"אני לא הולך לשום מקום": הרולינג סטונס פינת הנביאים

"אני הולך לשום מקום, סגור לגמרי לבד, כל כך הרבה זמן לבזבז, כשאני בוהה בטלפון שלי", שר מיק ג'אגר הבלתי נלאה בשיר החדש של הרולינג סטונס, ראשון זה שמונה שנים, בשם "חי בעיר רפאים". הלהקה היתה באולפן לפני שהחל הסגר, סיפר ג'אגר בטוויטר, והקליטה חומרים חדשים. מתוכם הם החליטו להוציא שיר שג'אגר חשב ש"יהדהד את הזמנים שאנחנו חיים בהם".

באופן משונה, מילות השיר נכתבו עוד לפני שהאנושות החלה להסתגר בבית עקב הקורונה. "זה אחד הדברים המוזרים האלו", אמר ג'אגר בראיון, והסביר שהשיר נכתב בשנה שעברה, ולאחרונה שינה מעט את המילים מעט לקראת הוצאת הסינגל. באופן מוזר, השיר כאילו ניבא את המצב שכולנו ניכנס אליו. "עיר רפאים" כבר הספיק לעשות היסטוריה: יום אחד בלבד לאחר צאת הסינגל הוא נכנס היישר למקום הראשון באייטונס. הפופולריות אינה מפתיעה בהתחשב בקהל הנאמן של הסטונס ברחבי העולם, אבל גם מדגישה עד כמה כולנו זקוקים לשירים שישקפו את המצב הנוכחי, כמה נחוץ המנון כלשהו שיהפוך את היומיום לנסבל יותר.

הרולינג סטונס צילום: AFP

"החיים היו כל כך יפים, ואז כולנו נכנסנו לבידוד", שר ג'אגר בסגנון הבלוזי הסוחף שלו. "אני רוח, שחי בעיר רפאים, בכל לילה אני חולם שאת מתגנבת אל מיטתי, בבקשה תגרמו לדבר הזה להיגמר, לא להיתקע בעולם ללא סוף". ג'אגר מביע כאן שילוב בין בדידות, כמיהה למגע אנושי וקושי להתמודד עם חוסר הוודאות שהעולם כולו סובל ממנו. בקליפ לשיר מונצחים רחובות ריקים לחלוטין, קרונות רכבת ריקים ועצובים, וכיכר פיקדילי הנטושה, שגם השלטים בה משקפים את הלך הרוח העגמומי: במקום פרסומות להצגות תיאטרון בסוהו או לסרטי קולנוע חדשים, השלטים קוראים לאזרחים להישאר בבית ולהציל חיים, ולתמוך בשירותי הרפואה הבריטיים.

כמו שאפשר לצפות מהסטונס, "עיר רפאים" הוא רוקנ’רול מסורתי ואפקטיבי, שמעורר הזדהות בלי הרבה מאמץ. ההגשה הכל כך מזוהה של מיק ג'אגר מנחמת, וסולו המפוחית ממלא את השיר אפילו בעוד חיים. מתבקש לדמיין קהל עצום מצטרף לג'אגר בשירת ה"הווו" בפזמון בהופעה חיה. עם זאת, אין לדעת מתי הסטונס יחזרו לבמה: סיבוב ההופעות שלהם מהשנה שעברה, "No Filter", זכה להצלחה עצומה, והם תכננו לחזור אליו הקיץ אבל "אנחנו לא יודעים מתי יהיה הטור הבא", אמר ג'אגר בראיון. "אני משער שלנגן בחוץ יהיה יותר בריא מלנגן בפנים, אבל אנחנו לא יודעים".