יעקב אנגל ישלם 2 מיליארד שקל עבור זכות הכרייה במחצבת חנתון

חברת חולות לבנים שבשליטת איש העסקים יעקב אנגל זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל להפעלת מחצבת חנתון לתקופה של 20 שנים. רמ"י בישרה על הזכייה כבר לפני חודשיים, אולם רק בימים האחרונים הודיעה חולות לבנים כי בכוונתה לממש את הזכייה. חולות לבנים תחליף את חברת הנסון שחצבה במקום מאז שנות ה־80. מחצבת חנתון, הממוקמת ליד שפרעם, היא אחת מהמחצבות הגדולות בארץ.

אנגל וחולות לבנים הציעו לשלם מחיר של 36.1 שקל לכל טון שייחצב. התשלום יתבצע בהתאם לכמות החציבה, כאשר חולות לבנים תעביר 54 מיליון שקל מדי שנה כמקדמה - עבור כריית 1.5 מיליון טון. התחשיב מבוסס על היקף חציבה של 3 מיליון טון אגרגטים בשנה - המהווים תשלום שנתי של כ־100 מיליון שקל, או 2 מיליארד שקל על פני 2 עשורים.

חולות לבנים גברה על 8 הצעות אחרות, ובכללן ככל הנראה של שלוש החברות המובילות בתחום - הנסון, שפיר ורדימיקס - כאשר החברה שהגיעה למקום השני נקבה במחיר של 30.2 שקל לטון, והמחיר הממוצע של יתר ההצעות במכרז עמד על 22.9 שקל לטון.

חשש מעליית מחירי הדירות

המחיר הגבוה שהציעה חולות לבנים רק מדגיש את ההון שזרם לכיסם של בעלי מחצבות במשך שנים. זאת משום שעד לפני שנים ספורות רמ"י שיווקה את המחצבות בפטור ממכרז ובהתבסס על מחיר מחירון היסטורי. כך, לדוגמה, המחיר ההיסטורי של מחצבת חנתון עמד על 4.6 שקל בלבד לטון והנסון שילמה אותו במשך זמן רב, עד שבשנים האחרונות עברה לשלם 16 שקל לטון. רק לאחרונה רמ"י שינתה את השיטה בה היא פועלת להחלה לשווק את המחצבות לכל המרבה במחיר.

יעקב אנגל. הציע מחיר גבוה בעשרות אחוזים מהמתחרים צילום: יח"צ

המחיר הגבוה ששילם אנגל יכול ללמד על המחסור החמור בהיצע בשוק, שמאפשר לבעלי המחצבות להניח שיוכלו למכור את חומרי הגלם כמעט בכל מחיר. ואכן, בעקבות זעקות של קבלנים כי עליית מחיר חומרי הגלם תתגלגל עליהם, ומהם אל הצרכנים עצמם, פירסמה רמ"י בינואר האחרון עדכון לנושא התמלוגים בתחום המחצבות, ולפיו "להעלאת התמלוגים לא תהיה, ככל הנראה, כל השפעה על מחירי הדיור, מחירים שמושפעים בעיקר מצד הביקוש".

במקביל, בכל הנוגע לפרויקטים מתחום התשתיות, ציינה רמ"י כי ההשפעה של הכפלה במחירי התמלוגים, "גם בהנחה הבלתי סבירה שזו תגולגל במלואה לצרכן המושפע ממחירי תשומות בסלילה ובגישור", עלולה לתרום לעלייה ריאלית של 1.2%־1.7%, עלייה שהשוק ידע לספוג.

דרישה למחצבות

כבר בשנת 2015 הזהיר רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר ומי שחיבר את דוח המחצבות עבור הממשלה, כי העלאת התמלוגים תתגלגל לקבלנים ולאזרחים. במרץ האחרון פורסם דו"ח מבקר המדינה, שהתריע על מחסור במחצבות. בביקורת נמצא שנכון לשנת 2018, בישראל פעלו כ־130 אתרי חציבה וכרייה ו־66 מחצבות, שהפיקו עד 70 מיליון טונות חומרי גלם שונים. לדברי המבקר, "הגופים המפקחים השונים ־ רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והרשויות המקומיות ־ אינם מקיימים ממשקי עבודה שוטפים והעברת מידע הדדי", מה שמוביל לכך שהמדינה מתקשה לשווק מחצבות. מתוך 18 שיועדו לשיווק רק 7 שווקו בפועל, ורק 4 החלו לפעול בשטח.

שטחה של מחצבת חנתון כ־750 דונם והיא בעלת עתודות של עשרות מיליוני טונות מחצבים המיועדים לתעשיית הבניה והתשתיות. במסגרת תנאי המכרז, תהיה חברת חולות לבנים זכאית לפעול בתוך 4 שנים להכפלת עתודות החציבה המתקיימות כיום במקום.

חברת חולות לבנים פועלת מזה 20 שנים בתחום המחצבות ומפעילה מחצבות במישור רותם בדרום ובצפון הארץ. לדברי איציק עמיאל, מנכ"ל ושותף בחולות לבנים, ״מדובר בזכייה משמעותית התואמת את אסטרטגית החברה להתרחבות פעילות הכרייה ואספקת האספלט לתעשיית התשתיות והבניה שעולה כל הזמן. גם בתקופה כמו זו, כשהכל נעצר, הבנייה והתשתיות ממשיכים ומוגדרים בצדק כתעשיה חיונית".

יעקב אנגל פעיל כיום בישראל, באירופה ובאפריקה בתחומי הכרייה, הנפט, המחצבות, התשתיות והנדל"ן. כיום משקיע אנגל, בנוסף לתחום המחצבות, גם מאות מליוני דולרים בנדל"ן מניב בעיקר בבריטניה עם משפחת חרמוני, ובנדל"ן בישראל במסגרת חברת אנגלאינווסט וכן בחברות טכנולוגיה מכרות ונפט.