"אפעל להשאיר את חיילי פיקוד העורף לפחות בחלק מהתפקידים בבתי האבות"

אחת הבעיות הראשונות שפרופ' נמרוד מימון, המנהל הנכנס של תוכנית "מגן אבות ואימהות" לטיפול במשבר הקורונה בבתי האבות, עומד לטפל בה היא ההודעה של פיקוד העורף שעוד השבוע הוא מתכוון להוציא את חייליו מבתי האבות. המוסדות חוששים שמענה לצרכים לוגיסטיים שפיקוד העורף מסייע בהם בחודש האחרון, כמו שינוע מזון ותרופות, חיטוי, בקרת כניסה בשערים, העברת חולים וכדומה, ייפלו כעת עליהם.

"זה הדבר הראשון ששמתי לנגד עיני כשהבנתי שפיקוד העורף תוך זמן קצר משיג את חייליו הביתה. זו אכן בעיה, ואני אנסה לדחות את המועד של יציאתם", אמר פרופ' מימון, בשיחה ראשונה שקיים היום (א') עם משפחות דיירים ונציגי מוסדות במסגרת פורום בתי האבות שייסדה ח"כ מירב כהן, אשר התקיים בזום.

פרופ' נמרוד מימון צילום: רחל דוד, בית חולים סורוקה

פרופ' מימון, מנהל מחלקה פנימית ב' בבית החולים סורוקה, מונה ביום חמישי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יעקב ליצמן לנהל את המטה שהקים פרופ' רוני גמזו (שכיהן כפרוייקטור מיוחד לטיפול במשבר) במטרה לרכז ולתכלל את פעולות כלל משרדי הממשלה כדי לתת מענה לבתי האבות, המוסדות הסיעודיים, בתי הדיור המוגן והמוסדות לתשושים. המטה אמור לפעול ליישום תוכניתו של גמזו, שכללה בין היתר המלצה להגדלת המעורבות של פיקוד העורף בשלל משימות לוגיסטיות בבתי האבות.

אלא שבימים האחרונים גילו בקואליציית המאבק המשותף של ארוגני המוסדות לגיל השלישי ומשפחות הדיירים כי פיקוד העורף עומד לסיים את תפקידו השבוע. במכתב ששלחו לראש הממשלה הם דרשו להמשיך את העסקתו "כגוף תומך משימות מטה ומוסדות". יו"ר איגוד בתי האבות והדיור המוגן רוני עוזרי טען כי "זהו לעג לרש ובריחה מאחריות של משרדי הממשלה שמפילה על בתי האבות עוד רגולציה ועלויות עצומות", וגם מנכ"ל העמותה לגריאטריה ערן שמואלי אמר שזהו חלק מ"זריית החול של מערכת הבריאות והרווחה בעיני הציבור וניסיון לברוח מהאחריות לקשישים".

את מפגש הזום הבוקר פתחה ח"כ כהן בסוגיית פיקוד העורף ושאלה על כך את פרופ' מימון. הוא ענה כי "נכנסתי היום לתפקיד והתחלתי בחפיפה. הבנתי שיש כיום כ-1,500 חיילים של פיקוד העורף ויש הוראה להוציא אותם ב-14 במאי. ואני אפעל כדי לנסות ולהשאיר אותם לפחות בחלק מהתפקידים. שמתי את זה בראש התפקידים שלי כרגע, לראות ולדואג למלא את החלל הזה היות וברור לנו שפיקוד העורף לא יישאר עד סוף תקופת המשבר בבתי האבות. זו החלטה של צה"ל, שלא רואה את עצמו כמי שיתן כיסוי לכל אורך התקופה, וזו החלטה מחוץ לתחום הסמכויות שלי, אולם אני אנסה למשוך את תקופת הזמן שבו הם יתנו סיוע ככל הניתן". 

ח"כ מירב כהן צילום: ינאי יחיאל

"בתי האבות הם עדיין נקודות חולשה פגיעות שצריך להגן עליהן"

מימון, שדיבר לראשונה בפומבי מאז מינויו, אמר במהלך המפגש כי "נושא בתי האבות הוא כרגע האירוע המרכזי מבחינה רפואית במדינת ישראל. אני רואה חשיבות גבוהה בנושא ההגנה על בתי האבות וגם בתמיכה הנדרשת בדיירים ובצוותים. זה תפקיד מורכב, ואני מקווה שנחצה את התקופה הזו ונסתכל לאחור בעוד שנתיים ונגיד עשינו את הכי טוב כדי להגן על ההורים שלנו".

לדברי מימון, "אני חושב שכאשר שאר המדינה חוזרת לשגרה בתי האבות הם עדיין נקודות חולשה פגיעות שצריך להגן עליהן, ואני מקווה שנצליח לייצר את ההגנה הזו באיזונים הנכונים. אם בעוד שבועיים נעמוד במצב שיש התפרצות בבתי האבות נגיד מה עשינו? גם אני מרגיש מאוים מהדבר הזה ואעשה כמטב יכולתי כדי שזה לא יקרה". 

צילום: אביגיל עוזי

מי שעוד דיברה במהלך מפגש פורום בתי האבות היא ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, שבשבוע שעבר מילאה באופן זמני את תפקיד ראש מטה "מגן אבות ואימהות" לאחר שגמזו סיים את תפקידו עוד בטרם מונה לו מחליף קבוע. ד"ר עזרא התייחסה לשאלות של ח"כ כהן ושל נציגי משפחות הדיירים בנוגע לסוגייה ביקורי משפחות הקשישים את יקיריהן והענקת סיוע להם. "אנו דנים בנושא ופועלים על מנת לשנות את תקנות החירום ובקרוב נוציא הנחיות מסודרות", היא אמרה. "צריך לבדוק ולראות איך ניתן לאפשר את זה למי שזקוק. אנו מבינים את הקושי של המשפחות והקשישים. המוסדות הרבה פעמים מפחדים ולכן מגבילים את הביקורים, ואנו צריכים למצוא את נקודת האיזון הנכונה".

גם ביחס לשאלת ח"כ כהן על החשש שכעת עם חזרת המשק לשגרה, כולל נסיעות צוותי הטיפול בתחבורה ציבורית, עולה שוב הסיכון לדיירי המוסדות, אמרה עזרא כי "אנו צריכים לשמור על איזון בין חיים נורמליים יחסית של הקשישים לבין הזהירות, ואם נגלה שמה שעשינו גורם לבעיה חמורה נדע לקחת צעד אחורה בחזרה".

פרופ' מימון הוסיף כי "ברור שחזרה לשגרה מלווה בסיכונים. אנו מאוד חוששים מגל שני, ובעיקר מגל שני שיפגע בבתי האבות - דווקא באנשים שהם הכי רגישים למגיפה. מצד שני אנו רוצים להחזיר את החיים שם לשגרה, שהקשישים יוכלו להיות מטופלים בצורה צמודה יותר ולהיפגש עם המשפחות. האיזונים צריכים להתקיים תוך שמירה על הכללים והבטיחות". 

רוני עוזרי צילום: Ariel Jerozolimski

"אנו אנשים עצמאיים וכופים עלינו להמשיך להישאר בבידוד"

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו לדיון בפורום הבוקר היא בעיית דיירי הדיור המוגן. בשונה מבתי האבות ולבטח המוסדות הסיעודיים מדובר באנשים מבוגרים שמתוך בחירה נכנסו לדיור מוגן פרטי כדי להנות מחיים מרובי פעילות לצד בני גילם. הם חיים באופן עצמאי בדירה נפרדת בתוך מתחם בית הדיור, אבל מצאו את עצמם בחודשיים האחרונים במה שהם מכנים "כמו בתוך כלא". הדיירים דיברו במפגש על הבעיה שבסגירתם, למרות שהם בריאים, ובאפלייתם לעומת בני גילם שגרים בבית ויכולים לצאת ולהסתובב במרחב הציבורי. "אנו מטפסים על הקירות" אמרה אחת המשתתפות. ואחרת זעקה כי "אנו אנשים עצמאיים וכופים עלינו להמשיך להישאר בבידוד. ההשפעות הנפשיות של זה גדולות מאוד".

בשבוע שעבר שלח יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן אברהם בר דוד, מכתב בנושא לראש הממשלה בו כתב כי "מאז תחילת מרץ אנחנו בסגר מלא - אין יוצא ואין בא, מנותקים מיקירינו ואוהבינו. מסגרת הדיור המוגן נועדה לגמלאים עצמאיים. לדאבוני הנהלות בתי הדיור המוגן ממשיכות להחזיק אותנו בסגר מלא כאילו אנחנו במוסד סגור, לא אחראים למעשנו, ולא נותנים לנו כל אפשרות לצאת לפעילויות שאנו זקוקים להן מבלי להשית עלינו בידוד של 14 ימים. ברור שכוונתם לשמור על בריאותינו אבל המשך ההחמרה רק מריעה מאוד את מצבנו. ההשפעה של החלטה זאת גורמת לסבל נפשי ודיכאון שהשפעתם עלולה להיות יותר חמורה מהמחלה עצמה. לכן אני מבקש שתורה לכל הגורמים לאפשר לנו כדיירים של בתי הדיור המוגן לנצל את זכויותינו הבסיסיות וחופש להחליט אם ברצוננו לצאת מהסגר".

הזעקה הזו נשמעה לאורך דקות ארוכות במהלך המפגש, וח"כ כהן שאלה את פרופ' מימון אודות המקרים שבהם נדרשים דיירים להיכנס לבידוד ל-14 יום לאחר יציאה לטיפול רפואי. הוא הבטיח לבדוק את הנושא. לדבריו, "מאז ההודעה על המינוי שלי קיבלתי המון טלפונים של דיירי דיור מוגן. חלקם אמרו לי: 'למה אתם סוגרים אותנו? אנו עצמאים, תננו לנו אחריות אישית ותסמכו עלינו'. מצד שני שמעתי קולות של אחרים שחוששים שחלק מהדיירים שיצאו החוצה לא ישמרו על כללי הבטחון ואחרים ייפגעו. יש כאן שני קולות שנשמעים ביחד ונצטרך גם כאן לשמור על האיזונים". בהקשר זה אמרה ד"ר עזרא כי "הנטייה להחמיר גורמת לאנשים להיות כבולים לחדר וזה דבר שיוצר בעיות, ואני לא חושבת שהוא מבורך, יש פה גם עניינים משפטיים שאנו מבררים על מנת לכתוב את ההנחיות".

מחאת בני המשפחות של דיירי דיור מוגן של משען צילום: חיים הורנשטיין

אודי ליאון, אחד מנציגי המשפחות, אמר לפרופ' מימון במהלך המפגש כי על מנת להגיע לאיזונים הנכונים עליהם הוא מדבר, "הדרך היחידה היא להבין שהמשבר בבתי האבות לא נגמר בשונה מהמצב בחברה הכללית שיוצאת החוצה. ובעוד יש בקרה כללית ונתונים ברמה הארצית על מספר הנדבקים, והחולים והמונשמים, כך בבתי האבות צריכים להיות קריטריונים אגרסיביים יותר לבקרה. צריך נתונים בזמן אמת ושקיפות. עד היום אין מידע מסודר לגבי חולים ומונשמים בבתי האבות שזה הקריטריון האמיתי החשוב, וכמה שאני מבקש את זה אני לא מקבל את המידע, נתונים השקופים ביחס לכלל האוכלוסייה".

פרופ' מימון הסכים איתו: "אנו צריכים לאסוף מידע על מה שקורה במוסדות בשבועות הקרובים וזה מתחבר לנקודה החשובה של לעשות בדיקות. איפה, כמה, באיזה אופן וכדומה אלה שאלות שאנו חושבים עליהן ביחד עם מומחי בריאות הציבור. ברור שכדי לתת את ההגנה אנו חייבים מודיעין מהשטח, כלומר בדיקות. כרגע עומדות לרשותנו אלפי בדיקות ואנו צריכים לנתב אותן למקומות הנכונים".  

"עושים עלינו סיבוב ועובדים עלינו בעיניים"

במהלך מפגש הזום התעמת יו"ר איגוד בתי האבות רוני עוזרי עם ראש האגף לגריאטריה במשרד הבריאות ד"ר אירית לקסר. "עושים עלינו סיבוב ועובדים עלינו בעיניים", אמר עוזרי בנוגע לסוגיית תקצוב החירום למוסדות הסיעודיים ולבתי האבות בעקבות הוצאות מיוחדות שנגרמו למוסדות בתקופת הקורונה. מזה שבועיים שבאיגוד בתי האבות טוענים שהתקצוב שקבעה המדינה למוסדות בתוכנית של גמזו אינו מספיק. רק לפני כמה ימים שלח שוב האיגוד באמצעות עו"ד אילן בומבך מכתב התרעה נוסף למשרדי הממשלה לפני עתירה נוספת לבג"צ בדרישה להעברת סכום של 150 מיליון שקל בחודש למוסדות הסיעודיים, "בטרם קריסה של מוסדות רבים". 

אברהם בר דוד

במכתב טען עו"ד בומבך למצג שווא של המדינה אודות דיאלוג שהיא מקיימת עם איגוד בתי האבות, ביקר את התעלמות המדינה מהוצאות שונות שיש בפועל למוסדות, כמו גם על אופן קביעת התמחור עבור כל מיטת אשפוז, המתעלם מהמציאות בשטח.

עוזרי הלין במפגש על כך שהמדינה החליטה על אופן וגובה התקצוב באופן חד צדדי. "פרסמו את הנוהל לפני שבכלל ישבו איתנו חוץ מפגישת זום עלומה. אנו מציגים תחשיב שמראה שהוצאות הקורונה החודשיות למוסדות הם 150 מיליון שקל בעוד המדינה טוענת שהסכום הוא רק 40 מיליון שקל. הגיע הזמן שינהגו עם בתי האבות בשקיפות וביושר. תזמינו אותנו לפגישה שאנו מתחננים אליה כבר שבועיים".

עוזרי פנה ישירות לד"ר לקסר ואמר כי "במשבר הקורונה אנו מוציאים הון תועפות כדי להגן על הדיירים, ואנו בוכים כבר שנים על מחסור בכוח האדם, אבל לא רואים תוצאות. אם אני הייתי ראש האגף לגריאטריה הייתי הולך למשרד רוה"מ ויושב שם עד שהבעיה תיפתר, תפעילו כוח, שלא יתעלמו מכם, כי אנו במצוקה גדולה".

לקסר ענתה לו כי היא מתכוונת להזמין אותו ונציגים נוספים לפגישה בקרוב. "אני לא רוצה להתנצח, אני נלחמת ביחד עם המוסדות על התמחור, ומשתדלת להביא להעלאה של הסכום", היא אמרה, "גם נתנו תמחור מיוחד למוסדות במקרה ויש בהם מקרים של חולי קורונה או אנשים שנכנסים לבידוד, אנו מנסים לייצג אתכם בצורה הכי טובה".