברתית, כמו תחושת שייכות של עובדים, יתרונות שיווקיים ועוד
- כל העמותות הגדולות יישארו מחוץ למנגנון הסיוע של הממשלה
- העצמאות החדשה: להפוך מעם של לקחנים לעם של נותנים
- הסיוע שהובטח לעמותות בסך 200 מיליון שקל לא מגיע
בהייטק, תפקידי האחריות התאגידית הפכו לצומת מרכזי של הכרעות ערכיות ותקציביות. תקציבי השיווק מוכוונים היום יותר מתמיד לעשייה חברתית בהתאם לערכי המותג העסקי, ומנכ"לים רבים מזהים את הכוח שתמיכה כזו יכולה לייצר לעשיה העסקית של החברה אותה הם מובילים ומובילות.
עמותה צילום: עטא עוויסאת
היתרונות של השקעה חברתית נכונה נוצרים משני אלמנטים משולבים – ראשית, העובדות והעובדים בחברה מרגישים חיבור ערכי וריגשי שהוא מעבר להצלחה הכלכלית של החברה בה הם עובדים.
חבר שעובד כסמנכ"ל בחברת הייטק גדולה סיפר לי שכשהגיע לראיון עבודה וראה את דגל הגאווה מתנוסס בכניסה לבניין הרגיש שהרצון שלו להיכנס לעבוד באותה חברה גבר באופן משמעותי. הוא הומו, נשוי ואב לשתיים והוא הרגיש בבית עוד לפני שנכנס לראיון. זו בדיוק התחושה שמנהלי כוח אדם, סמנכלים ומנכלים צריכות וצריכים לשאוף אליה. חיבור בין זהות וערך אישי שעובד או עובדת מאמינים בו לבין ערכי המותג.
האלמנט השני, אותו מוכיח משבר הקורונה שוב וביתר שאת הוא שאין מהלך שיווקי חכם יותר מתרומה לקהילה. נשמע ציני? בכלל לא! אין הכוונה לאירועי היח"צ המתאפשרים בשל החיבור או לפרסום והפירגון ברשתות. הם רק האמצעי לתחושה האמיתית, המבורכת שתרומה וחיבור בין המגזרים תעשה לכל אותם אלפים ומאות אלפים שהם מוטביה, תומכיה, חבריה של כל עמותה ורעיון בהם בחרה החברה להשתלב.
לעמותות שעושות טוב יש קהל. קהל גדול, מאמין, שתומך בפעילותן. והקהל הזה רוצה שהמותגים שחיים סביבו, מוכרים לו, מבקשים את תשומת ליבו – יסייעו לדברים שהוא מאמין בהם לקרות. גם זה תהליך חיובי. אנחנו כבר לא קונים רק מוצר, אנחנו משקיעים במה שאנחנו מאמינים בו. חברות כמו מובילאיי, AIG, גוגל ורבות נוספות שהודיעו על התגייסות מהירה ואפקטיבית סביב משבר הקורונה הפכו, בתוך אחד הרגעים הקשים של השנים האחרונות, לעמודי תווך עליהם ניתן להישען ולחוש יציבות בתוך סופה שכולנו רחוקים מלהבין את משמעויותיה.
אלה כמובן היתרונות "החומריים" שהם, ובכן, תקראו לי רגשן, המשניים לאלה שהופכים את החיבור הזה לחשוב כל כך. העובדה שהמגזר העסקי בישראל מפנים את תפקידו, בימי משבר ובימי שגרה, בפיתוח העשייה החברתית, בתרומה לקידום רעיונות ובסיוע לאוכלוסיות מוחלשות היא מרגשת ומעוררת תקוה של אחדות וסולידריות בחברה הישראלית.
זו דרך נוספת להביע דעה, להגיד מה חשוב מה פחות, לסמן את הנקודות עליהן נכון וצריך להיאבק. זו דרך לתמוך בערכים של שוויון, גאווה, חופש וערבות הדדית. אמנם, במקומות בהם המדינה לא רתומה מספיק ולעיתים אף מפקירה באלימות את אותן אוכלוסיות שהעמותות מטפלות בהן החיבור עלול לגרום להמשך ההזנחה הלאומית כי "יש מי שידאג" אבל לרוב, מקומות בהם מושקע ערך, כסף וחיבור הם מקומות שגם המדינה מבינה שיש לה תפקיד חשוב בהצמחתם גם אם לא זיהתה זאת עד אז. כלומר, להשקעות החברתיות מתהווה תפקיד של פנס שיכול להאיר פינות חשוכות מהן בוחרת המדינה להתעלם.
כמנכ"ל עמותה, כאזרח, וכצרכן אני יודע לומר שהקשרים ההולכים ומתהדקים בין ציבור גדול שמניע את הכלכלה הישראלית, לבין ציבור שפועל כדי להתמודד ולחזק את חלקיה הכואבים של החברה בישראל הוא חיבור מבורך, שמבשר על התעצמות כוחה של החברה האזרחית בישראל.
הכותב הוא מנכ"ל איגי, ארגון נוער הגאה
